למרות חוסר ההגיון הבסיסי שבמכונית פאר ספורטיבית, היה ב-S8 הקודמת משהו כובש, שפרץ את המחסום בין המוח למחזור הדם וכבש את הלב. כמו שהיטיב לכתוב בזמנו גיא (רוטקופ) – הקלפים במקרה שלה הסתדרו לרויאל פלאש מנצח. היא שילבה איכות חיים מקטגוריית הפאר, עם צליל מנוע ממכר ופינות חדות ולא משויפות בדיוק במידה המספקת כדי להקנות לה את אותה תכונה חמקמקה ונחשקת – "אופי". כך שאודי S8 החדשה קיבלה סט נעליים גדול במיוחד למלא כשהגיעה אלינו למבחן.

עניינים שבלב
מכיוון שלא מדובר כאן בסתם מכונית, אלא בכזו הנושאת את הקידומת S, הרשו לי להפר מעט את הסדר הרגיל ולהתחיל במה שבאמת חשוב כאן – המנוע. הרי זה מה שהופך מכונית פאר לפאר-ספורט. ומכיוון שגם בגרסאות הבסיס מכוניות פאר בדרך כלל לא סובלות ממחסור בסוסים, צריך משהו חזק באמת בתא המנוע כדי ליצור הבדל מוחשי. את ה-V10 האקזוטי והאטמוספרי של הדור הקודם מחליף כאן V8 כפול מגדשים. במקום 5.2 ליטר אומנם מסתפקים הפעם ב-4.0 עגולים, אבל הנפיחה המאולצת אל ריאותיו מחלצת מהנפח הקטן יותר הספק עדיף – 520 כ"ס במקום 450 – ובעיקר שפע מומנט זמין – 66.3 קג"מ החל מ-1,700 סל"ד, היכן שהמנוע האטמוספרי נאלץ לחכות עד 3,000 סל"ד כדי לקבל 55.1 קג"מ מסכנים. מגמת ה"יותר" ממשיכה גם בתיבת ההילוכים, שמציעה – כמקובל היום בקטגוריה – שמונה הילוכים, לא פחות.
אודי S8: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר

כל זה מיתרגם לשיפור משמעותי בביצועים, למרות גידול בכל המידות ומשקל גבוה יותר בכ-100 ק"ג. כמה משמעותי השיפור? 0.9 שניות קוצצו מהמאוץ ל-100, שמושלם עכשיו ב-4.2 שניות לפי דף הנתונים. אנחנו הצלחנו להגיע ל-4.3 שניות מדודות על הדריפטבוקס – מהיר יותר ממה שמדדנו ל-911 החדשה!

אבל במיטב רוח התקופה, הטכנולוגיה לא גויסה רק כדי לנפק עוד סוסים מהמנוע, אלא גם כדי לשכנע אותו להתנזר מדלק במידת האפשר. כאשר דרישות הכוח נמוכות – למשל בשיוט במהירות חוקית – מערכת ניהול המנוע מנתקת ארבעה מתוך שמונת הצילינדרים לטובת חסכון בדלק. והרשו לי להבטיח לכם כי אילולא הנורה בלוח המחוונים, לא הייתם חושדים בכך לעולם. מצד שני, גם אל תצפו לצריכת דלק של אלטו ידנית – בממוצע קיבלנו 6 ק"מ לליטר במבחן, עם 8 ק"מ לליטר בשיוט רגוע.

שאר מערכת ההנעה מציעה את התפריט המקובל במשפחת ה-S – הנעה לכל ארבעת הגלגלים עם חלוקת כוח של 60:40 לטובת הציר האחורי. אך נוסף על כך דיפרנציאל אחורי חכם, היודע לשלוט בכמות הכוח שמוזרמת לכל אחד מהגלגלים האחוריים. הדיפרנציאל הנ"ל נשלט על ידי מערכת הלוקחת בחשבון את זווית הפניית ההגה, התאוצה הצידית וגורמים נוספים, כך שבמקרה הצורך יותר כוח עובר לגלגל החיצוני, כדי לעזור בהפניית הרכב. קצת יותר מסובך מהפתרון המקובל של בלימת הגלגל האחורי פנימי – אבל אין כאן אובדן כוח (בגלל הבלימה) או סיכון להתחממות בלמים בכבישים מפותלים.

