מרצדס B קלאס
1. יוהאן טומפורד (Johann Tomforde). השם הזה וודאי לא אומר לכם דבר אבל טומפורד היה הכוח המניע מאחורי כניסת
מרצדס לפרויקט המכוניות העירוניות הקטנות, ומי שעמד בראש צוות הפיתוח של האקו-ספרינטר והוויז'ן A שהפכו לסמארט ולמרצדס A קלאס. שתי מכוניות שהכניסו את מרצדס לתחום חדש. עם קיטונות הרותחין שנשפכו על צמד הפרויקטים בהשקתם, ניתן היה לחשוב שטומפורד, שהיה אחת מצלעות המשולש שעמד בראש סמארט, ראוי לגיליוטינה. אבל בראי ההיסטוריה שני הפרויקטים הללו גורמים למרצדס להיראות כאילו ידעה משהו לפני כולם.
ה-A צמחה למשפחה קטנה עם הצגת ה-B הקודם, שהפך בזכות מבנה הרצפה הכפולה המתקדם לשגריר תא-הדלק והחשמל. בדור הנוכחי גדלה סדרת מכוניות ההנעה הקדמית למשפחה אמיתית ולפלטפורמת הצמיחה החשובה של מרצדס במכירות. גם סמארט העירונית והסביבתית הופכת למותג רלוונטי עם תוכניות גדולות. טומפורד, שעדיין עמל בגרמניה על עירוניות חשמליות, בוודאי מחייך.
צילום: אורי שר ה-B קלאס המקורי ראה אור מעט אחרי הדור השני ל-A ב-2005, אך נראה כברווזון המכוער. העיצוב לא היה מושך וברור – ממש כמו התפיסה – והמחיר צמח בגלל פלטפורמה חכמה אך יקרה. וכיוון שסקסיות היא דבר חשוב במותגי יוקרה, גם המכירות לא נסקו.
3. הדור השני של
מרצדס B קלאס נאה בהרבה מבעבר. הקשר לעיצוב הקודם ברור, אבל העיצוב והפרופורציות נכונים בהרבה, ומושכים את העין. הוא נראה נמוך וחסון ובייחוד דינאמי יותר. כן, מרצדס הצליחה להפוך אותו ממיניוואן תמים למשהו אקטיבי יותר, שנראה טוב. וכדי להדגיש את חשיבותו הוא נבחר להציג לעולם את פלטפורמת ההנעה הקדמית החדשה של מרצדס, שהיא הבסיס ל-
A קלאס שנחתה פה לאחרונה ול-CLA
שהוצגה בדטרויט השנה.
4. אומרים שרעיון טוב ניתן למדידה לפי החיקויים. מרצדס אמנם ספגה ביקורת כאשר הציגה את ה-A המקורית, עם עיצוב מונובוקס וגם ה-B לא זכה לתשואות. "לקוחות הפרמיום לא רוצים מיניוואנים יוקרתיים" אמרו המתחרים, אלא שבתערוכת פריז האחרונה ראינו שב.מ.וו מכוונת לאזור, ואנחנו יודעים שגם אודי בוחנת אפשרויות עם A2... בדיוק באותה עת לוקחת מרצדס צעד אחורה לכיוון השגרתי עם ה-A, וה-B יורש את הרעיון המקורי במובן מסויים.
צילום: אורי שר כניסה פנימה וה-B מרגיש כמו מרצדס, אבל קצת אחר - מודרני וצעיר יותר. המראה נעים והאיכות טובה בחלקים העליונים וקצת פחות (כרגיל) בתחתונים. על כך מחפים פתחי אוורור שנראים נהדר ודיפוני עור נאים. במרכז, כמקובל בימים אלה, בולט צג מידע ומדיה עם הגרפיקה המקובלת של מרצדס. גם בורר ההילוכים שמקושר למוט ההגה מוכר מהמכוניות הבכירות של מרצדס. בלם היד האלקטרוני מעט נעים מבעבר אבל עדיין לא אינטואיטיבי. מפריע יותר הוא המוט המפעיל את בקרת השיוט ומגביל מהירות שמוצב כעת למטה, אבל עדיין נוטה להילחץ בשוגג. לאווירה הנעימה תורם גם גג הזכוכית הנפתח, שכמו הכיוון החשמלי למושבים מגיע רק בגרסת הפרמיום.
