וולוו V40
אתה יושב בסלון מול תוכנית טריוויה, ולא מבין איך המתמודד לא יודע את התשובה. ואז פתאום המנחה שואל משהו מתחום אופרות הסבון, או מה ההבדל בין גוון לילך לפוקסיה, ואין לך מושג (אנחנו לפחות מקווים, בשבילך, שאין לך מושג). ופתאום זה כבר לא כזה קל... ועכשיו נניח שהשאלה היא מה פירוש המילה Volvo בלטינית. אל תרגישו לא בנוח אם אין לכם מושג – אתם בחברה טובה. גם אני, שמוחי צבר לאורך השנים יותר מפרט טריוויה אחד או שניים בתחום הרכב, נדרשתי לעזרת דוד גוגל. בתרגום חופשי לעברית התשובה תהיה 'מתגלגל'. באנגלית זה נשמע אפילו עדכני יותר – I roll. הרבה לפני ג'ובס וכל ה-i-משהו שלו.
 
 
וה-V40 מדגימה גם כמה קשה להיפטר ממה שכולם "יודעים". נכון שוולוו הרוויחה ביושר את תדמית ה"מכונית שעוצבה עם מד זווית", אבל כבר יותר מעשור שהיא מייצרת מכוניות יפות, וגם בהיסטוריה הרחוקה יש לה כמה מכוניות יפיפיות – למשל ה-P1800. ועדיין העיצוב הצעיר והנאה של ה-V40 הצליח להפתיע אותנו, עדות לכוחה של התדמית. או כמו שאשתי סיכמה זאת – "וואוו, מה זה? וולוו?! היא יפה!". ולמדתי מזמן – היא תמיד צודקת.
 
וולוו V40: מבחן דרכים (1.6 ליטר)
צילום: תומר פדר 

תולדות ה-V
וולוו V40 מוציאה לפנסיה לא פחות משלושה דגמים – ה-S40, ה-V50 וה-C30. היא מוצעת בגרסה רגילה, גרסת R-design שמוסיפה איפור ספורטיבי וגרסת כאילו-שטח, V40 קרוס קאנטרי, עם הגבהה קלה של 4 ס"מ. המחיר? 183,000 שקלים לרגילה, 200,000 ל-XC ועוד 20,000 ל-R שנבחנה.

נציין לטובה שבכל הגרסאות תמצאו את מערכת ה-City Safety שתבלום את הרכב (אם הנהג לא יקדים אותה) ממהירות של עד 50 קמ"ש במקרה חירום. אם תרצו עוד בטיחות אקטיבית, יש חבילה ב-8,000 שקלים הכוללת זיהוי תמרורים, התראה על סטייה מנתיב, התראה על התנגשות ושליטה על האור הגבוה. בתמורה לעוד 8,000 שקלים תוכלו לקבל כרית אוויר ייחודית להגנה על הולכי רגל, הממוקמת בין מכסה המנוע לשמשה הקדמית וזכתה לשבחים רבים במבחן הריסוק של ארגון היורו-NCAP.

נציין לחובתה שציפינו למצוא לפחות חלק מהאבזור הזה כסטנדרט בגרסאות הבכירות. כמצופה, למכונית ציון ריסוק של 5 כוכבים ובניקוד גבוה במיוחד.

בחנייה
אני מוכן להישבע שאת ה-V40 שהמתינה לי בחניית המערכת אפשר היה לראות מהירח, או לפחות ממטוס חולף. השילוב בין צבע התכלת הבולט לגג הפנורמי (10,000 שקלים נוספים) ולשלל תוספות ה-R (מראות כסופות, חלונות שחורים, דפיוזר, חישוקים גדולים יותר, תאורת LED בפגוש ועוד) יוצר רכב שמסובב ראשים. וזה בהחלט ה-צבע לרכב הדגמה, אם תשאלו אותנו, וכל הכבוד לאנשי וולוו שלא בחרו אחד מ-50 גוונים של שעמום ברכב כזה. העיצוב של ה-V הזו כל כך נכון, שגם בגרסת הבסיס באולם התצוגה, באפור-שפן, עם חישוקים קטנים יותר, היא נראית מצוין, ובהחלט מתחרה על תואר מלכת היופי של הקטגוריה.
 
וולוו V40: מבחן דרכים (1.6 ליטר)
צילום: תומר פדר 

תא הנוסעים של ה-R מתהדר במושבים מרשימים למראה עם שפע עור וכוונון חשמלי לנהג. אבל תא הנוסעים עצמו מרגיש מוכר, מוכר מדי. חבל שוולוו לא חידשה גם כאן מעבר למה שאנחנו מכירים ממנה כבר שנים ארוכות – גם אם זה עדיין תא מוצלח. הקונסולה הצפה במרכז, מעליה מסך (גדול יותר בגרסת ה-R) ממנו מתפעלים את כל המערכות בקלות ובפשטות. נכון, יש המון כפתורים על הקונסולה, אבל היא מאוד קלה לתפעול. הצבעים שחורים, אבל בכל מקום שלא תסתכלו יש חלק ניקל כזה או אחר שגורם לעסק להיראות טוב. לוח המחוונים ב-R שונה גם הוא, כאשר מקבלים שלושה מסכים – אחד גדול יותר במרכז, ושניים קטנים בצדדים. תוכלו לבחור מבין שפע אופציות מה אתם רוצים לראות איפה, ואפשר לבחור בין מד סל"ד כאילו-אנלוגי ומד מהירות דיגיטלי או להיפך, או אולי בכלל להבליט את נתוני צריכת הדלק.

