איך, לעזאזל, הצליחה לוטוס לגרום למכונית של 1.4 טון להרגיש כה זריזה וקלילה? זו בדיוק השאלה ששאלתי את עצמי כבר בדקות הראשונות של הנהיגה באבורה. איך הם הצליחו ליצור מכונית ספורט כמעט מושלמת, מהסוג שמנצח אינספור מבחני "מכונית השנה" ברחבי העולם – עם מנוע של טויוטה קאמרי סתמית?! איך הם בנו מכונית שלוחצת לך על כל הכפתורים הנכונים עוד לפני שסובבת את המפתח, למרות שדף הנתונים לא מספר על ביצועים יותר מדי מרשימים?

שאלות אלו הן רטוריות עבורי, מכיוון שכבר בחמש הדקות הראשונות עם האבורה ידעתי שהיא הדבר האמיתי – גם אם היא שוקלת יותר מדי, מכוילת על הצד הרך ונושאת במרכזה מנוע עם 280 כ"ס לא מרטיטים. וכשהגיעה העת להיפרד, חמש הדקות האחרונות שלי איתה היו מרגשות לא פחות. ובעת שתחושת הערכה עצומה להישג של לוטוס הצטרפה להתלהבות, הבנתי שזכיתי לנהוג במכונית מיוחדת באמת.