שברולט סילברדו שוק הטנדרים האמריקנים הגדולים נמצא בפריחה בישראל, בזכות היותם אחד ממפלטי המס האחרונים. ב-2011, היקף המכירות יגיע כנראה לכ-2,000 יחידות – ולחשוב שהיו שנים שהטנדרים הללו בכלל לא שווקו כאן באופן סדיר. מלך הקטגוריה, במונחי מכירות, הוא ללא ספק
שברולט סילברדו, בין השאר בזכות הוותק שלו בשוק. סיבוב העדכונים האחרון הביא אלינו מנוע חזק יותר – 397 כ"ס במקום 365 "בלבד" – ומרכב קצר יותר (6.1 מטר לעומת 6.57 בדור הקודם). השינויים העיצוביים – בפגוש הקדמי, מכסה המנוע ובגג – קלים יחסית.
אפקט הגעה
גם אחרי העדכון העיצובי, הסילברדו שומר על החזות המוכרת – כוחנית ובולטת. הנהיגה בו מוכיחה שנהגי ישראל דווקא יודעים לפנות את הנתיב השמאלי, הם רק צריכים סילברדו עצום במראה המרכזית...
קיבלנו למבחן את גרסת ה-LTZ המאובזרת בדגם כפול קבינה, ובאמת שקשה לבא בתלונות אל תנאי החיים בין מרחבי העור והכאילו-עץ. אבל בדיקה מעמיקה מוצאת פלסטיקים שמרגישים נוקשים ברובם וחלולים בחלקם, שחסרים תאי אחסון גדולים מתחת לרצפה כמו שניתן למצוא בראם, למשל, ושבגרסה המאובזרת אין אפשרות להסיע שישה נוסעים – אופציה שקיימת בגרסה הזולה יותר, ובתור בונוס גם כוללת תא אחסון נוח יותר מתחת למושב הקדמי-אמצעי.
צילום: תומר פדר
מקום לא חסר בתא הנוסעים, גם מלפנים וגם מאחור, וגם לנוסעים גדולים במיוחד. התלונה היחידה בנושא היא מחסור במרווח לכפות הרגליים בשורה השנייה אם אתם בעלי מידה 47 ומעלה. מבחינת אבזור יש בקרת אקלים מפוצלת ומושבים חשמליים עם זכרונות למושב הנהג, בין היתר.
דיו סוסים
תנוחת הנהיגה גבוהה. מאוד. אפשר להשקיף בקלות אל קצה הפקק מעל גגות המכוניות. הראות לטווח קרוב, לעומת זאת, בעייתית יותר בגלל מכסה המנוע העצום. המנוע מתעורר בצליל דיזל ברור, אבל לא טורדני. היציאה מהמקום מעט מאכזבת – מכל כך הרבה סוסים, ובעיקר כל כך הרבה מומנט (105.7 קג"מ), ציפינו לזינוק עצבני מכל רמז לדוושת הגז. במקום קיבלנו תגובה איטית שהופכת תמרונים עירוניים לעניין פשוט וקל, ומאפשרת תנועה בדרכי כורכר גם במצב 2X4. אחרי שנייה או שתיים נעלמת הרכות ומתחלפת בתאוצה בריאה, ובהמשך מצאנו שפע כוח זמין. בצד השני של המתרס נמצאת מערכת בלימה יעילה מאוד, שנעזרת בבלם אגזוז מקורי כדי לשמור על כושר גם תחת עומס. בלם האגזוז גם מחובר לבקרת השיוט, ומסייע לשמור על המהירות המוגדרת גם בירידות – אם כי שיפוע חריף או עומס גבוה יכריעו אותו.
תיבת ההילוכים מתגברת היטב על האתגר שבהעברת יותר ממאה קג"מ אל הגלגלים, ועוברת בין ששת יחסי ההעברה באופן חלק ונעים. התלונה היחידה נוגעת לידית בורר ההילוכים, שלטעמנו ארוכה מדי ומיקומה מאחורי ההגה (כמו במתחרים) דורשת תרגול. אבל גם כל התרגול שבעולם לא יעזור לתפעול כפתור התפעול הידני הזעיר על הידית. ברכב כזה גדול, לבטח אפשר למצוא פתרון קל ונוח יותר.