בתוך הבית פנימה
אבל לא כל הטכנולוגיה מתחבאת כאן מתחת לאלומיניום ועוסקת רק בעניינים שברומה של פנייה. כניסה אל הסלון מפגישה אותי עם אחד מתאי הנוסעים היותר איכותיים ונאים שפגשתי בשנים האחרונות, אפילו שאפור בהיר הוא לא הצבע החביב עלי בדרך כלל. שילוב האלומיניום המוברש והקרבון השחור קולע בול למטרה ואיכות החומרים וההרכבה היא בדיוק מה שאתה מצפה לו ברכב כזה – ועוד קצת. ראו למשל את פיסולי המתכת המשמשים כציר למשענת היד. מערכת השמע תרווה נחת גם אודיופילים מושבעים, המרווח שופע – כמובן – והמושבים זכאים לפסקה משל עצמם.
אודי S8: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר

למה? כי מעולם לא פגשתי מושבים עם יותר אפשרויות כיוונון – לגובה/מרחק/זווית המקובלים מתווספת אפשרות לכוון את התמיכה הצידית, התמיכה בגב תחתון, אורך הבסיס, זווית החלק העליון של המשענת וגם משענת הראש מתכווננת חשמלית – ובטח שכחתי חלק מהאופציות. לא מספיק? בבקשה – סיבוב קצר של היקף הכפתור העגול והארבע-כיווני ששולט על כל הכיוונונים העדינים, ועל המסך מופיע תפריט עיסויים. כן כן, תפריט! יש לך (ולנוסע) אפשרות לבחור בין חמישה סוגי מסאז'ים שונים, כשבכל אחד אפשר לבחור בין חמש עוצמות שונות. או במילים אחרות – 25 שילובי מסאז'-עוצמה שונים! מעולם לא נהניתי כל כך בפקקים של גוש דן... לא מספיק אופציות לבחור בינהן? יש גם שלוש רמות איוורור ושלוש רמות חימום – ובניגוד למקובל אפשר לשלב ביניהן. משמע – לבחור שהמושב יפלוט זרם אוויר מחומם. ממש פן לשערות של ה... לא משנה, הבנתם.

מכל הפינוקים הללו תוכלו ליהנות בשקט ושלווה מוחלטים. אפילו בעולם רכבי הפאר, רמת הבידוד ב-S8 מרשימה. חלונות כפולים יחסמו את רעשי הסביבה גם במהירות על-חוקית; וילונות חשמליים בשני החלונות מאחור ובחלון האחורי יחסמו אור עודף ומבטים סקרניים, ותושבות המנוע עושות עבודה מצוינת בנטרול כל זכר לוויברציה. למען האמת, בהקשר של המנוע הבידוד אפילו טוב מדי – ה-S8 הזו נוטשת את המסורת הווקאלית של קודמתה, ומציעה לכל היותר גרגור V8 עצלן ורגוע תחת עומס, בלי זכר לצליל של הדור הקודם, שהיה גורם לכל נהגי הקורולה בסביבה לבחון שוב את סדרי העדיפויות שלהם בחיים.

ורק הערה אחת לגבי האבזור – ברכב כזה, במחיר כזה, בעידן שבו אפילו במכונית מיני זולה יש כבר מערכות בטיחות מתוחכמות, אני מצפה למצוא טכנולוגיית בטיחות מתקדמת מצילת חיים – ויוק! אין כלום! לא לעניין...
אודי S8: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר

על הקו הנמתח אל האופק
צליל עצל או לא, ה-V8 הזה מקיים את כל מה שדפי הנתונים מבטיחים, ויותר. אבל מה שהמספרים לא מעבירים הוא את הדרך שבה זה מושג. היציאה מהמקום מעט רכה, אולי כדי להגן על המכלולים מהררי המומנט, אולם אחרי כמה מטרים, ברגע שהמנוע והתיבה התארגנו על עצמם, מגיעה דחיפה שמצמידה אותך לכסא ולא מפסיקה גם במהירות כפולה מהמהירות החוקית. אם אתם בוחני רכב שמחויבים מספיק למקצוע תגלו שהדבר היחיד שגורם ללחץ על הגב להפסיק היא הגבלת המהירות האלקטרונית, אי שם ב-250 קמ"ש. בכל מהירות שבה תהיו, הצמדה של דוושת הגז לרצפה תעיף אתכם קדימה בקצב שיעלה על פניכם חיוך – ויסחט קריאת בהלה מנוסעים לא מוכנים. אבל עשו לעצמכם טובה, ואל תעשו זאת בכביש בו נוסעות מכוניות אחרות, לפחות עד שתאפסו את עולם התחושות והתגובות שלכם ל-S8. הכל פשוט קורה כאן הרבה יותר מהר ממה שאתם רגילים.

וה"בעיה" היא לא רק במנוע שגורם לאופק להתקרב בקצב לא סביר בעליל, אלא גם בשקט והשלווה שבה הכל נעשה. לא משנה באיזה מצב אתם, קומפורט או דיינמיק, המנוע לא יבעט, תיבת ההילוכים תעביר הילוכים ברכות ושום צליל לא ילשין לכם על המהירות שבה אתם מתקדמים. חוסר הקשר בין המספר שמראה הספידומטר למה שמספרים האוזניים והישבן יכול להיות מבלבל ממש.

