רנו פלואנס
בעולם הרכב, "מתיחת פנים" הפך למושג כללי שמתאר עדכון שעובר רכב, בדרך כלל באמצע חייו. אבל במקרה של רנו פלואנס הוא מתאים במיוחד, מכיוון שהמכונית באמת קיבלה "פנים" חדשות, שלובשות את העיצוב החדש של רנו. והניתוח עבר בהצלחה, למעט הסתייגות קלה מגודל הסמל, שנראה כאילו נשדד ממשאית של החברה. חוץ מהחרטום החדש, קיבלה הפלואנס גם שדרוג לאבזור, בהתאם למדיניות החדשה של קרסו, ועכשיו גם ברמה הבסיסית תקבלו בלוטות', יציאות מיזוג מאחור וחיישני תאורה וגשם. הגרסה הבכירה מוסיפה לרשימה בלם יד חשמלי, מושבים משולבי עור, תאורת LED ליום, כניסה והתנעה ללא מפתח, ג'אנטים ובקרת שיוט. בצד ההינע השינוי העיקרי הוא דווקא ביחידת הבנזין הבסיסית - עדיין 1.6 ליטר, שמניב 115 כ"ס, ומשודך לתיבה רציפה (שמגיעה מניסאן) במקום האוטומוטית עם 4 ההילוכים בדור הקודם. גרסאות ה-2.0 ליטר והדיזל, נשארו כמעט ללא שינוי.

גרסת המבחן שלנו היתה הדיזל הדו-מצמדית, ברמת האבזור הגבוהה. השילוב של צבע שחור ותאורת LED בהחלט נאה. תדלקנו, איפסנו מחשבים ומדי מרחק ויצאנו לדרך. תחילה התרשמנו לטובה מתא הנוסעים – הצבעים הבהירים ושילוב העור בריפודים יוצרים תחושה נעימה ומכובדת. גם לוח המחוונים עודכן, ועכשיו הוא חצי-דיגיטאלי, בדומה למגאן. חבל שהנדסת האנוש הלא מבריקה נשארה ללא שינוי. ברכב המבחן הותקן גם מערך מולטימדיה הכולל GPS (שעולה 5,850 שקלים), שלא היה ממש לטעמנו. המרווח, כמו בעבר, טוב מאוד, עם הערה לגבי מקום לברך ימין מלפנים ולראש מאחור לגבוהים. הפלואנס המתוחה הרגישה מעט נוקשה יותר – הנוחות עדיין טובה, אבל מעט פחות, והיא מסתדרת פחות טוב עם שיבושים בינוניים או חדי שפה.
צילום: גיא רוטקופ, יצרנית

יחידת ההנעה נותרה ללא שינוי – טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר, 110 כ"ס, המשודך לתיבת דו-מצמדית עם 6 הילוכים. כמו בעבר, אהבנו את היכולת לספק דחף יעיל ונטול מאמץ ב"חצי דוושה". אהבנו פחות את הרעש בעיר, בעיקר בהתנעה קרה, ואת הרעש תחת עומס מלא, אז הוא גם קצת פחות זריז מהמצופה.
אבל היתרון הגדול מתגלה במשאבת הדלק – 882.3 ק"מ נצלחו על 51.5 ליטר. קצת יותר מ-17 ק"מ לליטר (מחשב הרכב דווקא היה מעט פסימי ודיווח רק על 16.6 ק"מ לליטר), בנסיעה שאומנם היתה בין-עירונית ברובה, אבל לאו דווקא רגועה. לא רע בכלל...

חצי צעד לפנים
הפלואנס המעודכנת מאובזרת יותר ונראית טוב יותר, ורק חבל שהיא מעט פחות נוחה מבעבר. כמו קודם, גרסת הדיזל היא המעניינת בהיצע – במחיר של 131,000 שקלים לגרסת הבסיס ועוד 5,000 שקלים לבכירה היא הצעה שקשה לסרב לה למי שצריך רכב משפחתי ונוסע הרבה. היא אולי לא הכי טובה בקבוצה, אבל בזכות יתרון של 20-30% בצריכת הדלק והאבזור, מתקבלת חבילה טובה.
עכשיו נשאר לראות מה יעשה השינוי במיסוי הירוק למחירה, בתקווה שהוא לא יגזור את גורלה של פלואנס הנבחרת.
צילום: גיא רוטקופ, יצרנית

לחובבי הבנזין
עקב אכילס העיקרי של הפלואנס 1.6 ליטר היה עניין הביצועים וצריכת הדלק. על סמך סיבוב התרשמות קצר שערכנו בגרסת הבנזין הבסיסית נראה שיחידת הכוח החדשה פותרת את הבעיות הללו. היא מגיבה עכשיו טוב יותר ללחיצה על הדוושה, הן ביציאה מהמקום והן בתאוצות ביניים, וגם צריכת הדלק השתפרה משמעותית – עד כמה שאפשר היה לבדוק במגבלות הזמן. התלונה היחידה היא זו הרגילה – על תיבות רציפות תחת עומס, עם צליל עסוק ולא נעים.