מימין לשמאל: מנכ"ל הרשות הלאומית האירית לבטיחות בדרכים, שר ההגנה והמשפטים האירי, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בישראל, שגריר אירלנד בישראל וראש אגף התנועה של משטרת אירלנדמסתבר שיש הרבה במשותף בין ישראל ואירלנד בכל הנוגע לבטיחות בדרכים, למרות ההבדלים הרבים. בשתי המדינות הוקמה רשות לבטיחות בדרכים לפני כ-6 שנים. בשתיהן כמות ההרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה נמצאת במגמת ירידה ברורה – ובשתיהן רב הדו"חות המחולקים לנהגים הם על מהירות.

בביקור בישראל של ראשי הבטיחות בדרכים באירלנד – השר לענייני הגנה (שאליו כפופה המועצה האירית לבטיחות בדרכים), ראש המועצה לבטיחות בדרכים ומפקד משטרת התנועה באירלנד – נדונו נושאים בתחום הבטיחות בדרכים כגון השקעה בתשתיות ובחינוך, קמפיינים ממוקדים לאוכלוסיות פגיעות ועוד. המטרה הסופית היא לחלוק מידע וידע במטרה להמשיך ולהוריד את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים. מדובר הפעם בביקור גישוש ראשוני, בלי תוכנית עבודה מסודרת, שעיקר מטרתו יצירת קשרים ובניית בסיס להמשך עבודה משותפת – ואולי דווקא בגלל זה צרמה דלות ההתייצבות בצד הישראלי. מלבד נציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שארגנה את המפגש, לא נכחו נציגים כמעט מאף גוף ממשלתי אחר. משרד התחבורה כנראה עסוק מדי בהמתנה להכרזת שר חדש – אבל לא ברור איך אגף התנועה במשטרת ישראל לא מצא לנכון לשלוח ולו נציג זוטר למפגש הזה.

אחד הנושאים המעניינים שעלו במפגש הוא עניין השימוש בסימולטורים ללימודי נהיגה – בשתי המדינות ישנה תמימות דעים כי לימוד כזה יעיל פחות מאשר לימוד בשיטה המסורתית בשלב הראשוני, של הקניית יכולת הנהיגה הבסיסית. אולם אנחנו לא הצלחנו להבין, לא בעברית ולא באנגלית, איך בדיוק אמורים מורי נהיגה ללמד תלמידים כישורים בסיסיים כגון נהיגה בחושך בכביש מפותל או השתלטות על רכב באובדן שליטה, על הכביש הציבורי ובמסגרת שיעור של 40 דקות. ואולי נושאים אלו לא נכללים בכלל בהגדרת "כישורי נהיגה בסיסיים" לדעת נציגי רשויות הבטיחות בדרכים.