סוזוקי סוויפט מול פורד פיאסטה
כבר התרגלנו שאפשר לקנות כאן מכונית מיני ידנית ב-60,000 שקלים. אחר כך התרגלנו שהיא לא לבד ושיש כמה וכמה מתחרות ב-60 ומשהו אלף שקלים. אחר כך הסתבר שאם ממש רוצים, אפשר גם להציע סופרמיני ידנית ב-70,000 שקלים. גם במקרה הזה ראינו שאחרי הראשון שיורד מהגדר, מגיעים עוד כמה נוספים. והנה אנחנו נמצאים עם מבחן של סופרמיני ידניות, שמוצעות עם הספרה 7 בתחילת סעיף המחיר, ורושמות פער שמגיע לעשרות אלפי שקלים מול הגרסאות האוטומטיות. סוזוקי, שהמציאה את סגמנט המיני הידנית הזולה, נשארה על הגדר בקטגוריית הסופרמיני, ומצטרפת רק עכשיו עם הסוויפט. צרפנו אליה את פורד פיאסטה שהרשימה אותנו, כדי לקבוע מי נמצאת בחוד עבור אלו שמוכנים להוסיף דוושה כדי לשלם הרבה פחות.
המתחרות
בניגוד למקובל, סוזוקי סוויפט הידנית לא מאבדת סוסים – היא מוצעת עם אותו מנוע 1.2 ליטר, 94 כ"ס, המוכר לנו. היא מעט יקרה יותר ממתחרותיה, עם מחיר של 77,000 שקלים (19,000 שקלים פחות מהגרסה האוטומטית המקבילה!), מצד שני היא שומרת על מראות וידיות בצבע המרכב, ורק חישוקי ברזל במקום סגסוגת, ובמידה קטנה יותר, מסגירים את ההבדל. הפיאסטה הידנית עולה 2,000 שקלים פחות מהסוויפט (וכאן הפער מול הגרסה האוטומטית עומד על לא פחות מ-30,000 שקלים!), אך בתמורה תצטרכו להסתפק במראות וידיות בצבע שחור, וזה מורגש – וכמובן, המנוע קטן יותר. מצד שני העיצוב הבסיסי של הפיאסטה מעט נאה יותר.

כניסה לתוך תא הנוסעים של הסוויפט מפגישה אותנו עם התא המוכר. העיצוב נאה והתחושה מודרנית, אבל הצבע השחור שולט יתר על מידה והחומרים פשוטים, גם אם איכות ההרכבה טובה. האבזור מלא, בדגש על אבזור הבטיחות, למעט חלונות ידניים מאחור, שאותם גם תמצאו בפיאסטה. מלפנים לא חסר מקום בשום סעיף, המושב מתכוונן לגובה, ההגה רק מעלה-מטה, אבל קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה. גבוהים ירצו אולי מושב עוד יותר נמוך, אבל זה לא באמת מפריע. מעבר למושב האחורי חושף מרווח ברכיים וראש סביר לבעלי גובה ממוצע, אבל גבוהים יחושו צפיפות, בעיקר באזור הראש. תא המטען בסוויפט קטן למדי, ואחסון עגלת ילדים עשוי להיות אתגר.

תא הנוסעים בפיאסטה נאה יותר, גם בזכות בחירת הצבעים, אך למרות שהפיאסטה היא הרחבה מבין השתיים, התא דווקא מרגיש צר יותר, למרות ששום איבר לא נתקל בחלקי פלסטיק או דיפון. מה שכן מפריע בפיאסטה הוא הויתור על מנגנון כוונון גובה מושב הנהג, וקיבוע המושב בגובה שהוא לא נוח לגבוהים ונמוכים כאחד. ממוצעי הגובה דווקא הסתדרו. ההגה, לעומת זאת, מתכוונן בשני הצירים. באופן מוזר פורד ויתרה על ידיות אחיזה לנוסעים הן מלפנים והן מאחור, מול ארבע כאלו בסוויפט. איכות החומרים טובה יותר מבסוויפט, וגם את מבחן סגירת הדלת היא עוברת בציון גבוה יותר.

בשתיהן תמצאו מערכת קול מקורית עם שליטה מההגה וחיבור USB, אבל מחשב הדרך נעלם מהמפרט של הפיאסטה. המושב האחורי של הפיאסטה מציע מרווח ברכיים דומה לשל הסוויפט, אך מרווח הראש מעט טוב יותר. נפח תא המטען בפיאסטה גדול משמעותית ועם פער של 70 ליטר – היא כן תוכל לשמש משפחה קטנה.

