מרצדס E קלאס
זו לא סתם עוד מכונית חדשה, לא עוד מתיחת פנים. ה-E קלאס היא קדימון דו-שלבי. בדרך כלל שומרת
מרצדס את החידושים הטכנולוגיים לספינת הדגל שלה, ה-S קלאס. אך הפעם היא ארגנה לנו הצצה מוקדמת דרך ה-E המחודשת. ומה שמרצדס מציגה היום מהווה בדרך כלל חלון לאיך תראה המכונית שלי ושלך בעוד עשור או שניים. יכולות שממלאות את דפי האבזור של כל יונדאי היום התחילו כחלום רחוק, השמור למורמים מעם (ובנק?), לפני שני עשורים. מערכות נוחות ובטיחות, טכנולוגית בלימה או בערה, רעיונות של תפירה או מחברי תאורה. פיתוחים יקרים של היום יהפכו לנחלת הכלל בעוד רגע. ולהזדמנות להביט בכדור בדולח מוטורי כזה אנחנו לא נוהגים לסרב.
200 בלי ידיים
על הכביש המהיר בפאתי ברצלונה, הפתעה. האוטו הזה, מסתבר, יכול לנהוג את עצמו. אני מרגיש לרגע קצת מיותר. בקרת שיוט אקטיבית איננה משהו לכתוב עליו הביתה. אתה קובע את מהירות הנסיעה הרצויה וזו נשמרת – תוך התחשבות במצב התנועה. אם מישהו פולש לנתיב שלך המערכת תאט את הרכב, אם הנתיב מתפנה היא תאיץ בחזרה. מוכר וידוע. הסר את הידיים מההגה וגלה איפוק. ה-E קלאס לא רק תשמור על הקצב הנבחר ותתאים אותו למהירות התנועה ולשינויים בה, היא גם תעקוב אחר תוואי הכביש והיא תמשיך לעשות כן עד למהירות של 200 קמ"ש. לחוות את פעולת המערכת דורש ממך לוותר לרגע על כל מה שעשרות שנות נהיגה לימדו אותך. אך הגמול מרתק. הדיסטרוניק שומר על קצב ההתקדמות, בולם ומאיץ במידת הצורך, מערכת השמירה על הנתיב משתמשת בבלמים ובהגה לצורך הפניית הרכב והוא למעשה נוהג את עצמו. המערכת לא מיועדת לתרגילים שכאלו ואור אזהרה יבקש ממך לאחר כמה שניות להחזיר את ידייך להגה – אבל ניסיונות אלו מוכיחים את יעילות פעולתה. נתקלנו כבר במערכות שמירת נתיב אקטיביות, אבל לא ברמה כזו.
צילום: מנהל שני ניסויים קצרים על מסלול מאולתר הוכיחו סופית את נחרצותה של ה-E קלאס להגיע הביתה בשלום. בניסוי הראשון אנו נוהגים האחד מול השני במהירות של כ-80 קמ"ש כשרכב אחד סוטה לכיוון נתיבו של הרכב ממול. נראה כמעשה התאבדות לכל דבר, או לפחות כמו דרך מצוינת להרוס שתי מכוניות בשווי עשרות אלפי יורו האחת. פנסה השמאלי של המכונית בה אני נוסע מאיר ישירות את הגריל של המכונית שמנגד, אבל הקליפרים הימניים מקבלים פקודת לחץ קלה וה-E קלאס פונה חזרה לנתיבה וממשיכה בנסיעה.
איך היא עושה את זה? ה-E קלאס רואה ומרגישה. 9 חיישני אולטרה-סאונד, מצלמות ורדאר סופגים מידע מהסביבה. המידע נקלט, מעובד ומושווה מול עשרות אלפי הדמיות של תרחישים שונים ומשונים. לאחר ההתאמה התגובה הנכונה נבחרת. הרבה מאוד עבודה שמתבצעת במילי שניות. בינה מלאכותית? כמעט. במרצדס לא רוצים שאף אחד אחר ינהג במקומך, אבל הם כן מבינים שהכבישים הם מקום מסוכן מאוד, וכדאי לעזור לנהג בכדי שנוסעי המכונית ישלימו את הנסיעה שלהם בחתיכה אחת. ולא רק יושבי המכונית, ה"העיניים" האלה יודעות לזהות הולכי רגל המתפרצים לנתיב הנסיעה, לתגבר את הבלימה במקרה ותגובת הנהג לא מספקת ואף לבצע בלימת חירום עד לעצירה מוחלטת. ניסוי נוסף – ב-50 קמ"ש עם דוושת גז לחוצה לכיוונו של איש עשוי בד ומלא אוויר. בשנייה האחרונה, רגע לפני שנראה כי גורלו של הבלון נחרץ, המכונית בולמת בעוצמה ועוצרת כ-3 ס"מ מרגליו. ועוד לא דברנו על התראות בבלימה לרכב מאחור, על פנסים שמאפשרים נסיעה באור גבוה מבלי לסנוור את הנהג מלפנים, על חנייה עצמאית, על זיהוי תמרורים ורמזורים ועל זיהוי מכוניות המתפרצות לצמתים. העתיד נראה כמו מקום בטוח למדי עכשיו.
