כשבוגאטי הציגה את הוויירון, אי-שם באמצע העשור הקודם (אחרי המון שנות פיתוח ואי ודאות, אבל בואו נשאיר את זה בצד) – רבים חשבו שהייתה זו שירת הברבור של הז'אנר. כולם הבינו שהמודעות הסביבתית לא תאפשר לזה לקרות, שהתקנים יבריחו את הסוסים ושייגמר הדלק.
ואז זה לא קרה. העסקים המשיכו כרגיל, המספרים המשיכו לטפס ותעשיית מכוניות-העל צמחה והתפתחה לשיאים חדשים ומודרניים. המודעות, התקנים ואינספור טכנולוגיות חסכוניות התפתחו במקביל.

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לשינוי. שני התחומים הכי מנוגדים בתעשייה מתחילים לשלב ידיים. אבל במקום שהטכנולוגיות ה"ירוקות" יפגמו בחוויה, מצאו היצרניות דרכים לשלב אותן ולנצל אותן לשילוב נהדר בין כוח לניקיון. אחרי כמה שנים של פיתוח וניסוי, הוצגו השנה מכוניות-על ראשונות מזן חדש, תוצרים ראשונים ומבטיחים של עתיד מהיר וירוק יותר לעשירי העולם.
בשבוע שעבר זה הגיע לשיא חדש, עם חשיפתה הרשמית של פורשה 918 ספיידר החדשה, שבעזרת הנעת כלאיים מתוחכמת (מנוע בנזין ושני מנועים חשמליים – לגלגלים הקדמיים ולאחוריים בנפרד) מצליחה לייצר נתונים (נתוני יצרנית, שיהיה ברור) מרשימים. היא מצהירה על למעלה מ-30 ק"מ לליטר, ועל פליטת מזהמים נמוכה משל פולקסווגן פולו (מהסוג הכי חסכוני).
צילום: מנהל
פורשה 918 ספיידר

עם הצגתה של ב-918, החלטנו שהגיע הזמן לקצת סיכומים ולתמונת מצב. או בקיצור, להיזכר שוב במכוניות-העל ה"ירוקות" שהוצגו השנה ולהזיל ריר, כי זה משהו שאנחנו אוהבים לעשות.

1. מקלארן P1
הספק: 903 כ"ס.
מומנט: 91 קג"מ ב-4,000 סל"ד.
צריכת דלק (נתון לא רשמי): 12 ק"מ לליטר.
פליטת מזהמים (פחמן דו-חמצני לקילומטר): 200 גרם.
טווח (בנסיעה בכוח החשמל בלבד): 10 ק"מ.
0-100 קמ"ש: פחות מ-3 שניות.
0-200 קמ"ש: פחות מ-7 שניות.
0-300 קמ"ש: פחות מ-17 שניות.
מהירות מירבית: 350 קמ"ש.
מחיר: כמיליון יורו.
ה-P1, שנחשפה לראשונה בשנה שעברה, הייתה מכונית-העל הראשונה מזה זמן מה שניגנה לנו על מיתרי הרגש עוד לפני שמישהו בכלל נהג עליה. יורשת העצר של מקלארן F1 האגדית הצהירה שהיא רוצה להיות המכונית הכי מהנה לנהיגה אי-פעם, וגם הכי טובה על המסלול. עם מוניטין כמו של מקלארן, קשה שלא להאמין להבטחות. השילוב בין מנוע חשמלי למנוע V8 כפול מגדשים מניב מספר מרשים ביותר של סוסים. נתון פליטת המזהמים נחשב לנמוך ביותר עבור מכונית מסוג זה (אותו סדר גודל, לצורך העניין, כמו ב.מ.וו Z4, למשל).
מכונית טובה במזג אוויר גרוע

2. מרצדס SLS AMG קופה אלקטריק דרייב
הספק: 740 כ"ס.
מומנט: 102 קג"מ.
צריכת דלק: אין.
פליטת מזהמים: אין.
טווח (בנסיעה בכוח החשמל בלבד): כ-250 ק"מ. בפול גז – משהו כמו 6.5 דקות.
0-100 קמ"ש: 3.9 שניות.
מהירות מירבית: 250 קמ"ש (מוגבל אלקטרונית).
מחיר: 416,500 יורו.
ה-SLS היא למעשה מכונית-העל החשמלית הראשונה בייצור סדרתי. היא המכונית החשמלית הכי חזקה שאי-פעם יוצרה, וגם הגרסה הכי חזקה של ה-SLS AMG בכלל. היא עושה שימוש ב-4 מנועים חשמליים (אחד לכל גלגל) והקול היחיד שהיא מפיקה הוא רעשי חריקת הצמיגים. בנסיעה רגועה היא תציג טווח נסיעה דומה למכוניות חשמליות רגילות (ואפילו קצת יותר), אבל זאת לא באמת מכונית שנוסעים איתה רגוע. אחרי שהוצאתם לסוללות את המיץ תאלצו לחכות 20 שעות לטעינה מלאה עבור סיבוב נוסף (יש אפשרות לשקע מיוחד של מרצדס שעושה זאת ב-3 שעות).
כריס האריס על ה-SLS החשמלית. כן, הוא שוב חופר

