יש משהו נחמד במכוניות לא גדולות עם מנועים גדולים. באופן אישי, כמעט תמיד אעדיף מכונית מסגמנט אחד למטה אבל עם מנוע גדול, על פני מכונית גדולה עם מנוע של גרסת הכניסה. זה יכול להיות ב.מ.וו 535 במקום 730, או במקרה שלנו C350 במקום E בסיסית. לא יעזור כלום, עם כל החיבה (ויש, בשפע) למכוניות שיודעות לפנות, לבלום, וכו', יש משהו נחמד בשפע גדול ומכובד של סוסים שמחכים להוראות הפעלה. אז כאשר הציעו לנו לבדוק את
מרצדס C קלאס המעודכנת בגרסת ה-C350, שאלנו שאלה אחת – מתי לבוא?
יש מכוניות שמתיחת הפנים מוסיפה להן, ויש כאלו בהן היא גורעת מהעיצוב המקורי. ה-C שייכת לקטגוריה הראשונה. ההבדל לא משמעותי: פנסים קדמיים מעט גדולים יותר, סבכה קצת אחרת, באמת שום דבר קריטי – אבל הרכב המעודכן פשוט יפה יותר באופן מורגש מחצי הדור שלפניו. במיוחד מלפנים עם המראה הקרבי שיוצרים פנסי הקסנון ושפע הלדים (כולל בפנסי האיתות). מאחור יש גם הבדלים, אם כי קלים יותר, ובסך הכל, כפי שהבנתם, עשו כאן עבודה טובה למדי.
במסגרת העדכון, גרסת ה-350 מציעה עכשיו 306 כ"ס במקום 272, וגם תוספת של 2 קג"מ, מה שאומר נתוני הספק לא רחוקים במיוחד מה-C32 AMG המנוחה. מחיר? בתמורה ל-C350 תתבקשו לשלם 410,000 שקל, שזה פלוס-מינוס המחיר של המתחרות.
צילום: תומר פדר
תא הנוסעים של ה-C קלאס עודכן קלות, אבל לא ממש תרגישו בזה. הוא עדיין נאה, קצת פחות בשחור עם העץ השחור שקיבלנו (יש שפע אפשרויות בחירה), אבל ריפודי העור הנאים בחום בהיר נראים מצויין ויש אווירה מאוד נעימה ויוקרתית. בכל הקשור לאבזור, יש בשפע, אבל לא כמו שציפינו בהתחשב במחיר. למשל מושבים עם כוונון חצי ידני וללא זיכרונות, או לא פחות מארבעה כפתורים ריקים בקונסולה, שתמיד גורמים לנו לתהות מה לא קיבלנו.
מה שכן מגיע זו מערכת קול מצויינת, חיבור לטלפון הנייד שעובד נהדר (גם למוזיקה), פנסי קסנון, בקרת שיוט (עם ידית הפעלה לא נוחה, כרגיל במרצדס) ובקרת אקלים מפוצלת. בכל הקשור למרווח, נרשם חוסר רק במרווח הראש לגבוהים בגלל הגג הפנורמי האופציונאלי ברכב ההדגמה, ובאותו נושא המושבים עצמם היו מעט נוקשים עבור חלק מהבוחנים. מעבר למושב האחורי יגלה פתחי מיזוג בין המושבים, ומרווחי ברכיים וראש שיכלו להיות מעט טובים יותר. עדיף שמי שישב מאחור יהיה בגובה ממוצע. תא המטען גדול מספיק ושימושי למדי. ולסיום פרק תא הנוסעים, בקשה ממהנדסי
מרצדס: אחרי שתעיפו את ידית בקרת השיוט, ותרו גם על בלם החניה המופעל ברגל.
לדרךV6 בנפח 3.5 ל', 306 כ"ס ב-6,500 סל"ד ו-37.7 קג"מ בין 3,500–5,250 סל"ד, הנעה אחורית בסיוע תיבת שבעה הילוכים אוטומטית. ביצועים? 6.0 שניות ל-100 קמ"ש ו-250 קמ"ש מרביים (מוגבל אלקטרונית). אלו הנתונים על הנייר, וזה הרבה כוח, אבל ביציאה מהסוכנות המכונית מרגישה נעימה ונינוחה, כאילו יש לה חצי מכמות הסוסים. אבל הם שם, מחכים להוראה לשגר את ה-C לפנים, ואת החיוך לפנים של הנהג. הרכב הזה חזק. חזק מעמידה, חזק משיוט, חזק כאשר תלחצו פול גז. פשוט וקל. יש, כמובן, מקום לשיפור זמני התגובה של התיבה במעבר משיוט לתאוצה חזקה – תלונה חוזרת לגבי תיבות מרובות הילוכים. הערה נוספת נוגעת לתפעול התיבה בנסיעה עירונית, שלא תמיד חלק לגמרי.