ה-S8 הקודמת היתה נוחה יחסית למכונית חזקה כל כך. הדור הנוכחי פשוט נוח. בלי "יחסית". בתוך העיר או מחוצה לה, זו אחת המכוניות הנוחות ביותר שאתם יכולים להניח בה את ישבנכם, אפילו עם חישוקי ה-21 אינץ' האופציונאליים של רכב המבחן (20 אינץ' בסטנדרט), שנעלו צמיגי 275/35 עצומי מידות. יאכטת הסילון של אודי פשוט מרחפת מעל שיבושים, קפלים, גלים, שברים וכל חוסר סדירות אחר שהאספלט הישראלי יודע להציע. רק במקרים נדירים מאוד יחדור איזה רטט קל לתא, להעיד על פרובוקציה כזו או אחרת של האספלט. וזה נכון, אגב, גם במצב הדיינמיק. בניגוד למצופה ההבדל בניהול המנוע/תיבה ובקשיחות המתלים בין מצב הנוחות למצב הדינמי עדין למדי, ואתם בהחלט עשויים לבלות יום שלם במצב דיינמיק מבלי לשים לב. ועל כך בפרק הבא.
אודי S8: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר

בתוככי ה-S
אז ה-S8 היא דרך ממש טובה להגיע מא' ל-ב' במהירות על האוטובאן. לא באמת מפתיע. אבל לא בשביל זה קונים S, סתם גרסת V8 תספיק לכך בהחלט. את ה-S קונים בשביל הכבישים שתפורים טלאים-טלאים של סיבובים ועקומות. לא מהסוג המפותל והצפוף שמטפס על הרים, אלא מהסוג המהיר שמתפתל בין גבעות. בקיצור – כבישים כמו שיש בדרום. וכאן הדברים מתחילים להיות קצת פחות וורודים...

למרות כל הדיבורים בתיק העיתונות על בולמי זעזועים ומתלים שיודעים לשנות את עורם בעשירית שנייה ולשמור את הרכב מאוזן גם בתנאים הקשים ביותר, במציאות מתגלה מכונית רכה, עם זוויות גלגול מכובדות. התגובה להפניית ההגה אומנם חדה ומיידית, אך מיד אחרי התגובה הראשונית נשען הרכב על הגלגל הקדמי חיצוני, שלא עומד בלחץ של שני טון וקצת שמתעקשים על חוק שימור התנע. בשלב הראשון הפרונט יתחיל להרחיב קו ברצף של קיפוצים עדינים כשהגומי הנדיב יתעוות ויאבד אחיזה, ואם תגזימו באמת תקבלו תת-היגוי במלוא הדרו. עוצמת המנוע והבידוד המוחלט מכל תחושת מהירות רק מחמירים את המצב, משום שקל מאוד לטעות בהערכת המהירות בה מגיעים לפנייה. כדי להוסיף חטא על פשע ההגה גם מציג מנה נאה של "באמפ-סטיר", כך שאם לא מדובר בכביש מפולס היטב, שמירת קו בפנייה הופכת למלאכה מאתגרת למדי. במילים אחרות, האוטו פשוט לא מוצא את מקומו ברגע שהכביש מתפתל. לא אם הנהג שלו מחליט לנהוג בו כמו שאמורים לנהוג באודי עם תג ה-S על החרטום.
אודי S8: מבחן דרכים
צילום: תומר פדר

המצב חמור עד כדי כך שכל חברי המערכת שנהגו על ה-S8 טענו חד-משמעית שהיו מעדיפים לנהוג בכביש מפותל ב-A6 בגרסת 3.0 ליטר רגילה. אפילו פנינו לאנשי היבואנית שיבדקו אם הכל תקין במערכת המתלים המתוחכמת – וקיבלנו תשובה חיובית. לפחות הבלמים חזקים ועמידים מספיק כדי לעמוד במעמס ולהחזיר אותך למהירות שפויה גם אחרי מאמץ ממושך, למרות שהם מאבדים משהו מהחדות שלהם אחרי מספר בלימות חזקות.

סילון בלי כיוון
אודי S8 חזקה, נוחה, מהירה מאוד ומאובזרת עד אימה (מלבד בנושא הבטיחות). אבל מבחינתי היא איבדה את נוסחת הקסם שגרמה לי להתאהב ב-S8 הקודמת. קשה לבוא אליה בטענות רציונאליות – הרי אף אדם מיושב בדעתו לא נוהג ב-S8 על הקצה בכביש מפותל, נכון? והרי גם שם, למרות הכל, היא תהיה מהירה יותר מרוב המכוניות שלא מוגדרות כ"מכונית ספורט טהורה". אז מה אני רוצה ממנה בעצם? אני רוצה שתהיה קצת יותר כמו ה-S8 הקודמת. שתדע לדגדג לי במקומות שלא קשורים לרציונאל או למספרים על דף. שלא תהיה רק כל כך מהוקצעת והגיונית. בקיצור – אני רוצה יותר מסתם מכונית פאר חזקה. אני רוצה מכונית שאפשר להתאהב בה – שמעתם פעם על מישהו שהתאהב בבחורה שהיא "ממש נחמדה"?