אודי A3
נכון. אם מדקדקים בפרטים, אודי A3 היא לא הקומפקטית-פרמיום הראשונה. הרי ה-A קלאס של מרצדס וה-3 קומפקט של ב.מ.וו היו שם קודם. אבל בעוד ה-A קלאס הייתה, בשני הדורות הראשונים, תרגיל בעיצוב ותכנון מתקדם שלא ממש תפס, והשעטנז פלטפורמות של ב.מ.וו שלא ממש הצליח, ה-A3 היתה הראשונה שקלעה בדיוק למטרה. לפחות אם לשפוט על פי נתוני המכירות. היא הפכה ללהיט בן לילה ושכתבה את חוקי המשחק בשוק הרכב, נוגסת לקוחות מהמשפחתיות הגדולות, הופכת לסמל האופנתי של אנשי עסקים צעירים, ומהווה (אז) מדרגת כניסה למשפחת אודי, שתרמה לצמיחת המותג כולו. ומול ההצלחה הזו, קל היה לאודי להתעלם מאלו שטענו שמדובר בסך הכל בגולף עם סמל אחר ומחיר מנופח.

הדור השלישי של ה-A3 חולק גם הוא את פלטפורמת ה-MBQ וחלק מהמנועים עם הגולף, והוא הושק כמעט בו זמנית. האם חוץ מהסמל והסטטוס הוא מציע משהו נוסף תמורת תוספת המחיר? ומדובר בלא מעט כסף – גרסת הבסיס, עם מנוע 1.4 ליטר, 122 כ"ס, עולה 162,000 שקלים, כ-11% יותר מהגולף המקבילה. רכב המבחן שלנו עולה כבר 207,500 שקלים, עלות גרסת ה-1.8 ליטר, 180 כ"ס, בתוספת חבילת האבזור 'שארפ' (25,000 שקלים).
צילום: אורי שר

על הסדן
לפחות בתחום העיצוב, אודי A3 מקיימת את המצופה ממנה. היא נראית אלגנטית, איכותית – ויקרה. בדיוק מה שרוצה מי שבחר לקנות אודי במקום סתם קומפקטית. הפנים ממשיך את הקו האלגנטי. העיצוב לא מכה בך מיד. בשניות הראשונות השחור על שחור נראה קצת פשוט, מאכזב. אבל עם הזמן לומדים להעריך אותו, כשהיד מגלה עוד ועוד חומרים איכותיים (האלומיניום המוברש – אמיתי, לא בכאילו – בתחתית הקונסולה, למשל) והעין מגלה את ההיגיון והצורות בתוך השחור. ומול האיכות השקטה הזו צורמים חוסרים באבזור, אפילו בגרסת המבחן, שהיא היקרה ביותר בהיצע. אין למשל בקרת שיוט, ותאורה למראות בסכי השמש היא רק חלק מחבילת האבזור.

מערכת השמע מרשימה, אבל תפעולה מסורבל. גם תפעול הכפתורים על ההגה יכל להיות יעיל יותר. עד סוף המבחן לא הצלחתי להבין איזה כפתור מנתק את השיחה בדיבורית הבלוטות' המעולה, למשל.

המושבים מחבקים את הנהג בחיבוק הדוק, שעלול להיות הדוק מדי לרחבי גרם. הם מציעים טווח כיוונים רחב – כולל אפשרות לכוון את אורך הבסיס – ויחד עם טווח תנועה גדול להגה, קל לכוון תנוחת נהיגה נוחה. ראות טובה אחורה היא כבר עניין חמקמק יותר. החלון האחורי קטן, והמראה המרכזית קטנה עוד יותר. מצלמה אחורית יכלה לעזור – אבל גם היא לא כלולה במפרט. מעבר אחורה יגלה מרווח ברכיים מצומצם במפתיע, אבל מרווח ראש טוב. וכרגיל – המושב האמצעי הוא למקרי חרום בלבד. תא המטען בעל נפח שימושי ורצפה הניתנת לקיבוע בשני גבהים. הרף לדיבורים. מניעים.
צילום: אורי שר

