פולקסווגן טרנספורטר אומרים ש"יש
פולקסווגן טרנספורטר ויש כלים מסחריים" וכנראה שבצדק. קשה לחשוב על מסחרית אחרת שיכולה להתגאות במסורת של שישים שנים, שהחלה ב-1950 עם התבססות על החיפושית האגדית. קשה גם לחשוב על מסחרית אחרת שזכתה לגרסאות רטרו אהודות, אבל הטרנספורטר כבר זכה לשתיים, אחת מהן, זו שהוצגה בתערוכת ז'נבה האחרונה, כנראה תגיע לקו הייצור וכבר מעוררת עניין רב בגרמניה. וזה גם מביא אותנו לכך שקשה לחשוב על וואן אחר שהפך לרכב קאלט של ממש – כזה שכונה באירופה וארה"ב "מג'יק באס" בגלל חיבורו הכל כך ברור לילדי הפרחים של שנות השישים. טרנספורטרים ורודים עם סמלי ה"חופש, שלום ואהבה" עדיין נעים על כבישי קליפורניה.
ולכן כאשר האנשים שהביאו את אוטובוס הקסמים מציעים לנו אותו בגרסת אוטובוס ציבורי זעיר, אנחנו מתייצבים בשמחה. התחום הזה של רכבי ה-1+8 מתחמם לאחרונה, ובמשחק נמצאת גם פולקסווגן ששלחה למבחן רכב מעניין.
מבחר הגרסאות בוואן הגדול של פולקסווגן הוא כרגיל עצום ומסובך, ונראה שרק יחידי סגולה באמת שולטים בו. בעיקרון ניתן לחלק את המבחר לארבע קטגוריות עיקריות: טרנספורטר הוא שמה של משפחת רכבי העבודה, קראוול זו גרסת הנוסעים המהודרת, המולטיוואן המאוד מפואר והקליפורניה שדואג גם לסידורי הלינה (סוג של קרוואן מיניאטורי). משפחת הטרנספורטר עצמה מתחלקת לסוגי מרכב שונים (סגור, נוסעים, "שלדה" עם תא נהג יחיד או כפול) עם שני אורכי בסיס גלגלים ושלושה גבהים.
עם מתיחת הפנים האחרונה צומצם מבחר המנועים והגיעה תיבת ה-DSG עם שבעה הילוכים. בתחום הבנזין מוצע כעת רק מנוע 2.0 ליטר (115 כ"ס) ובדיזל מוצעות ארבע גרסאות למנוע בנפח 2.0 ליטר: 84, 102, 140 כ"ס (ברכב המבחן), ובפסגת ההיצע שוכנת גרסה כפולת מגדשים עם 180 כ"ס. בשתי הגרסאות החזקות יותר ניתן לקבל את תיבת ה-DSG.
צילום: תומר פדר
מראה מפתיעמפגש ראשון בחניה מגלה רכב מעניין לעין. כבר אמרנו שהפנים העכשוויות של פולקסווגן, שהטרנספורטר קיבל לפני כמעט שנתיים, מחמיאות לו מאוד. זאת בייחוד כאשר הרכב שהתייצב למבחן הגיע בחבילת האלגנס שכוללת פגושים בצבע גוף, חלונות כהים וחישוקים קלים. זה מוסיף המון. אבל מעניין מכך הייתה העובדה שרכב המבחן הגיע בגרסה הארוכה עם גג מוגבה (האמצעי ברשימת הגבהים של הטרנספורטר). על הנייר זה אומר בסיס גלגלים של 340 ס"מ (לעומת 300 ברגיל), אורך כללי של 529 ס"מ וגובה של 218 ס"מ. במציאות זה יוצר פרופורציות ייחודיות, שגרמו לרבים לסובב ראש אחרי הרכב הגדול הזה. תופעה די נדירה כאשר מדובר בכלי רכב מסחריים.
גם ממושב הנהג קל לחבב את הטרנספורטר באופן מיידי. סביבת הנהג מביאה את הניחוח המוכר והמאוד איכותי של קבוצת פולקסווגן. זה בולט במחוונים המכובדים עם התצוגה הדיגיטאלית הברורה, בבקרת האקלים הנאה ואפילו בבורר. האיכות בסביבת הנהג אולי לא מושלמת בגלל תחושה קשה מכיוון חלקי פלסטיק מסוימים, אבל לעומת כלי רכב מסחריים זה נראה הרבה יותר מזמין ומפנק. הנדסת האנוש כצפוי טובה למדי מכל כיוון, למעט פרטים קטנים כמו העובדה שתאי האכסון בדלת כה נמוכים עד שרק ארוך ידיים יגיע למה שבתוכם. גם הדלת האחורית הענקית שמתרוממת אל-על אינה קלה לסגירה.