צילום: תומר פדר
אבל הרכב בהחלט מרשים בכל הקשור לכוח, במיוחד בין 5,000 ל-7,000 סל"ד, וההשוואה ל-CLS, שביקרה במערכת קצת לפני כן, הדגימה היטב את ההשפעה של 200 קילוגרם על הביצועים, גם עם מנוע חזק. בכל הקשור לדלק, אפשר בנהיגה שפויה להגיע לתשעה ק"מ לליטר, שזה נתון בהחלט נאה, או לכ-13 ק"מ לליטר בשיוט, אבל ביום המבחן הדורשני יותר, הצריכה עמדה על 7.5 ק"מ לליטר, מפתיעים לטובה גם הם. אגב, חלק מההישג הוא בזכות מערכת עצור-סע שמכבה את המנוע בכל עמידה (וגם את המזגן). ניתן לבטלה בלחיצת כפתור (בכל נסיעה מחדש).
בצד הדינאמי מרצדס חידדו קצת את הבסיס הטוב של ה-C קלאס. ההגה טוב עם משקל נכון ומידותיו ומראהו לא פחות ממעולים. הבלמים טובים, והיכולת להגיע למהירויות גבוהות מרשימה. המתלים אומנם מתנדנדים מעט בשילוב של עומס וכביש גלי, אבל על כביש טוב ה-C הזו זורחת. אין כמעט תת היגוי והרכב מרגיש ניטראלי למדי. הזנב לא שמח לצאת במהירות גבוהה, גם אם תנתקו את בקרת היציבות (שלא באמת מתנתקת), אבל מי שירצה משחקי זנב קצרים יוכל לקבל אותם בקלות בעיר או על כבישים חלקים, שם היא תשמח לשלוח את זנבה לטיול. לתיבת ההילוכים מצב ספורט שעובד נחמד, אבל היה חסר לנו תפעול ידני לתיבה מההגה ולא רק מהבורר, וקצת יותר עצמאות לנהג. יחידת ההנעה המרשימה מוכיחה עד כמה שלדתה של
מרצדס C קלאס טובה (כאילו שהיינו צריכים עוד הוכחה אחרי ה-C63 AMG), ומעשה הנהיגה בהחלט מהנה, גם אם לא טריפ-חוליגנים כמו ב–AMG.
בצד הנוחות, בעיר ה-350 מציגה נוחות ממוצעת – מרגישים את השיבושים, אבל מרגישים שהם משוככים. הרכב פחות אוהב שיבושים חדים, ובניגוד למקובל העניין דווקא מתדרדר כשהמהירות עולה. מחוץ לעיר התחושה היא שהרכב כמעט אף פעם לא רגוע לחלוטין, ומעביר שיבושים קטנים בתזוזות קטנות הישר לתא הנוסעים. מידת הצמיגים דווקא שפויה, עם 225/45-17, כך שהם כנראה לא האשמים במצב. לזכותה נציין כי היא כמעט אף פעם לא מתרסקת, גם על שיבושים רעים במיוחד, אבל היא בהחלט בצד הנוקשה יותר של הקטגוריה, ולא תרגיש מרצדס-מרחפת קלאסית.
צילום: תומר פדר
מרשימה, אך לא שלמהה-350 מרשימה מאוד בלא מעט סעיפים.
על יחידת ההנעה היינו חותמים בשמחה, ונראה שהמכונית רק מחכה להאיץ. כיף לנהוג בה ותא הנוסעים איכותי וכולל כמובן אפשרויות אבזור אין סופיות. היא מרגישה ונראית (וגם עולה) מרצדס, אבל הנוחות לא מרשימה, במיוחד מחוץ לעיר, המרווח מאחור לא מבריק והמחיר, גם אם דומה למתחרים, יוצר תמורה מעט בעייתית. כך שכן, זו מכונית טובה, אפילו מאוד, אבל החבילה שהיא נותנת לא מספיק שלמה.