הנעה
לשתי המכוניות מנועי 1.2 ליטר, אבל ההבדלים בתוצאה משמעותיים. המנוע בפיאסטה מספק 82 כ"ס ב-5,800 סל"ד ו-11.1 קג"מ ב-4,500 סל"ד ומשודך לתיבת הילוכים ידנית עם 5 הילוכים. מי שירצה מהפיאסטה ביצועים זריזים יצטרך למשוך אותה למרומי הסל"ד. מזל שלמנוע אין שום בעיה עם לבלות בסל"ד גבוה, אלא אם ממש מתקרבים לקו האדום. המנוע בהחלט מספק להתנהלות יום יומית, תיבת ההילוכים נעימה לשימוש ואין בעיה לשייט בנינוחות גם מחוץ לעיר.

הסוויפט מציעה מאותו נפח בדיוק (1,242 סמ"ק בשתיהן) 94 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-12 קג"מ ב-4,800 סל"ד וגם כאן לתיבה 5 הילוכים. התיבה נעימה מאוד לשימוש, עם ידית חביבה ומהלך "קלאקי" וברור. יתרון הסוסים על הנייר מתורגם היטב לביצועים על הכביש, והיפנית הקטנה פתחה פער ברור בכל מבחני התאוצה. גם המנוע של הסוויפט דורש סל"ד גבוה כדי למצות את הפוטנציאל, אבל פחות נעים לשהות שם, עם רעש נוכח. בכל הקשור לצריכת הדלק, הסוויפט רשמה בשיוט 19.2 ק"מ לליטר, ובכל ימי המבחן ממוצע נאה מאוד של 14.7 ק"מ לליטר, מול ממוצע של 12.8 ק"מ לליטר בפיאטסה (שלא נמדדה בבין עירוני בלבד בגלל העדרו של מחשב דרך). פער משמעותי לכל הדעות.

נוסעים
הפיאסטה היא מכונית נוחה בפני עצמה ונוחה יותר מהסוויפט, בעיר ובמרחבים. הסוויפט הידנית אמנם נוחה יותר מאשר הגרסאות האוטומטיות בזכות מידת צמיגים שפויה יותר, (175/65-15) אבל עדיין לא סופגת שיבושים עירוניים קטנים כמו הפיאסטה (למרות שלאחרונה יש גומי במידות קרביות יותר – 195/50-15) וגם הטיפול בשיבושים הגדולים היה מעט פחות טוב. מחוץ לעיר הפיאסטה שמרה על יתרון בעיקר בשיבושים גדולים יותר. היא רושמת יתרון נוסף בכל הקשור לבידוד רעשים, הן מנוע והן רוח וכביש. רעש המנוע בסוויפט מפריע בשיוט מ-120 קמ"ש וצפונה הוא נוכח יתר על המידה בתא הנוסעים. אם תורידו ב-10-15 קמ"ש את מהירות הנסיעה הוא יעלם.

בכל הקשור להנאה מנהיגה, הפיאסטה מציגה Turn-in מעולה, על גבול העצבני, ונראה שהיא רק מחפשת לאן לפנות. יש אנשים שיאהבו את זה ויש כאלו שלא. ההגה שלה טוב יותר, גם אם מהיר מדי, וגם הבלמים רושמים יתרון מול הסוויפט. המתלים בפיאסטה לא ממש אוהבים גלים והיא מעט מתנדנדת בעומס. הסוויפט מביאה לכביש המפותל את יתרון הכוח המורגש, אבל המנוע מוחה מעט כאשר דוחקים בו. ההגה פחות טוב, עם משקל מוזר במרכז, והיא גם סובלת מיותר תת-היגוי וזוויות הגלגול בה גדולות יותר. אבל איכשהו דווקא בגלל שצריך לעבוד איתה יותר, מרגישים מעט יותר מעורבים בנהיגה, בעוד הפיאסטה עושה את רוב הדברים עם פיהוק. בסוף היום מיעוט הבוחנים העדיפו את הסוויפט דינאמית, אבל הרוב בחר בפיאסטה.

חוד החנית
כאשר ישבנו לסכם את המבחן, גילינו שההכרעה ממש לא פשוטה – אפשר בקלות להצדיק קנייה של אחת על פני השניה – לפיאסטה עומד יתרון הנוחות, הנינוחות, האיכות וגודל תא המטען, בעוד הסוויפט שולפת את קלף הביצועים והחיסכון בדלק, כמו גם תחושה מרווחת יותר במושבים הקדמיים. דבר אחד בכל זאת ברור – למרות שהן אינן חפות מחסרונות, אלו שתי הסופרמיני הידניות שמציעות את החבילה הטובה ביותר בשוק כיום. אבל מכיוון שבלי הכרעה אי אפשר, תחת איומי אקדח נבחר בפיאסטה – היא מעט נוחה יותר, איכותית יותר ותא המטען שימושי יותר, וככלי שני למשפחה (שבדרך כלל גם לא נוסע הרבה) היא מנצחת בחצי נקודה. רק קחו נסיעת מבחן מראש, כדי לוודא שאתם מסתדרים עם תנוחת הישיבה.