אני מודה, אני מודה. אם הייתי רואה את התמונות האלו גם אני הייתי מקנא. העורך קרא לי וירה בלקונית – "טוס לברצלונה, שהה יומיים וחצי בקרבי העיר, תן להם בראש במסלול וחזור לארץ עם הרבה חוויות לספר, ורצוי שהן יהיו מוטוריות ולא על בחורות!". המייל ששלחה היצרנית פירט קצת יותר –
סיאט, בשיתוף סדנת סיאט ספורט, החליטו להפיק ארוע שכולו חגיגת ספורט מוטורי, שיתרכז ביום השני של המסע, בעוד הראשון מוקדש לטיסות והתארגנות.
וכמו שיודע כל מפיק חתונות, ארוע טוב מתחיל במיקום טוב – ואיזה מיקום! מסלול קסטיולי (parcmotor castelloli) אשר נמצא כ–40 ק"מ מחוץ לברצלונה, בעל רצועת אספלט באורך של 4 וקצת ק"מ במבנה של צורה ייחודית כשל הספרה 8 וכולל 12+1 פניות שסלולות על מדרונות שני הרים ועמק שבינם, מה שיוצר הפרשי גובה יוצאי דופן ומוסיפי עניין, מהסוג שהפך את לגונה סקה בארה"ב לכל כך מפורסם, לדעתי אף יותר ממנו.
בוקר הארוע. השכמה מוקדמת, עדין מפוצץ מארוחת הערב של אמש ומפספס בכוונה את ארוחת הבוקר בשביל עוד כמה דקות של שינה. נפגשים כולם בלובי המלון, ואחרי שמחכים עוד קצת למאחרים הקבועים אפשר לצאת סוף סוף למסלול.
בכניסה למסלול מקבלת אותנו שורת רכבי מירוץ של סיאט, להדגים את המורשת העשירה, ומשם מגיעים לאזור הפיטס שכולל אגף אירוח שנבנה במיוחד בשבילנו וכולל פשוט הכל. בזבוז מוחלט, כי אחרי הקפה של הבוקר אי אפשר היה להפריד אותי גם עם לום משני רכבי המירוץ שהביאה סדנת סיאט ספורט לאירוע.
צילום: סיאט, דין אפפל
שלושים עיתונאים, לערך, מחמש מדינות ועוד ישראל כנספחת, מחולקים לארבע קבוצות. אנחנו חברנו לאנגלים ומיד נשלחנו – לא ברגל, חלילה. יש רכבי מנהלה – אל עבר האזור הרחוק של המסלול לפעילות הראשונה, שדאגה לקרוע כל קור שינה שאולי עוד נשאר. מסלול קרטינג באורך של 1.3 ק"מ, טכני ומהיר בטירוף. בתור מתחרה קבוע בליגת הקרטינג בארץ, כולל זכיה בתואר האליפות של 2010, אתם מבינים בוודאי את ההתרגשות. אני לא נותן לזמן המוגבל – מקצה מדידות זמנים קצר ואז תחרות של שש הקפות בלבד – להפריע, ואחרי הקפת היכרות קצרה מתנפל על המסלול בכל הכוח. זה עובד, אני קובע את הזמן המהיר ביותר שמעניק לי את הפול–פוזישן במרוץ. בלי תקלות – מכאניות או מנטליות – אני מצליח לשמור על המקום הראשון ולהתרחק מהשאר כל הקפה. בסוף היום גיליתי שהייתי המהיר ביותר באותו יום בפער של שניה וחצי. האגו מבסוט...
משם בזריזות לפעילות השניה. מתחם יפיפה להדרכת נהיגה מתקדמת בשילוב שתי סיאט לאון קופרה צהובות ועוד לאון קופרה R כחולה (הכל בסדר, דין? מתי התחלת לסווג מכוניות לפי צבע? המערכת). הסבר קצר של האחראים (מישהו הרי צריך להשגיח על התינוקות) ויוצאים לעשות סיבוב. למען האמת המתחם קצת קטן על הקופרות החזקות, ובעיקר נתן לנו להכיר את תפקוד בקרות היציבות בעבודה רציפה.
יאללה, היינו. הלאה, לפעילות הבאה – תחרות ג'ימקאנה על איביזה קופרה. המתחם צפוף, בנוהל, בתוך ולכל אחד מוקצות שתי הקפות. התוואי הצפוץ מאפשר לנו לנסות כדבעי את מגבלות ה–XDS, שמדמה דפרנציאל מוגבל החלקה. גם הפעם סיימתי ראשון (הפעם 5 שניות מהמקום השני), והאגו מקבל מימדים מדאיגים (שטרן, שים לב – קם לך מתחרה באליפות ישראל בהילוך ראשון! העורך).