על האיילון
מהסוכנות בבני ברק אני יוצא לכיוון מודיעין. התנועה זוחלת ואני מתרשם מפעולת המתלים של ה-A3 במהירות נמוכה. הם לא "מגהצים" והרכב לא "מרחף מעל המהמורות", אך למרות נוקשות בסיסית המתלים מתמודדים בכבוד עם צלקות אספלט. מעגלים ומרככים את המכה ומספקים נוחות סבירה בהחלט. בתוך הפקק אני מפתח עוינות למערכת העצור-סע. בניגוד למקובל, היא מתניעה מחדש רק בלחיצה על הגז (כאשר מערכת ה-auto-hold מופעלת), וזה יוצר השהיה מעצבנת.

כשהתנועה נפתחת מתפתחים גם רעשי הכביש – עניין כמעט קבוע באודי בשנים האחרונות – אך לא מגיעים לרמה מטרידה. המנוע, עם 180 כ"ס ו-25.5 קג"מ מ-1,250-5,000 סל"ד, מושך כדת TSI וישראל, כבר מסל"ד תת-קרקעי, והתיבה חלקה וזורמת גם בפקקים. לא צריך יותר מליטוף של הגז כדי לשמור על קצב התנועה, ובזרימה הרגועה הזו הרכב גם יודע להיות חסכוני מאוד. מחשב הדרך סיפר על 14 קילומטרים שנגמאו לכל ליטר בתנאים הללו. יפה.

צפונה
למחרת אנו מפליגים צפונה. הכבישים פנויים והקצב גבוה. המתלים מתמודדים היטב עם מהמורות קטנות גם במהירות תלת-ספרתית, אבל השקע הראשון בכביש הבקעה חושף מהלך קצר, בעיקר מאחור, והמתלים נסגרים לא פעם. אבל זה הגורם היחיד שמפריע לקצב. השלדה מפגינה ניטראליות כמעט אדישה ואחיזה גבוהה, והמנוע מאיץ בשקט רגוע למהירויות לא רגועות בעליל. זה כביש מאתגר, עם שפע פניות ברדיוסים מוזרים, בשילוב עם שינויי גובה חדים. כדי לנסוע כאן מהר צריך רכב שיגבה אותך, שיעניק תחושה בטוחה. ה-A3 היא בדיוק זה. המתלים מרסנים היטב את המרכב מול שינויי הגובה והכיוון. ההגה אומנם חסר תקשורת, אבל מדויק ובעל משקל נוסך ביטחון (ואפילו מעט כבד מדי) והתגובה להפנייה מדודה ולינארית. נטולת עצבנות אבל מדויקת.
צילום: אורי שר

אני משאיר את כביש הבקעה מאחורי ומתחיל לטפס לכיוון מלכישוע. האספלט מפולס יותר והפיתולים צפופים יותר, אבל הקצב ממשיך להיות מהיר להפליא. כמו בגולף, השלדה כאן היא סטרילית, לא מתקשרת ולא מערבת. אך יש כאן בכל זאת שמץ של התנהגות – קצת הידוק פנייה כשרוצים, קצת השתתפות במאמץ. אולי זה בסיס הגלגלים המקוצר של גרסת ה-3 דלתות (260 במקום 264 ס"מ) ואולי המתלה הרב חיבורי מאחור במקום קורת הפיתול. אולם המכונית הזו עדיין יותר מרשימה מעצם המהירות המוחלטת, מאשר מתגמלת מפעולת הנהיגה.

הביתה
הדור השלישי של ה-A3 הוא המשך ההתפתחות של נוסחה מוכחת-מכירות. הוא שיפור של הדור הקודם כמעט בכל מובן – הפנים איכותי ומרשים יותר, צריכת הדלק טובה יותר ובידוד הרעשים והעידון שופרו.
היא לא מושלמת – צריך עוד קצת מהלך מתלה, עוד קצת אבזור, ולא היינו מתנגדים גם לקצת יותר שיתוף מידע והיענות בכביש המפותל. אך עבור קהל היעד, מי שנוסעים בדרך כלל לבד ורוצים להיראות במותג הנכון, היא מתאימה בדיוק.