למבורגיני אגואיסטה (Egoista)למבורגיני חיה בסרט. רק שבניגוד למקובל, היא עושה זאת באופן מילולי לחלוטין. ואולי זה בכלל משבר גיל העמידה, שכן היצירה שמולכם היא המתנה של למבורגיני לעצמה לכבוד יום ההולדת ה-50 של החברה. יש בה את כל מה שמופרך ומטורף, ושחברה בוגרת ומנוסה בחיים לא הייתה מייצרת. אבל כאן זה למבורגיני, ואם מכונית רוצה להיות באטמוביל, או מטוס קרב, או עב"מ, או שור זועם – היא יכולה. מה זה יכולה – היא מצליחה להיות כל אלה בחבילה אחת.

קוראים לה למבורגיני אגואיסטה (Egoista – כן, זה לגמרי מה שאתם חושבים שזה אומר) והעיצוב שלה מורכב מאלמנטים של שור זועם, מטוס קרב ומדע בדיוני גרידא. מאיפה מתחילים... מהחרטום המשונן שמסמל שור המתכונן למתקפה עם ראש מורכן וקרניים מכונוות קדימה; מתא הטייס, סליחה, תא הנוסעים שמיועד לנוסע אחד ומהווה יחידה נפרדת מגוף המכונית (כמו במסוקי אפאצ'י, ספציפית); מהעובדה שלא כל הקווים (ויש מלא קווים) מיועדים לשלמות האווירודינאמית כמו בכל מכונית רצינית; מפנסי ה-LED שנועדו לחקות, שוב, את עולם הטייס ולאו דווקא לספק תאורת כביש בטוחה. בקיצור, הבנתם. אבל זה עוד לא הכל.

גוף המכונית עשוי מחומר מיוחד עם יכולות חמקנות מרדאר. מעניין אם זה עובד גם על רדאר של המשטרה. תא הנהג מוקף זכוכית מיוחדת שאינה בוהקת – כך שלא תבלוט למרחקים (כן, בטח). ואם כבר תא הנהג – למבורגיני מכנה אותו, אמנם, כהגיוני. אבל הוא לא. יש בו חגורת בטיחות וכריות אוויר, וגם תצוגה עילית כמו במטוסים, וכאן בערך מסתיים החלק ההגיוני. קודם כל, התא מיועד לנוסע אחד – הנהג – ומכאן שמה של המכונית. בשביל לצאת מהמכונית, הנהג נדרש להסיר את ההגה, להניח אותו על הדשבורד, לפקוד על הגג להתרומם, לעמוד, לשבת בנקודה מסוימת במכונית (שלא ישארו סימנים על הפח) ולהניף את הרגליים 180 מעלות אל עבר קרקע מוצקה. הדרך פנימה, כנראה, דומה.

אם חיפשנו משהו הגיוני במכונית הזו, עושה רושם שהמנוע הוא התשובה שלנו. הייתם מצפים שבמכונית שכזו יהיה מנוע סילון עם אפשרות לעל-חלל, או לפחות כמות סוסים שלא תבייש צבא רומאי בימיה הטובים של האימפריה. אז הייתם. במקום זה יש לה מנוע רגיל, במונחי למבורגיני כמובן. מדובר במנוע V10 בנפח 5.2 ליטר שמגיע, כנראה, מהגייארדו ומספק "רק" 600 כ"ס.
צילום: מנהל

בכך מגיעות לשיאן חגיגות יום ההולדת של למבורגיני. הן כללו מסע ברחבי איטליה עם מאות מכוניות משלל דגמי למבורגיני השונים. אם כי ההתחלה האמיתית הייתה בתערוכת ז'נבה, אז הציגה למבורגיני מכונית בשם וננו, שנראתה אז מטורפת לחלוטין ונראית היום כמו משפחתית ממוצעת ליד האגואיסטה.
מאחר והאגואיסטה היא אחת ויחידה, ובגלל שלמבורגיני כנראה תשמור אותה לעצמה, סביר להניח שמעטים מאוד יזכו לנהוג או לגעת בה, או בכלל לראות אותה. איפה היא תהיה? אם זה היה תלוי בנו – בבית חולים לחולי נפש. אבל היא כנראה תסתפק באיזה מוזיאון בסנט'אגתה בולונז – בסיס האם/ כוכב הבית/ מערת העטלף של למבורגיני (בכוונה החסרנו רפת. זה לא מגניב).