צילום: סיאט, דין אפפל
ועכשיו לקצפת – זמן מסלול! יש איביזה קופרה צהובה, לאון קופרה צהובה ועוד לאון קופרה R כחולה. ההסברים הממצים מסתכמים ב"סעו תהנו" – ואני הרי לא אוהב להתווכח... איזה מסלול! מגוון פניות ברדיוסים ושיפועים שונים, בשילוב עליות וירידות מאתגרות המקשות על מציאת נקודות הבלימה וקווי המסלול, הופכים את הנסיעה ללונה–פרק תובעני ומהנה להחריד. בכנות, האיביזה והלאון קופרה (לא ה-R) הרגישו "קטנות" על המסלול הזה, שהיה מהיר וגדול ביחס למה שהן מציעות, וזה לא שהן קוטלות קנים.
הקופרה R כבר הרגישה הרבה יותר טוב. היא דורשת קצת הכרות, בעיקר עם המנוע שעקומת ההספק השטוחה שלו מפגישה אותך שוב ושוב עם המנתק אם לא נזהרת, בלי שום דעיכה בכוח שתזהיר אותך מראש.
משם לדובדבן – נסיעה לצידו של ג'ורדי ג'נה (נהג בית של סיאט באליפות ה–WTCC ,וכיום מתחרה באליפות אירופה בטורינג (EPS) על האיביזה טרופי.
סיאט ספורט יצרה רכב מירוץ חדש שמטרתו לעזור לנהגים דלי תקציב להכנס אל עולם המרוצים, ולכן מחירו 30 אלף יורו בלבד! (וזה באמת זול, סמכו עליי). המנוע נותר עם ההספק המקורי של 180 כ"ס וגם תיבת ה–DSG נשארה מקורית – אך כל השאר עבר שידרוג יסודי, שעיקרו במערך המתלים (המפשק הקדמי, למשל, הורחב ב–15 ס"מ!!) וכמובן פירוק כל דבר לא חיוני מתוך הרכב. התוצאה שונה לגמרי מהאיביזה קופרה הרגילה. בקו ישר זה עוד מרגיש דומה, אבל מהפניה הראשונה הדברים כבר משתנים לגמרי. האוטו נשאר דבוק לחלוטין עם כמויות אחיזה בלתי נתפסות שרק מבקשות העלאת הספק. אין ספק שלבחור (כבר בן 41) יש יכולת פנומנלית ושליטה אבסולוטית ברכב, שרק מקצינה את התחושות.
מכאן, כמו בסרט, הקצב רק עולה – לאון סופרקופה אשר מתחרה בליגות בכל אירופה, וכל קשר ללאון רגילה הוא מקרי בהחלט. החל מהעלאת ההספק (אם כי לרמה צנועה של 315 כ"ס בלבד, על מנת לשמור על האמינות), הפחתות משקל פנטיות ואפילו התקנת מוטות להרמת הרכב לטיפול מהיר בזמן מירוץ, רק תיבת ההילוכים נשארה מקורית מתוך רצון לשמור על עלויות סבירות של 60 אלף יורו לכל יחידה (תיבת מירוצים יכול להוסיף עוד 20 אלף יורו למחיר הסופי).
הפעם הנהג שלוקח אותי לסיבוב הוא לא אחר מחיימה אלגרסווארי, נהג פורמולה 1 (כולה בן 21), שהחזיר את האגו שלי לפני הקרקע עם הדגמה חיה של מהי נהיגה ברמה גבוהה באמת. כל בלימה התחילה כל כך מאוחר – והרכב בכל זאת משתף פעולה ומוריד את המהירות בזמן לפני הכניסה לפניה. והדיוק בקווי הנהיגה. כאילו אנחנו מחוברים למסילת רכבת ואין שום דבר שיוכל להזיז אותנו מהקו הנבחר. להתפעל ולהוריד את הכובע בפני שניהם.
בגלל לחץ הזמנים, רוב הקבוצות מיהרו לחזור לשדה התעופה, מה שאפשר לי לגנוב סיבוב בזק על רכבי המירוץ. ראשונה האיביזה, "צעצוע" ולא במובן השלילי חלילה, החיבור אליו הוא מיידי ובקלות ניתן לקחת אותו רחוק למגבלות בלי חשש, כיף טהור! כל מה שחובב נהיגה דורש יש בשפע, כוח זמין ולא מאיים עם שילוב של אחיזה שלא נגמרת.
צילום: סיאט, דין אפפל
הסופרקופה היא כבר משהו אחר לגמרי. רכב מירוץ אמיתי, כזה שמכניס את כל החושים לדריכות. הוא כבר הרגיש לגמרי בבית על המסלול, ודוחף את הנהג למקומות הרבה מעל יכולתו שלו. כל בלימה מתחילה מוקדם מידי וכניסה לסיבוב מראה שתמיד יש מקום לעוד קצת מהירות. אתגר אמיתי אבל תענוג צרוף.
סיאט הרימה אירוע שכול כולו מיועד להנאה מנהיגה והכרות מעמיקה יותר עם מערך רכבי הספורט של החברה. אם היו נותנים לי, כנראה שהייתי ממשיך לתוך הלילה – וגם למחרת. זה היה פשוט חזק ממני, וזה כבר אומר הכל.
