טל שביט ז"ל. דו"ח אור ירוק מזלזל בזכרו
הייתי בדרך חזרה לארץ מביקור קצר בחו"ל, כשבשדה התעופה תפס אותי מסרון קצר מאחד מהקולגות: "אור ירוק פרסמה איזה תחקיר על מותו של טל. בושה. פיברוק... הם רוקדים על הדם שלו". וכך מצאתי את עצמי בארבע לפנות בוקר פותח מחשב במקום לצנוח למיטה, ותוהה – בעודי קורא את הכתבה – אם מישהו התחלק על השכל או שאני הוזה דברים מעייפות.
בבוקר, עם ראש צלול יותר, החליף זעם את התדהמה. אם לתמצת את הדו"ח שפרסמה "אור ירוק" ולזקק אותו למשפט אחד, הרי שלטענת כותב המסמך, טל שביט נהרג בגלל שילוב של חוסר מיומנות שלו כרוכב ותשתית לקויה. נהג המכונית? הוא כמעט ולא קשור לעניין, סתם חנה לתומו על אי תנועה בין שני מסלולים בכביש מהיר.
אל תטעו, הזעם לא נבע מהעובדה שהמסקנות הללו הכפישו את טל שביט, קולגה וחבר אישי, אלא בגלל ששטויות מרגיזות אותי תמיד, וככל שהן עטופות בעטיפה רשמית יותר, בטון "מקצועי" יותר, כך הן מעצבנות אותי יותר. וכאן היו גיבובי שטויות זועקים לשמיים, עטופים בעטיפה הכי מנופחת ורשמית שיש – דו"ח "חקירת עומק" שנכתב על ידי "מומחה" שנשכר מטעם "עמותת הבטיחות בדרכים של המדינה", ונשלח אל גופי התקשורת הגדולים במדינה, ואף פורסם בחלקם – אלו שלא יכלו או לא טרחו משום מה להפעיל את שיקול הדעת המינימאלי המתבקש ולזהות את הגיחוך שבדו"ח.
ולפני שאמשיך, הרשו לי לענות על השאלה שבטח אתם שואלים "מה הוא נזכר פתאום, חודש אחרי פרסום הדו"ח?". ובכן לא נזכרתי פתאום, אלא התאפקתי לנוכח בקשתה המפורשת של המשפחה. הם, יחד עם נציגים ממועדון האופנועים וגורמים מקצועיים, פנו אל עמותת "אור ירוק" כדי להסביר את הטעויות הרבות שבדו"ח, בנסיון לשכנע את העמותה למשוך ידה מהדו"ח ולייצר חקירת עומק אמיתית ורצינית של התאונה, כזו שבאמת יהיה אפשר ללמוד ממנה ואולי למנוע תאונות בעתיד. לאחר חודש של מגעים, שבסופם לא פרסמה העמותה התנצלות על הדו"ח המקורי, שלא לדבר על תיקון, הרימו המשפחה והאופנוענים ידיים והסירו את האמברגו. אם כך, את מה שלא עשתה העמותה, כנראה משיקולי אגו, נעשה אנחנו.
ברשותכם, נשאיר כרגע בצד את שאלת ה"למה לכל הרוחות הם עשו את זה?", שהסעירה את הפורומים והניבה שלל תאוריות קונספירציה, ונתמקד בשגיאות הגסות שמופיעות בדו"ח, שגיאות שכאשר החתום עליהן הוא "עד מומחה" מוכר בתחום תאונות הדרכים, גורמות לך לתהות על הכישורים הנדרשים כדי לזכות במעמד "עד מומחה" – ועל התוצאות של עדויות מומחה הזויות במשפטים העוסקים באירועים בהם נהרגו בני אדם.
על קצה המזלג, הדו"ח טוען כי טל שביט סטה אל השוליים השמאליים של הכביש עקב כניסה מהירה מדי אל הסיבוב, הצמיג הקדמי איבד את אחיזתו על פס הצבע, בגלל מקדם החיכוך הנמוך שלו, האופנוע החליק – ואז פגע ברכב שחנה על אי התנועה. הדו"ח גם רומז כי יתכן וטל שביט לא היה כשיר בכלל לרכב על האופנוע, משום שלא הכיר אותו – בניגוד לתקנה 26 לתקנות התעבורה.