תנוחת הנהיגה נעימה ורבים יאהבו את העובדה שהיא גבוהה במידה שאינה מוגזמת. מושב הנהג נוח אך מפתיע לגלות שלמרות ראות מוגבלת לאחור אין חיישני קרבה. תא נוסעים מרווח לארבעה, וקצת פחות לחמישה בגלל המגרעת במרכז המושב האחורי. לגבוהים הכרית תרגיש קצרה אבל המרחב לרגליים ולראש מצוין. תא המטען נאה ושימושי.
6. יחד עם הפלטפורמה הציגה מרצדס סדרת מנועי ארבעה צילינדרים חדשים ומוגדשים. כאן מדובר במנוע 1.6 ליטר אשר מייצר 122 כ"ס בגרסת ה-180 שלנו (או 156 כ"ס ב-200). אלה עוברים לכביש דרך תיבה דו-מצמדית חדשה עם שבעה הילוכים, והביצועים נאים עם 190 קמ"ש מרביים והאצה ל-100 קמ"ש ב-10.2 שניות.
צילום: אורי שר מיד ביציאה מהחנייה מתגלה השילוב כמוצלח ונעים. כמו בהרבה מנועי טורבו חדשים גם כאן יחידת הכוח מרגישה חזקה בתגובה הראשונית, אבל לא נותנת סיבה לטפס מעלה. שם אמנם הצליל מעניין (כלומר עוד לא החלטתי אם הוא נעים או לא) אבל תוספת הדחף פחות משמעותית. זה אומר שבעיר ובתנועה רגועה היא מרגישה נמרצת ובעליות מושכת היטב – אבל לא באמת מהירה.
מבחינת תפקוד, הדו-מצמדית של מרצדס היא מהטובות בז'אנר. יש לה את השטויות שלה בעיר (הידרדרות או היעדר זחילות מדודות), אבל הזינוק נעים, התפקוד בפקקים "שקוף" והתגובות למצערת הולמות. מצב ספורט מביא בבירור לתגובות נמרצות יותר, ומעדיף הילוכים נמוכים יותר.
צריכת דלק נעה בין 14 ק"מ לליטר בשיוט ל-11 בקצב מהיר כשהממוצע עמד על 11.8. בעיר המצב יגלוש בזריזות לאיזור ה-10. סביר.
8. מצב הספורט אינו משפיע על ההיגוי, שרוב הזמן מרגיש קל מדי ומנותק (גם כאשר עומסי הפנייה גדלים). במהירות או בכביש מפותל ההגה אינו מציע תחושה ומשקל מספקים ואינו תורם לביטחון. חבל – כי גם מבחינת התנהגות ה-B קלאס קליל מבעבר. האופי הצעיר אותו משדר המראה מתבטא גם ביכולת הגבוהה ובתגובות הטובות להעברות משקל. דוושת הבלימה מעט גבוהה אך התגובות טובות.
צילום: אורי שר ה-B קלאס נאמן למוצא הגרמני כשעוסקים בנוחות (למרות שהצמיגים שנעל הרכב הם במידה שונה מזו שתגיע ללקוחות) והוא מתמקם על הצד הנוקשה. זאת בייחוד בעיר שם מהמורות רוחביות מורגשות מדי. מחוץ לעיר הוא אינו רגוע וגבשושיות כביש קלות מרעידות את ישבני הנוסעים אם כי בצורה סבירה. רעשי הכביש מוחשיים אך לא ברמה מטרידה.
10. מרצדס הפכה את הברווזון לברבור.
ה-B נראה טוב גם מבפנים והגלימה הצעירה מתאימה לו. המראה מלווה במרחב טוב וביצועים נאים, ובהתאם למדיניות של היבואנית גם המחיר לא מוגזם. עם 193,000 שקלים לגרסה הבסיסית הוא אינו זול – אך בהתחשב בסמל וברמת האבזור המחיר סביר ביחס לאלטרנטיבות בקטגוריית ה"גבוהים כמעט כמו מיניוואן ורק עם חמישה מקומות".
