פולקסווגן ג'טה
מאז הוצגה פולקסווגן ג'טה הראשונה, אי שם ב-1978, היא תמיד שהתה בצל אחותה הקומפקטית – הגולף. בעוד שהגולף הפכה לאייקון ולסמל של פולקסווגן החדשה, הג'טה נראתה לרוב כעוד גרסה נפוחת באגאז' שאינה ממש חשובה ליצרנית.
אז מי הציל את הג'טה? השוק הגלובאלי ובייחוד זה האמריקני, בו פולקסווגן להוטה להצליח. כחלק מהמאמץ להעלות מכירות באמריקה הם הזדקקו למשפחתית משכנעת, עצמאית וגדולה יותר – ולכן בסיס הגלגלים נמתח ב-7 ס"מ (265 ס"מ) לעומת הגולף שתרמה (כרגיל) את הרצפה והמכלולים. המכונית, שמיוצרת במכסיקו, נחשפה דווקא בארצות הברית באמצע 2010, ורק בתחילת 2011 הגיעה לאירופה – לאחר שעברה מספר שינויים ושיפורים. אלינו היא מגיעה רק כעת בגלל המתנה לגרסאות האוטומטיות, בעוד שגרסת ה-1.2 ליטר טורבו החשובה תגיע רק ב-2012.
צילום: תומר פדר
תא נוסעים
מבחינת מראה אין הפתעות. אמריקה או לא, הג'טה לובשת את המראה האופייני לקו הנוכחי של פולקסווגן: צפוי ולא נועז אבל גם מכובד, קל לעיכול ונעים לעין. גם בתא הנוסעים זהו העיצוב הברור והאיכותי שלמדנו לאהוב – לא חדשני, אך כזה שעושה עבודה מצוינת וזוכה להערכה. ובכל זאת משהו חסר כאן, בייחוד על רקע ההכרזות היומרניות, והקוקפיט נראה מעט פשוט ופחות עשיר מזה של הגולף. הג'טה מצוידת היטב עבור מכונית משפחתית, אך ברמת המחיר שלה (139,000 שקלים) חסרים לנו מספר פרטים ובראשם חישוקים קלים.
תנוחת הנהיגה נוחה, אבל מושב הנהג קצת רך עבור נסיעות ארוכות. מפריע הרבה יותר הוא המיקום המאוד נמוך למושב הנוסע, וקצרי קומה כמוני ירגישו מתחת לקו הנוף. לנוסעים מאחור המצב טוב יותר: זו בפירוש אחת המשפחתיות עם מרווח הרגליים הגדול ביותר בקטגוריה. חבל רק שהמרחב לראש אינו מרשים וש"תעלת הכוח" ופתח המיזוג האחורי יפריעו לנוסע שבמרכז. תא המטען ענק, כצפוי, אך סף הטעינה מעט גבוה.

התנהגות וביצועים
הג'טה מוצעת בישראל בשלוש גרסאות – 1.4 ליטר טורבו עם 122 או 160 כ"ס ומנוע 1.6 ליטר טורבו-דיזל שמייצר 105 כ"ס. הגרסה הנבחנת היא זו עם 122 כוחות הסוס, שמציעה מומנט שופע – 20.3 קג"מ – כבר בטורים נמוכים מאוד. כרגיל משודכת אליה תיבת ה-DSG שבעה הילוכים שמסייעת לייצר ביצועים טובים למדי (202 קמ"ש מרביים ו-9.8 שניות למאה), אך אינה מעודנת בפעולתה. צריכת הדלק מרשימה, עם ממוצע מבחן של 12.5 ק"מ לליטר.

הפתעות לא נרשמו בפנקס גם בפרק הדינאמי, עם הגה מדויק שאינו מתקשר במיוחד ותגובות שלדה צפויות ובטוחות. למרות שהג'טה מרגישה מעט גמלונית בכבישים מפותלים, היא מאוד מאוזנת ואחיזת הכביש שלה גבוהה.
נוחות הנסיעה היא נושא קצת יותר מורכב: חיבורי משטחי אספלט (גשרים, למשל) ושיבושים מסוימים אינם משוככים כראוי, אבל בניגוד לאופי הקשיח של המתלים, ריסון תנודות המרכב אינו מצטיין והיא מתנדנדת מדי בכבישים גליים. בידוד הרעשים אינו מצטיין אף הוא, עם יותר מדי שאון כביש ורוח. הבלמים חסרי נשיכה, אך בעלי עוצמה מספקת.
צילום: תומר פדר
סיכום
היו זמנים שמכונית באורכה של פולקסווגן ג'טה הייתה נתפשת כמשפחתית גדולה – אבל היום היא כבר לא חריגה בפלח המשפחתיות. ובכלל, כמו בהרבה תחומים, האורך לא קובע, ולמרות ניסיונות להציגה כמיני-פאסאט, היא מרגישה יותר כמקסי-גולף.
בנהיגה הג'טה אינה פורצת דרך באף תחום, אך נעדרת מגרעות בולטות ומציגה מראה מכובד, מרחב נדיב, ביצועים טובים וצריכת דלק מרשימה. עם זאת, בהתחשב במיצוב הגבוה ובמתחרות המצוינות (פורד פוקוס 2.0 ליטר, למשל), היא לא מצליחה לתת תמורה יוצאת דופן למחיר.