אודי A6: מבחן דרכים - אוטו

אודי A6: מבחן דרכים

הדור החדש של ה-A6 לא מחדש הרבה, אבל בהחלט נותן יותר. לקחנו את גרסת ה-3.0T למבחן

אודי A6הדור החדש של אודי A6 הוצג בתחילת השנה, כאשר על הכוונת בעיקר המתחרות מהמולדת – ב.מ.וו סדרה 5 ומרצדס E קלאס. כמובן שכמו בעבר יש גרסת סטיישן, שבארץ אפשר לראות רק דרך האינטרנט – העם בציון הרי מאמין שמכונית יקרה ופרקטיקה לא יכולים ללכת ביחד.
אז לארץ היא מגיעה רק בגרסת סדאן, עם שלושה מנועים לבחירה – אז בחרנו ב-3.0 ליטר המוגדש עם 300 כ"ס ותיבת שבעה הילוכים רובוטית כפולת מצמדים (S-Tronic) והנעה כפולה. והמחיר? החל מ-527,000 שקל. אודי A6 החדשה מעט קצרה (1.2 ס"מ), רחבה (5.6 ס"מ) ונמוכה (0.4 ס"מ) מהדור היוצא. בסיס הגלגלים גדל בצורה נאה (בכ-7 ס"מ) ל-291 ס"מ, וההבטחה של הפרופורציות החדשות אכן מתממשת עם מראה מוצק ומושך מבעבר. במיוחד עם חישוקי הענק שנעל רכב המבחן – והתמונות באמת שלא עושות לו צדק. אז נכון, המכונית החדשה קצת דומה מאחור ל-A8, שדומה בעצמה ל-A4, אבל יש בה משהו מעוצב יותר מהרגיל באודי, קו מעט ספורטיבי וזורם יותר – ועדיין לא היינו מתנגדים לעוד קצת תעוזה.
יושבים
אם לגבי העיצוב החיצוני יש הצעות לשיפור, הרי שבכל הקשור לתא הנוסעים אודי עשתה עבודה נהדרת. הוא נאה ומזמין, שילובי הצבעים נכונים, מסך ה-MMI מובן וברור, ופשוט לא תרצו לצאת החוצה. המרווח טוב בכל המדדים (פרט למחסור קליל במרווח ראש לגבוהים), מעבר למושב האחורי חושף מרווח ברכיים וראש בסדר, וחוסר קל במקום לכפות הרגליים. המושב האמצעי יתאים בעיקר לילדים ולא יהיה נוח או שימושי למבוגרים. תא המטען גדול ושימושי, והפתיחה והסגירה החשמלית זכתה לשבחים.
רכב ההדגמה צויד במושבי עור משודרגים עם שפע אפשרויות כוונון (תמורת 29,000 שקל), אם כי חלק מהבוחנים טענו שהם מעט נוקשים. יש גם מערכת קול של BOSE, דלתות וואקום ומצלמת חניה (27,000 שקל לשלושתם). בצד הבטיחות יש בקרת שיוט אקטיבית שעובדת נהדר, ואיתור רכב בשטח המת של המראות (24,000 שקל). רוצים עוד? אפשר לקבל גם פנסי לד מלפנים (להבדיל מסתם פס לד לתאורת יום), מערכת ראיית לילה, מסאז' במושבים ומתלי אוויר. והאבזור התקני לא דל: יש מושבים חשמליים, ריפודי עור, מסך "7 ומערכת מולטימדיה (MMI), בקרת אקלים מפוצלת לארבעה אזורים, גג שמש, פנסי קסנון עוקבי פניה, וילון חשמלי לשמשה האחורית, בלוטות', ועוד ועוד.
לא על ה-T לבדו
לרכב ההדגמה מנוע V6 בנפח 3.0 ליטר, עם מגדש-על (למרות ה-T המטעה). ההספק עומד על 300 כ"ס בין 5,250 ל-6,500 סל"ד, ו-44.9 קג"מ בין 2,900 ל-4,500 סל"ד. וזה עובד נהדר, במיוחד אם אתם חובבי מהירות וכוח. הודות לדיאטה ושימוש באלומיניום שהביא לחיסכון במשקל של 30 עד 80 ק"ג בהשוואה לדור הקודם. המכונית הזו מהירה, היציאה מהמקום החלטית ומיידית ונתון התאוצה ל-100 קמ"ש מרשים, עם 5.5 שניות מאוד-מהירות, שאכן מרגישות כאלו.