המרווח מלפנים בסדר, אבל המושב לא יורד נמוך מספיק. בכלל יש בתא תחושה שהכל קרוב מדי, ויחד עם שמשה קדמית שמסתיימת נמוך מדי וחלונות צד קטנים, מתקבלת אווירה מעט אינטימית מהרצוי.
מעבר למושב האחורי חושף מרווח פחות מבריק. מרווח הברכיים עוד סביר לגבר ממוצע, אבל התקרה נמוכה מדי. בקיצור – אל תנסו לארוז שם קרובי משפחה גבוהים. תא המטען קטן יחסית, והחלל מתחת לרצפה הכפולה סובל מצמיג רזרבי שיושב בשיפוע, ויוצר חלל בעייתי לניצול. פתח הטענה לא גדול וגבוה יחסית משלים תמונה לא מבריקה בתחום המטען. לא אסון, אבל יש טובים ממנו בקטגוריה.
 
וולוו V40: מבחן דרכים (1.6 ליטר)
צילום: תומר פדר 

טורבו
וולוו וטורבו הולכים ביחד כבר משנות ה-80', כך שלא תופתעו לדעת שכל המנועים מוגדשים. בארץ יש כרגע רק מנוע אחד – 1.6 ליטר טורבו, (אקובוסט) המספק 180 כ"ס ב-5,700 סל"ד ו-27.5 קג"מ ב-1,600-5,000 סל"ד. הוא משודך לתיבת הילוכים דו-מצמדית עם 6 יחסי העברה. נתוני הביצועים נאים, עם 8.5 שניות ל-100 ומהירות מירבית של 225 קמ"ש, אם כי המתחרות סוחטות מהספק דומה זינוק זריז יותר. המנוע טוב, עם שפע של כוח זמין כבר מסל"ד נמוך כמו שמרמזים הנתונים.

הצליל שלו מעט מחוספס, אבל הוא עושה את העבודה מצוין. תיבת ההילוכים טובה בסה"כ, אבל בעיר היא מתבלבלת מדי פעם וחובטת (נדיר, אבל קיים). בנוסף, התגובה לקיק-דאון מעט איטית. המכונית מרגישה זריזה, אבל פחות תזזיתית למשל מאודי A3 המקבילה, שם התיבה עובדת מהר יותר באופן משמעותי. מצב הספורט משפר מעט את זמני התגובה, ויש גם אופציה לתפעול ידני, לא עצמאי, מהידית. בכל הקשור לצריכת דלק, מחוץ לעיר מדדנו קצת מעל 16 ק"מ לליטר, ובסה"כ בימי המבחן, שכללו לא מעט נהיגה בינעירונית, כמעט 11 ק"מ לליטר. לא רע.

בכביש
אנשי וולוו טוענים כי ה-R-דיזיין היא חבילת איפור ואבזור נטו, ללא הבדלים מכאניים במתלים או בכלל. ההבדל היחיד הוא בצמיגי ה-225/45-17 מול ה-205/55-16 בדגם הרגיל. ואנחנו לא מזכירים את הנושא לחינם, כי ה-R-דיזיין הזו היתה קשיחה משמעותית ממה שזכרנו מההשקה. עד 30 קמ"ש היא זזה מדי על שיבושים קטנים, וגם לא ממש אוהבת את הבינוניים. אבל המצב משתפר כשהמהירות עולה, וב-50 קמ"ש היא כבר סבירה. מחוץ לעיר היא מרגישה עסוקה על כביש לא איכותי, ושוב השיבושים הקטנים עוברים לתא. היא טובה על שיבושים גדולים עם תנועה מרוסנת כל עוד המהירות שפויה. חשוב לציין שמדובר במכונית בעלת נוחות בינונית מינוס, ולא בנוחות בלתי נסבלת. פשוט מוולוו ציפינו לנוחות טובה יותר.
 
וולוו V40: מבחן דרכים (1.6 ליטר)
צילום: תומר פדר 

הגמול מגיע בצד הדינאמי – פעולת המתלים טובה והרכב משרה תחושת ביטחון, כל עוד לא תגזימו עם העומסים. שילוב של מהירות גבוהה וכביש גלי תכניע את המתלה הקדמי, וחוסר הריסון יצור נדנוד אורכי. ההתנהגות בטוחה ומהנה, עם Turn in מפתיע לטובה ומעט זוויות גלגול. משקל מוזר להגה (שלא כלל את שלושת המצבים שפגשנו בהשקה) פוגע מעט בחוויה, אבל הוא מדויק ואפשר להתרגל. מי שירצה יוכל להעביר את בקרת היציבות למצב ספורט, שם קיבלנו יותר חופש ממה שציפינו – ופחות ממה שרצינו. פה ושם מורגשת לוחמת מומנט, בקרת המשיכה מעט היסטרית והתחושה מעט מנותקת, אבל היא בהחלט מכונת נהיגה חביבה ואין ספק שקל להיות מהיר עם ה-V40.

לא רק יפה
הקלף החזק ביותר של וולוו V40 הוא העיצוב – והסמל. רוכשי מותגי הפרמיום מחפשים את הסמל, לצד עיצוב שונה ומובדל, ואת זה היא מספקת ובגדול. תא הנוסעים ממשיך את הרושם החיובי, גם אם הוא לא באמת מחדש, ויחידת ההנעה טובה.

הצד השלילי מגיע בדמות המרווח הבינוני מאחור ותא המטען הלא גדול – אבל לקהל היעד זה לא אמור להפריע. וכן נשאר עניין הנוחות. אבל גם כך, למי שמחפש עיצוב, מנוע חזק, ובטיחות מצוינת (במיוחד עם חבילת הבטיחות הנוספת), ה-V40 היא בהחלט אפשרות מעניינת.