3. פורשה 918 ספיידר
הספק: 887 כ"ס.
מומנט: עד 130 קג"מ בשיא, למעלה מ-80 קג"מ רוב הזמן (מ-800 סל"ד והלאה).
צריכת דלק (נתון יצרנית): 30.3 ק"מ לליטר.
פליטת מזהמים (פחמן דו-חמצני לקילומטר): 79 גרם.
טווח (בנסיעה בכוח החשמל בלבד): עד 30 ק"מ.
0-100 קמ"ש: 2.8 שניות
0-200 קמ"ש: 7.9 שניות.
0-300 קמ"ש: 23 שניות.
מהירות מירבית: 340 קמ"ש.
מחיר: לא פורסם (ההערכות אומרות כ-750,000 יורו).
מכונית-העל החדשה של פורשה היא אולי המוצגת הכי טרייה, אבל למעשה הוצגה כקונספט כבר ב-2010. שלא כמקובל, היצרנית משטוטגרט שמחה לשתף את העולם בתהליך הפיתוח, והמכונית חזרה וצצה בכותרות מדי פעם. תורשתית, זוהי המחליפה של פורשה קאררה GT עליה השלום, וניתן לראות דמיון בין השתיים. רק שה-918 ספיידר יפה יותר, מתוחכמת יותר והכי חשוב – חזקה ומהירה הרבה יותר. אנחנו לא רוצים לסכסך, אבל ניתן להניח שהנתונים המרשימים של צריכת הדלק ופליטת המזהמים לא באמת הולכים יד ביד עם נתוני ההספק והביצועים המרשימים לא פחות. נו מילא, לפחות על הנייר זה נשמע מצוין.
צילום: מנהל

4. פרארי לה-פרארי
הספק: 963 כ"ס.
מומנט: "יותר מ-91 קג"מ".
צריכת דלק: לא פורסם.
פליטת מזהמים (פחמן דו-חמצני לקילומטר): 330 גרם.
0-100 קמ"ש: פחות מ-3 שניות.
0-200 קמ"ש: פחות מ-7 שניות.
0-300 קמ"ש: 15 שניות.
מהירות מירבית: יותר מ-350 קמ"ש.
מחיר: לא פורסם, קרוב לוודאי גבוה ממיליון יורו.
ביקום מקביל, לא נצהיר הצהרות או נגיע למסקנות בלי מבחן השוואתי גדול ומורכב. ביקום בו אנחנו חיים, נסתפק בלומר לכם שאנחנו די בטוחים שהלה-פרארי (LaFerrari), "המיוחדת" של פרארי, היא כנראה המכונית הכי טובה ברשימה. טוב, אז היא לא בדיוק ירוקה ופליטת המזהמים שלה לא נמוכה יותר משל קוניגסג אגרה R (ככל הנראה המכונית הסדרתית המהירה בעולם). אבל היי – היא היברידית, עם סוללות והכל. למרות שאין לה מצב נסיעה בכוח החשמל בלבד, ושנתוני צריכת הדלק (שלא פורסמו) עשויים להפריע אפילו לתושבי המפרץ (ולא רק בחיפה).
"לאט, פרננדו, לאט!"

המספר הנוסף: הונדה NSX
בכל הנוגע למספרים, הדור הבא של הספורטיבית של הונדה כנראה לא ממש שייך לפה. אבל בגלל שאנחנו לא באמת יודעים מה הם יהיו, ניתן לה ליהנות מהספק. ה-NSX, אשר מיקום ייצורה במדינת אוהיו שבארה"ב הוכרז בשבוע שעבר, תעשה שימוש במנוע V6 בטכנולוגיית VTEC ושני מנועים חשמליים. בעוד ה-NSX המקורית הייתה מכונית מצוינת, קשה שלא לפתח ציפיות לגבי המחליפה.

עם קצת מזל, צופן לנו העתיד עוד כמה ספורטיביות היברידיות "חסכוניות ונקיות". ללקסוס, למשל, יש את ה-LF-LC קונספט המהממת על 500 סוסיה. אצל אינפיניטי זו ה-Emerg-E קונספט שמפיקה 402 כ"ס שהוצגה בתערוכת ז'נבה 2012 עם רמזים לייצור סדרתי (שלא הגיע, בינתיים). עם הטרנד העולה של מכוניות ספורטיביות היברידיות, ייתכן מאוד שיותר ויותר יצרניות ילכו בכיוון העל-ירוק.
ה-NSX קונספט. מתבשלת כבר הרבה זמן, ובקרוב תהיה מוכנה