תיבת ההילוכים כפולת המצמדים (7 הילוכים) עובדת בסדר ברוב הזמן, אולם בעיר היא יכולה להתבלבל פה ושם וגם במעבר משיוט להאצה לוקח לה קצת יותר זמן מהרצוי להתעורר. מצב הספורט עובד נהדר, אבל לעיתים מתבלבל בין ההילוכים.
דלק? כן, תביאו. 6.1 ק"מ לליטר בתנאי המבחן הדורשניים, ואפשר להגיע ל-11 ק"מ לליטר בשיוט רגוע. כדי לשפר את צריכת הדלק, וכמו רוב מתחרותיה, ה-A6 בעלת מערכת עצור-סע שגם מכבה את המזגן (אלא אם בקרת האקלים על טמפרטורה נמוכה, ואז המנוע לא כבה). היא עובדת די בסדר ומהר, אבל נושא המזגן הנעלם עלול לעצבן.
בתנועה
מידת הצמיגים ברכב ההדגמה היא 255/35-20, אופציה שעולה 32,000 שקל. בכל הקשור לנוחות, ולמרות חישוקי הענק, ה-A6 היא מכונית נוחה למדי, עם רגישות קלה לשיבושים קטנים בעיר ומחוצה לה ותו לא. שיבושים גדולים נבלעים בצורה טובה, ואם תרצו יותר ריסון במהירות גבוהה (מאוד) תוכלו להעביר את המתלים למצב דינאמי ולהקשיחם. נראה שעם מידת צמיגים שפויה יותר, היא יכלה להיות נוחה להפליא. בשיוט מורגשים מעט יותר רעשי כביש מהרצוי – אולי בגלל שהמנוע השקט (1,600 סל"ד במאה קמ"ש) משאיר את הבמה פנויה לחלוטין.
יש כאן המון אחיזה, תודות לצמיגי הפירלי P-Zero הרחבים, וההנעה הכפולה מסייעת אף היא ליציאה מהירה מפניות. מערכת זו מעבירה בשגרה 60% מהכוח לאחור, ובמקרה הצורך יודעת להגיע עד 85% לאחור ועד 70% לפנים. כאמור, בפועל זה עובד נהדר. לרכב יש ארבעה מצבי כיול שמשפיעים על המתלים, ההגה ויחידת ההנעה: רגיל, נוחות, דינאמית וחסכוני. במצב הדינאמי מורגש מאוד ההבדל במשקל ההגה שהופך לכבד וגם מאבד חלק מהשטח המת במרכז, ומנגד חלה פגיעה קלה בנוחות הנסיעה. ל-95% מהלקוחות תספיק היכולת הדינאמית המאוד-מאוד גבוהה במצב הנוחות. וכן, כיף לנהוג ברכב הזה. המהירות, יחידת ההנעה היעילה, יכולת הפניה והנטרול היעיל של תת-היגוי על ידי מערכת ההנעה.
יופי
אודי A6 החדשה היא עדכון הנוסחה המוכרת של אודי. יש לה בשרוול את האסים הקלאסיים של היצרנית – תא נוסעים מעולה, מנוע נהדר, הנעה כפולה. במקביל היא נוחה למדי (ויכולה להיות נוחה עוד יותר עם חישוקים קטנים יותר), נראית טוב (גם אם לא פורצת דרך) והיא חבילה מצויינת. בסעיף החובה נמצאת התיבה הרובוטית שצריכה עוד שיוף קל, המרווח מאחור שיכל להיות טוב יותר, והעובדה שלרובנו אין כסף לקנות אותה.
אמנם את רוב מה שנכתב עד עכשיו בסיכום אפשר להגיד על מרבית דגמי אודי, אבל נראה שכאן משהו התחבר טוב יותר, למוצר שלם יותר. נכון, עדיין נראה שחסר כאן איזה שהוא ניצוץ של רגש, אבל החיבור בין המרכיבים יוצר מכונית מרשימה שמתחרה על ראשות הקטגוריה. ובהתחשב במתחרות, קשה לנו לחשוב על מחמאה גדולה יותר.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות