קיה פיקנטו. משכנעת גם עם מנוע 1.0 ליטר
אתם יודעים איך זה עובד בארוחה עסקית במסעדה. אי אפשר להזמין את כל המנות מהתפריט הרגיל, וגם אלו שתקבלו יהיו לעיתים קטנות יותר מהמנה הרגילה. וכך לאכול בזול עשוי להיות מאכזב, ותמורה פחות טובה מכפי שזה נראה על הנייר. אותו הדבר קורה לפעמים גם בעולם הרכב, כשגרסאות מוזלות של מכוניות מגיעות עם כוח דל, או אבזור חסר, או סתם עם עיצוב פחות מעניין.
קיה פיקנטו עם מנוע 1.0 ליטר היא סוג של עסקית: תמורת 62,000 שקל, 12,000 פחות מהדגם האוטומטי בעל מנוע ה-1.2 ליטר, תקבלו מנוע חלש יותר ותיבת הילוכים ידנית, אך את אותו האבזור ואותה מכונית על הנייר. האם זה פוגע בחבילה המעניינת
שפגשנו בגרסה האוטומטית?
אותו העיצוב
את המבחן הראשון, העיצוב החיצוני והפנימי, הפיקנטו 1.0 עוברת בהצלחה. מכונית המבחן התייצבה בבורדו בוהק, ועם מראות שחורות (במקום בצבע הרכב) וידיות שחורות (במקום כסופות), וגם בלי חישוקי ה-"14 המקוריים (במקומם חיפויי גלגלים דמויי חישוקים קלים). כל אלה לא ממש פוגמים בעיצוב הכללי, שנותר לטעמנו אחד המוצלחים ביותר בקטגוריית המיני. אפילו הוויתור על פנסי ערפל קדמיים לטובת תאורת יום, לא מורגש. ובכל מקרה, כדי לקבל את ערכת העיצוב המלאה, תצטרכו להוסיף 2,000 שקל גם על מחיר ה-1.2 הבסיסית, מה שיעלה את ההפרש מה-1.0 ליטר ל-14,000 שקל.
צילום: תומר פדר
התיבה הידנית משתפת פעולה ועם מצמד בעל נקודת חיבור נמוכה
בתא הנוסעים, ההבדלים מצטמצמים עוד יותר: פס הכסף הייחודי על גלגל ההגה ופס דומה לרוחב הקונסולה הקדמית, עדיין כאן. איכויות החומרים וההרכבה הטובות לא השתנו, וגם האבזור זהה ל-1.2 הבסיסית. לעומת ה-1.2 המאובזרת, תאלצו לוותר על מפתח מתקפל עם שלט מובנה (במקומו מוצע שלט לא מקורי ומפתח רגיל), נעילה אוטומטית של הדלתות בתחילת תנועה ו...זהו. אותה מערכת שמע מקורית עם חיבור USB עדיין כאן (ועדיין קשה לקרוא את המסך שלה ביום), וגם יתר האבזור: ארבעה חלונות חשמל, מראות חשמליות, שש כריות אוויר וצמד מחזיקי כוסות מתקפלים בתחתית הקונסולה. ועדיין אין כיסוי תא מטען, וחבל.
אותה דינמיקה, רעש אחר
ההבדל המוחשי הראשון מגיע ברגע שמניעים את הפיקנטו המוזלת. מנוע השלושה צילינדרים של
קיה מתנהג בדיוק כמצופה: חלש מתחת ל-3,000 סל"ד, מה שמחייב רגל ימין נחושה כדי ליצור קצב התקדמות מכובד. קצב כזה ילווה ברעש מנוע נוכח וחינני לטעמנו, אך רבים יסווגו אותו פשוט כ"רעש". מנגד, מנוע ה-1.0 שקט יותר באופן מורגש מה-1.2 בזמן שיוט במהירות של כ-100 קמ"ש, ומותיר את הבמה לרעשי כביש ורוח שלצערנו נותרו ללא שינוי. בכל מקרה, הביצועים (14.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש לעומת 13.8 ב-1.2 אוטומטית, 150 לעומת 160 קמ"ש מרביים) יותר מאשר יספקו את נהגי גוש-דן, וכל מי שרוכש את גרסת ה-1.0 עבור תצרוכת הדלק ומחירה הנמוך.
מבחינת התנהגות כביש והיגוי, אין שינוי של ממש:
קיה פיקנטו נותרת מכונית בעלת נטייה להתנהגות בטוחה וצפויה, עם שפע תת-היגוי וכמעט ללא איבוד אחיזה מאחור (היגוי יתר), למעט תחת פרובוקציה מכוונת. זה טוב עבור מרבית הרוכשים, אך מי שמחפש חוויית נהיגה יוצאת דופן צריך לזכור על מה בדיוק הוא שילם. נוחות הנסיעה נותרה ללא שינוי מהותי, למרות מושבים רכים יותר מבגרסת ה-1.2 המאובזרת. חלק מהבוחנים מצאו את המושבים הללו נוחים יותר מהנוקשים שב-1.2, חלק העדיף את הסוג השני. תיבת ההילוכים הידנית, שפעם לא האמנו שהישראלים יסכימו לשוב ולקנות, משתפת פעולה היטב עם מהלך טוב ופעולה חלקה רוב הזמן, והמצמד קל לתפעול ובעל נקודת חיבור נמוכה.
צילום: תומר פדר
פיקנטו 1.2 (מימין) ו-1.0 ליטר. מתמודדות חזקות בקטגוריית המיני
אז תרצו את העסקית?
התשובה הקצרה ביותר לשאלה שבפתח הכתבה, האם מנוע ה-1.0 ליטר פוגע בחבילה שמציגה
קיה פיקנטו, היא לא. תמורת חסכון של 12,000 שקל תקבלו לא רק את אותו האבזור ואחריות יוצאת דופן לשבע שנים, אלא גם רכב חסכוני יותר. במבחן שלנו רשמה הפיקנטו 1.0 תצרוכת דלק ממוצעת של 17.2 ק"מ לליטר, בהשוואה ל-14.7 בדגם האוטומטי. הפרש של 17% שעשוי להיות אף טוב מכך בנהיגה יומיומית רגועה.
כשהתכונות הדינמיות של המכונית והאבזור לא משתנים, ומקבלים מעט פחות ביצועים בתמורה לחסכון משמעותי בדלק ובמחיר הרכישה, לנו זה נראה כמו עסקית משתלמת.
מבחן מלא לשתי גרסאות הפיקנטו יפורסם בגיליון 304 של מגזין אוטו.