צילום: תומר פדר
המתלים נמצאים על הצד הרך של המשוואה, ומזכירים מאוד אמריקניות של פעם. הם מסננים היטב שיבושים קטנים, מקנים לרכב תחושה נינוחה, אך רצף שיבושים או מפגע גדול יחשפו את חוסר הריסון. התוצאה תהיה ריקוד מטלטל ומשבש אחיזה במקרה הראשון ופריקת עומס חדה ומנדנדת בשני – שתיהן לא חוויות נעימות במיוחד – יש להניח שעם טון בארגז המצב ישתפר.
אבל רוב הזמן, כאמור, הנסיעה נינוחה מאוד, כשלבידוד משיבושי הכביש מצטרף בידוד טוב מרעשי מנוע וכביש, כשגם רעשי הרוח מרוסנים טוב. יחד עם המנוע החזק, קל למצוא את עצמך במהירות גבוהה.
בקצה האספלטלמרות ההנעה הכפולה, מרווח הגחון הנדיב יחסית ותיבת העברה עם LOW, הסילברדו לא מיועד לשטח טכני. לא עם משקל כזה ובטח לא עם זוויות גישה ונטישה כאלו. גם הראות המוגבלת קדימה והמתלים הרכים לא ממש עוזרים במעברי סלעים. אז עזבנו אותם בשקט ולקחנו אותו אל כר המרעה הטבעי שלו – שבילים פתוחים וטובים יחסית, בדיוק אלו שיפגוש החקלאי בדרך לשדה או קבלן בדרך לאתר הבנייה. כמו בכביש, יתרונו העיקרי של הסילברדו הוא המתלים הרכים והמסננים שלו, שמעניקים בידוד טוב ממפגעי השביל. אבל כאן בולט יותר חוסר הריסון שפוגע ביכולת להתמודד עם חריצים עמוקים או שקעי שלוליות בשביל. אם אתם רוצים לכסות שבילים בקצב מהיר, זה לא הרכב בשבילכם. בקצב רגוע, כזה שמאפשר להאט לפני שיבושים חריגים, הוא נוח ונעים מהמקובל בקטגוריה.
צריכת הדלק במבחן, שכלל נסיעה רגועה למדי מלבד קטעי שיוט מהיר על כביש שש, עמדה בממוצע על שישה ק"מ לליטר. עם קצת יותר מודעות אולי אפשר לסחוט עוד קצת מכל ליטר – אבל כנראה שלא הרבה יותר. מזל שמיכל הדלק ענק ומכיל 136 ליטר. כדאי לשים לב כי מלבד סולר, הסילברדו צורך גם נוזל בשם אוריאה – הדרך בה בחרה שברולט כדי לעמוד בתקני זיהום האוויר החדשים. תוסף זה ממולא במיכל נפרד בנפח 19 ליטר, שלפי היצרנית מספיק לכ-8,000 ק"מ, ומוזרק אל מערכת הפליטה כדי לנטרל את הגזים המזיקים. עלות האוריאה עומדת על שלושה שקלים לליטר, והוא נרכש בתחנות הדלק.
צילום: תומר פדר
גדול. יותר גדולחבר עם דודג' ראם שהצטרף לסופו של המבחן, עזר לחדד את דמותו של
שברולט סילברדו – הוא רך ומפנק, אבל מרגיש גם גדול ומסורבל יחסית, לא רק בגלל המימדים אלא גם בגלל המתלים הרכים שגורמים לו לרכון ולהגיב לאט יותר לשינויי כיוון. כרכב פנאי יתרונו ברור בזכות הנוחות והאבזור, אך
מי שצריך רכב עבודה יעדיף כנראה לחסוך כמה שקלים ולקנות את הגרסה הזולה יותר, לוותר על קצת גאדג'טים תמורת מושב נוסף ותא אחסון נוח יותר. כך או כך, מומלץ להימנע מכניסה לדרום ת"א בשעות העומס... 
