מייבאך מתישהו במהלך 2013 תושק
מרצדס S קלאס החדשה, ובאותו הזמן יופסק כליל שיווקה של מכונית הפאר מייבאך, שייצורה יופסק עוד קודם לכן. בסוף השבוע הודיעה הנהלת דיימלר – בעלת הבית של מרצדס ומייבאך – על גריעת המותג האליטיסטי בשל "היות החייאת המותג, ב-2002, בשורה התחתונה – טעות; העסק מפסיד". דיטר צטשה, יו"ר דיימלר, סיפר לעיתון הגרמני Frankfurter Allgemeinen Zeitung בהקשר זה כי "לא יהא זה הגיוני לפתח ולהציג מחליפה למייבאך הנוכחית".
צטשה הודיע ראשית במכתב לכל עובדי מייבאך ומרצדס על תוכניות הסגירה והסביר שהגורם העיקרי הם ההפסדים שהמותג גורר איתו כמעט מאז נולד מחדש. יו"ר דיימלר הוסיף כי "אנחנו נהיה מיוצגים כראוי בסגמנט הפאר באמצעות
מרצדס – מותג מכוניות היוקרה הכי יקר ערך בעולם". במילים אחרות: רוצו לקנות, לפני שלא יהיה יותר...
היסטוריה על רגל אחתוילהלם מייבאך ובנו קארל נחשבים לאבני דרך בתעשיית הרכב; וילהלם היה בין השאר המנהל הטכני אצל דיימלר עם רשימת פטנטים וקרדיטים ארוכה ומפוארת כאשר פרש ב-1907 מהחברה לדרך עצמאית. שנתיים מאוחר יותר הקים עם בנו את 'מייבאך מנועי כלי טיס' והחל לייצר מנועי בנזין ודיזל עבור ספינות האוויר הידועות 'צפלין' ומטוסים שונים. ב-1912 שונה שם החברה ל'מייבאך ייצור מנועים' מאחר והייצור התרחב גם למנועי רכבות ומאוחר יותר – עם רוחות המלחמה באופק – לייצור מנועים לרכב כבד ובעיקר טנקים וכלי שייט. מנועי מייבאך נחשבו לטובים בעולם – לצד יצרניות מפוארות כמו רולס-רויס, היספאנו-סוויצה ועוד – וכאשר החליטו בחברה להיכנס לתחום המכוניות, כל שנותר היה הוא "לתפור" את המכונית המתאימה למנועים המהוללים של החברה, שכאמור החלו את דרכם באוויר. למרות שמייבאך מעולם לא ראו במכוניות את עיקר עיסוקים, "יצאו להם" מכוניות פאר מהמשובחות בעולם בשעתו, בעיקר הודות לקארל מייבאך שפשוט התלהב מהתחום הסקסי והיוקרתי שבייצור מכוניות פאר. מייבאך – למעט הקשר ההיסטורי של וילהלם עם דיימלר – מעולם לא היו קשורים למרצדס או לדיימלר, ואף התחרו בהם. דיימלר רכשה את החברה שהיתה גלגולה של מייבאך של אחרי המלחמה – 'MTU ייצור מנועים' – באמצעות מיזוגה עם חטיבת המנועים של מרצדס-בנץ, כאשר כערך מוסף נרכש גם השם מייבאך בהקשר לייצור מכוניות על-ידי דיימלר. למעלה מ-35 שנה היה המותג מייבאך רדום, עד שבדיימלר החליטו להוציאו מן האוב.
צילום: מנהלמייבאך צפלין
תחייה מחדשלמעשה, כבר בתחלית דרכה המחודשת של מאייבך ב-2002, הכתובת היתה על הקיר; רבים הרימו גבה ויותר על ניסיונה של מרצדס להציג מתחרה ראויה למכוניות האולטרא-פאר דוגמת רולס-רויס ובנטלי. למרות שהלכה למעשה כמעט ולא היו פערים בין מרצדס S-קלאס לכל מכונית מבית רולס-רויס, בנטלי וכיו"ב – ולעיתים מרצדס אך הציגה דור אחד קדימה מבחינה טכנולוגית – ראו בדיימלר צורך להציע "רולס-רויס משלהם". השם מייבאך הנו בהחלט שם ראוי ומותג-על אמיתי מן העבר, הבעיה היא רק בעובדה שברוב העולם – למעט בגרמניה – לא הכירו או זכרו את השם שחדל לפאר מכוניות עוד לפני סיום מלחה"ע ה-2. למעשה, מייבאך ייצרה במשך כ-20 שנות פעילות בתחום הרכב לא הרבה יותר מ-1,800 מכוניות שנמכרו לבעלי יכולת במחירים גבוהים פי 1.5-2 בממוצע, ביחס למרצדס בגודל דומה, ובעיקר בגרמניה.
בעיה נוספת שבלטה – תרתי משמע – במייבאך המודרנית היתה בעיצוב; ההבדלה בין דגמי ה-S-קלאס של מרצדס לדגמי המייבאך היתה מינורית ודמתה יותר למשחקי עיצוב מגוחכים שכללו צביעות שונות, פנסים וסבכה קדמית שונה וכמה קישוטי כרום. אלו שהוקירו את מייבאך המקורית לא מצאו הבדל ראוי בינה לבין מרצדס S-קלאס, ואלו שלא הכירו את המותג (ראה ראפרים ושייחים...) לא הבינו מדוע דורשים מהם מחירים מופקעים עבור S-קלאס עם עוד קצת מותרות, עור, עץ ובסיס גלגלים ארוך. לא משהו שמשפר מקומי לא היה יודע לעשות. למרצדס היו אלטרנטיבות משתלמות יותר – ולא ממש נחותות מבחינת ביצועים או טכנולוגיה – ולמתחרות היו מועמדות בעלות אופי ופוזה ייחודיים להן.
צילום: מנהל
ללא רגשי נחיתותלמייבאך היו בקנה כמה מכוניות חדשות, כשהידועה בהן היתה גרסה משלהם למרצדס CLS שאמורה היתה להתבסס על הדור הבא של הסדאן-קופה ולהציע "מייבאך זולה" לקהל רחב יותר, שגם נוהג בעצמו את המכונית שלו. מן הסתם לא נראה "מייבאך CLS" וכנראה גם לא אף מייבאך חדשה אחרת. מרצדס ישקיעו את מרצם בסדרה S הבאה, כאלטרנטיבה למכוניות הפאר המובילות והמפוארות בעולם, וככל הנראה ללא רגשי נחיתות – וללא סיבוב מיותר, יקר וחסר מעוף על שם מותג-עילית מן העבר, שמעטים מדי זכרו אותו ומעטים עוד יותר היו מוכנים לשלם בגינו סכום מופרז על מה שבסופו של דבר היה מרצדס S-קלאס בתחפושת. ואפילו לא תחפושת מוצלחת במיוחד...