ובכן, נתחיל דווקא מהחלק הקל: תקנות התעבורה. חיפוש קצר ברשת מעלה כי זו דווקא תקנה 25 שרלוונטית: "לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובאופן השימוש בו", בעוד תקנה 26 אוסרת על נהיגה כאשר המצב הנפשי או הגופני מונע נהיגה בטוחה (למשל עקב שכרות). ולא, לא מדובר בטעות הקלדה תמימה – מחבר המסמך מצטט את תקנה 26 במלואה. אך גם בהתייחס לתקנה 25, ברור כי היא אינה נוגעת למקרה זה, אחרת כל נהג בארץ היה נדרש לעבור קורס הדרכה על כל רכב חדש שהיה קונה או שוכר. אין ספק כי רוכב רב נסיון כמו טל היה בקיא בהפעלת אופנועים ואופן השימוש בהם, גם אופנועים חדשים בארץ. כבר כאן עולה ריח לא טוב של "חיפוש" דרך להדביק את האשמה על טל שביט. ה"למה", כאמור, נפלא מבינתי ולא אדון בו.
עכשיו לחלק המסובך יותר – תרחיש התאונה כמתואר בדו"ח. כאן יש לנו כמה בעיות בסיסיות. הראשונה שבהן היא העובדה שאי התנועה האמור, עליו התרחשה ההתנגשות, נמצא אחרי הסיבוב, בקטע כביש ישר. אופנועים, בדיוק כמו מכוניות, נוטים להחליק אל שולי הסיבוב בזמן הסיבוב. בקטעים ישרים אפשר אומנם לרדת לשול מסיבות שונות ומשונות – אולם אז לא מחליקים על סימוני צבע, או בכלל.
ומעבר לזה – נניח שטל נסחף אל השוליים בקטע כביש ישר, ונניח שגלגלו הקדמי אכן החליק על הצבע למרות שנסע בקו ישר – איך יתכן שאופנוע שמחליק בשכיבה על הכביש, פוגע ברכב וגורם לו נזק באמצע גובה הדלת במקום להכנס מתחת לרכב? איך יכול להיות שהרוכב של אותו אופנוע מתעופף מעבר לרכב בעקבות הפגיעה? אולי לדעת כותבי הדו"ח שביט נעמד על האופנוע המחליק כאילו היה סקייטבורד.
צילום: תומר פדר
ויש עוד פרטים רבים בדו"ח הזה שמעידים כי, ככל הנראה, קודם נורה החץ ורק אז שורטטו העיגולים, ולעזאזל המציאות, ההגיון וההגינות. אבל נראה לי שדי בפרטים שהבאתי כדי להבהיר את התמונה.
ואם לא הבנתם לאן אני חותר עד עכשיו, אגיד זאת במפורש ובמילים פשוטות – מסקנות הדו"ח ומתאר התאונה שהוא מציע סבירים והגיוניים, בערך כמו הטענות כי כדור הארץ שטוח ונישא על גבם של ארבעה פילים גדולים. יודעים מה? התאוריה עם הפילים אפילו סבירה יותר ומתנגשת פחות עם חוקי הפיזיקה הבסיסיים. מה גרם לחוקר תאונות דרכים לבנות תאוריה מופרכת כזו, היא שאלה שאין לי תשובה עליה. את העובדה ש"אור ירוק" אימצה את התאוריה הזו למרות הגיחוך שלה, ושלחה אותה אל העיתונים (לא כולם, אגב, בניגוד למנהגה – אל "אוטו", כמו גם לחלק גדול ממדיות הרכב האחרות, הדו"ח לא נשלח. אולי מישהו שם כן ידע שעין מקצועית תדע לזהות מיד את הגיחוך?) אפשר לייחס לאחת משתי סיבות – נאיביות מוחלטת או החלטה כי המטרה מקדשת את האמצעים.
אני לא בטוח מה עדיף – גוף בעל השפעה כזו על הבטיחות בדרכים שלנו, שפועל בכזו נאיביות וחוסר ידע, או גוף שמחליט שלמטרת הקמפיין הבא שלו (אולי נגד שוליים צרים או צבע סימון בעל מקדם חיכוך נמוך, אין לי מושג) מותר לעוות את המציאות ולנסות ולנצל את העניין הציבורי בתאונת דרכים בה נהרג אדם. זו טריפה וזו נבלה, ואנחנו תקועים איתה מכח הכסף שיש לעמותה, שמאפשר לה להגיע אל מסכי הטלוויזיה שלנו, העיתונים שאנו קוראים ואל לוחות הפרסומות. כסף שמאפשר לה להניע מהלכי חקיקה באמצעות לוביסטים וחברי כנסת, שבטוחים שהעמותה פועלת מתוך בסיס של ידע אוביקטיבי וחסר פניות.
איך אמר פעם מישהו? הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. הכוונות של העמותה טובות, או לפחות היו. אבל הדרך...