צילום: מנהל כמעט ששכחתי לספר שה-E החדשה היא גם מכונית. כזו עם ארבע דלתות, מרווח מצוין ותא נוסעים שגורם לך לחשוב על לוותר על רכישת דירה ופשוט להישאר באוטו כל היום. מתיחת הפנים הזו נתנה הרבה אופי לתא הנוסעים, בעיקר בזכות טיפול חכם למשטחים ולשעון האנאלוגי הנאה במרכז הקונסולה. מבחוץ השינויים דרמטיים עם חזית חדשה, עמוקה ומרשימה משמעותית מהדור הקודם. גם הטיפול במשטח הצד והתפיחה שירדה מבית הגלגל האחורי תורם למראה דינאמי ומגובש יותר מבעבר.
הדינאמיות לא נשמרה רק למראה – זה אומר שה-E, מעבר להיות נעימה ונוחה, היא עכשיו גם מהנה מאוד לנהיגה. בגרסאות שהיו זמינות למבחן בהשקה – עמוסות אבזור, תוספות וכוחות סוס – ניתן היה להתרשם מנכונות גדולה יותר להיכנס לפנייה, משליטה טובה יותר בגוף ומתפקוד טבעי יותר של דוושת הבלם. גם ההגה מגיב ומהיר יותר כעת. היה ניתן להתרשם גם ממנוע ה-2.0 ליטר, ארבע ציל', המוגדש החדש – הוא מייצר יותר מ-35 קג"מ החל ב-1,200 סל"ד ואין לו שום בעיה להזיז את הארמון הקטן הזה למאה קמ"ש תוך 7.4 שניות. נאה. אחרי שה-V8 ב-E500 עזר לי להבין שעם כל הכבוד לכיול החדש, 2 טון, ו-61 קג"מ הופכים אותה לגדולה בכמה מידות על הכביש המפותל. בחרתי ב-E400 החדשה לגיחה הבאה. עם V6 בנזין בנפח 3.0 ליטרים המפיק 333 כ"ס ו-48.8 קג"מ מ-1,400 סל"ד, זו לא מכונית איטית. שוב על אותו הכביש, חוויה שונה לחלוטין. ה-400 הזו חצבה את הנתיב בקצב מעורר מאוד, בעוצמה ודיוק. האוטו כולו קל יותר, ויש פחות משקל לפני הסרן הקדמי (מנוע קצר וקל יותר מאשר ב-500) ואני לא צרך יותר מרמז בכדי להניח אותה אל תוך פנייה. אחת אחרי השנייה. עדיף משמעותית ממה שהדגימה כאן הגרסה הבכירה לפני רגע. וכמו שרומזים הנתונים, אין סיבה לדאגה – יש כאן פחות מנוע אבל הביצועים יניחו את דעתו של כל חובב תאוצה (5.3 למאה קמ"ש). מרשים.
צילום: מנהל החדשה היא הרבה יותר מעוד סאלון-פאר של היצרנית הוותיקה.
היא מסמנת באופן ברור את פני הדברים שיבואו. מבחינת עולם הרכב כולו הכיוון אומר יותר מערכות היקפיות ששומרות על האנשים שברכב ומסביבו. אבל לצד האמירה החשובה הזו, ישנה אמירה שרלוונטית יותר לאנשים כמוך וכמוני.
היא מרגישה הדוקה יותר, מגיבה יותר וחיה יותר. כמו כל מרצדס, היא תדאג שתגיע למחוז חפצך. לשם שינוי, היא גם דואגת שתגיע לשם מחייך.