כצפוי מגרסת עמל, לטרנספורטר מושב נהג שאינו מרהיב ביופיו אך הוא נעים ותנוחת הנהיגה הגבוהה נוחה, גם אם היא "מסחרית" מדי. קל לסגל כאן תנוחה נוחה, כי גם ההגה ניתן לכיוון מלא. עם זאת ממושב הנהג ברור שהמראות אינן מכסות מספיק שטח ביחס לרכב כה גדול (חבל שאין כאן את הפיצול בו החלק התחתון של המראה מכוון לשוליים).
מבנה מענייןכיוון שמדובר בגרסה הארוכה של
פולקסווגן טרנספורטר, אנשי היבואנית יכלו ליצור במקרה זה מבנה מעניין למדי: במקום לפרוס את המושבים באופן שווה, או להרכיב שורת מושבים נוספת (יש גם כאלה) הם הותירו חלל עצום למטען – על חשבון צמצום המרווח בין שתי שורות המושבים האחוריות. אולם בזכות בסיס הגלגלים הארוך גם השורה האחורית נמצאת לפני הציר, מה שתורם רבות לנוחות בה. חבל רק שהתקרה (התקנה מקומית) משמיעה לעיתים קרקושים.
בכל מקרה, התקנת המושבים (אלכס אורגינל) נראית טוב והמרחב מאחור נאה בשתי שורות מושבים. גם הכניסה לאחור נוחה. חבל עם זאת שלא לכל המושבים יש חגורת שלושה עוגנים, שחיבור החגורות אינו נוח, ושאי אפשר לכוון את משענת הגב השכובה מדי. כרגיל בכלי רכב כאלה, גם הנוסעים מלפנים אינם יכולים לכוון את זווית המשענת.
נוסעים בלבדהטרנספורטר שלנו מצויד כאמור בגרסת ה-140 כ"ס של מנוע הדיזל ובתיבת שבעה הילוכים, והתוצאה מרשימה. יחסית לרכב מסחרי הטרנספורטר מרגיש זריז, והנתונים רק רומזים על כך (172 קמ"ש מרביים והאצה למאה ב-14.7 שניות). הוא מצליח לייצר ביצועים טובים גם כאשר הוא עמוס בשמונה נוסעים. עם שפע מומנט ותיבה יעילה הוא מושך היטב מכל מצב, ומקל על המלאכה גם בעקיפות.
צילום: תומר פדר
התיבה הרובוטית מרגישה לעיתים מעט פלגמטית ולא ששה להוריד הילוך, ובמצבים מסוימים (דווקא בעיר, אך גם בנהיגה נמרצת יותר) מצב הספורט מביא עימו יתרון. גם היציאה הראשונית, כרגיל, אינה חלקה מספיק ולעיתים עצבנית מדי. תצרוכת הדלק טובה למדי עם 10.7 ק"מ לליטר. עם מיכל הדלק הענק זה אומר שניתן לעבור קרוב ל-900 ק"מ בין התדלוקים.
גם מבחינת התנהגות נותר הטרנספורטר בליגה משל עצמו בקטגוריה. גם במהירויות מאוד גבוהות ובכל סוגי הכביש הוא מרגיש יציב, צפוי ונוסך ביטחון. האחיזה והיציבות הכיוונית טובות והוא משרה תחושה מאוד נעימה. את החבילה משלימים בלמים טובים שעושים את העבודה. בעיר (ולפעמים גם מחוצה לה) הוא יכול להרגיש מעט נוקשה על שיבושים רוחביים. ואולם רוב הזמן הוא נעים למדי לשימוש ומאוד יעיל. רעש המנוע אינו מוגזם אך רעשי הכביש בולטים.
מחיר הדברים הטוביםבסופו של דבר, כמו שהצלחתם להבין, פולקסווגן טרנספורטר שבחנו הוא ללא ספק אחד מכלי הרכב המוצלחים והנעימים ביותר בתחום האוטובוסים הציבוריים הזעירים, והוא גם מציע תיבה אוטומטית, שהינה די נדירה בקטגוריה של הסעת שמונה נוסעים. אבל כמו שאומר הפתגם הידוע, דברים טובים עולים יותר. וכך הבעיה היחידה, כמעט כרגיל בטרנספורטר, היא תג המחיר, שמגיע במכונית המבחן המיוחדת שבחנו ל-356,000 שקל.
אז נכון שאם תוותרו על חבילת האלגנס הנאה תחסכו 15,000 שקל, ואם תבחרו בגרסה הקצרה בגובה רגיל תגיעו ל-314,000 שקל. ניתן לחסוך עוד 20,000 שקל עם ויתור על תיבת ה-DSG (או אפילו 40,000 שקל בגרסת ה-102 כ"ס הידנית). אבל כמה שלא תוותרו, זול הוא לא יהיה. וזה הזמן שלכם לעשות את החשבון – עד כמה אתם רוצים לפנק את עצמכם ואת הנוסעים שלכם.
