ליפנית הזו לא הייתי מתנגד...
לאחרונה ישבתי לקפה עם חבר. משפחה צעירה, זוג הורים, ילד בן שנתיים, משכנתא ממוצעת, דירת 90 מ"ר וסובארו ליאונה 95' 1.6 אוטו' בחנייה. ואז, לא משהו שקורה לעיתים רחוקות, הביע בפניי החבר את רצונו לשדרוג הרכב המשפחתי. ייעוץ לרכישת רכב, אתם יכולים לתאר, אינו זר לי או לחבריי למערכת אוטו. בלי לחשוב פעמיים ועוד לפני שהספקתי לשאול כמה, איך או למה, פרס חברי את משנתו: "רק
טויוטה קורולה. טוב, אולי
סובארו אימפרזה יכולה להוות אופציה גם, אבל מה שלא יהיה רק רכב יפני" (אם תהיתם, סדאן כמובן). תבינו, לא שיש לי משהו נגד מכוניות יפניות (חבריי יעידו שלא מעט מ"חניית החלומות שלי" תוקצה לתוצרת אחת האומות המוטרפות בעולם...) וברשותי גם "יפנית" חמימה, אך איך שהוא סיים לומר את צמד המילים הישראלי טיפוסי הזה ("רק יפני"), גלי חום החלו לזרום בוורידי.
מאז כניסת היצרניות היפניות, או בכלל מהמזרח במהלך שנות ה-90, שוק הרכב הישראלי שינה פניו. ההיצע גדל, המחירים ירדו (יחסית, ועדיין הם יקרים מידי). כל אדם יכול לבחור את רכבו על-פי צרכיו, העדפותיו או תשוקותיו. "הכל בגדול" אמריקני, איכות גרמנית, שיק צרפתי, תשוקות איטלקיות (עממיות אמנם), או ללכת על בטוח - יעילות יפנית (או קוריאנית). 20 שנה אחרי, ושוק הרכב הישראלי נשלט ביד רמה על-ידי היצרניות מהמזרח. יפניות, קוריאניות, אפילו הסיניות מתחילות לטפטף תוצרתן מערבה. לא שהיצרניות המערביות (אירופה, ארה"ב) הרימו דגל לבן, ואף נתוני המכירות הנוכחיים מעידים על צמצום פערים וחזרתן למשחק. עדיין, 7 מתוך 10 המקומות הראשונים בצמרת טבלת המכירות מאוכלסים על-ידי יצרניות מהמזרח (רוב מכירות שברולט בארץ הן של השלוחה הקוריאנית). זה כשהן חדשות. שוק המשומשות זה כבר סיפור אחר, הסיפור שלנו.
צילום: מנהל לא משנה מה, אבל רק יפני (צלם: תומר פדר)
50,000 שקל, זהו הסכום שחברי מקצה לשדרוג רכבו המשפחתי. סכום לא גדול אמנם, אך מספיק בשביל לקדם אותו משמעותית בכל הנוגע לאיכות חיים כללית, והכי חשוב לבטיחות מודרנית. הודות לעיוות שוק הרכב הישראלי (שנגרם על-ידי חברות הליסינג בעיקר...), שוק המשומשות נמצא בהצפה מתמדת – בעיקר של משפחתומטיות סדאן, בדיוק הסוג שחביב מאז ומעולם על מר ישראלי (בלי קשר לצרכיו כמובן). כך שהסכום הנ"ל, יכול להקנות לו התקדמות נאה. ברור הרי שחברי אינו חריג בתוך עוגת הרוכשים המקומית. יותר מידי פעמים אנו נתקלים, במסגרת שירות הייעוץ שלנו, באנשים המחפשים רכב משומש ולא מוכנים לשמוע על כאלו שלא הגיעו מהמזרח.
פורד פוקוס,
רנו מגאן,
סיטרואן C4,
פולקסווגן גולף, זוכות להתעלמות מיותר מדי אנשים. כולן משפחתיות טובות למדי, ובחלק לא קטן מהמקרים הן התשובה הטובה ביותר לצרכים במסגרת התקציב. בטיחות, התנהגות כביש, נוחות, איכות, מרווח... נכון, גם להן יש מגרעות, אבל משום מה, להרבה אנשים זה בכלל לא משנה. הם רוצים יפני.
אין ספק שבמדינתנו הקטנה רכישת רכב ואחזקתו הן לא עניין של מה בכך. אלמנטים של עלויות אחזקה, אמינות או שמירת ערך חשובים למדי. אך למה לעזאזל לרכוש רכב ישן יותר ומתאים פחות? לסטיגמות יש כוח לא קטן. אני בטח לא מתכוון לנסות ולערער את דעת הרוב הרווחת שיוצאות יפן מבורכות באמינות טובה יותר. למה? כי ההיסטוריה מלמדת שזה נכון – לרוב, ולא בפער שיצר סרן שמועתי, אבל נכון. גם בנושא שמירת ערך יש למזרחיות יתרון, לפעמים אפילו מובהק. ברור גם שרכב זו הוצאה (גדולה), שאינה מחזירה עצמה. עדיין, כולנו שבויים בתוך משוואה של נגזרות – צרכים, תקציב – וצריכים להתאים את בחירתנו למקסימום הניתן על-פי אותה משוואה ולא לפי דעות קדומות או דעת הרוב.
צילום: מנהל אל תהפכו את מוצא הרכב לשיקול היחיד בקנייה
היום אין כל צל של ספק עד כמה בטיחות מכוניות מודרניות עוזרת להצלת חיים (ועשו טובה, שכחו מכל מה שמנסים לגרום לכם להאמין שרי התחבורה או בכירי משטרת ישראל למיניהם או מנכ"לים של עמותות פרטיות). ומה לעשות, כלי רכב חדשים יותר גם נותנים יותר. ומה לעשות, חלק יהיו אירופיות – רנו מגאן, פורד פוקוס או סיטרואן C4 – יתנו לכם יותר תמורה לשקל מטויוטה קורולה,
מאזדה 3 או סובארו אימפרזה בנות אותו הגיל. במקרים רבים, אותן אירופיות יימכרו במחיר דומה לזה של יפנית מבוגרת בשנתיים-שלוש, ולפעמים זה יכול להיות קריטי מבחינת אבזור הבטיחות – שש כריות האוויר שהחלו להכנס כסטנדרט ב-2006 או בקרות היציבות שהפכו נפוצות יותר מסוף 2007.
אל תבינו אותי לא נכון, היצרניות מהמזרח עומדות היום עם ראש מורם ואין להם סיבה להשפיל מבט אל מול מיטב התוצרת של יצרניות אירופה. וכאמור, בחלק מהמקרים מכוניותיהן גם יהיו טובות יותר. אבל אנחנו עוסקים כרגע בתקציב מוגבל, שאיתו צריך להסתדר. לאנשים רבים עדיפה פוקוס 2007 על קורולה 2005, למשל – גם אם היא תדרוש עוד תיקון אחד בשנה או תאבד קצת יותר ערך. בדיוק כמו שאני לא קונה בסופר רק את המוצרים שנותנים הכי הרבה ערך תזונתי לשקל, כך גם באוטו נראה לי שהוא צריך לענות על עוד דרישות חוץ מאשר קילומטר לשקל, לא? לקנות את האוטו שמתאים להעדפותיי ולצרכיי, ולא רק מתוך שיקול של כמה מהר (או בכמה כסף) אמכור אותו בעוד 3 שנים.
