כשאתה צעיר מחנכים אותך שדמוקרטיה היא שיטת הבחירה ההוגנת ביותר, שדעת הרוב היא הנכונה ושדיקטטורה זה בהכרח שלילי. אבל ככל שאתה מתבגר ומשתתף ביותר ועדות וישיבות, בוחר לכנסת או מצביע לתוכניות ריאליטי (ואל תכחיש!), אתה מגלה שדברים יכלו להיות הרבה יותר פשוטים, יעילים ומוצלחים אם אדם אחד היה הקובע. או יותר נכון – אם אתה היית זה שקובע.

התחושה הזו מלווה אותי בכל פעם שאני לוקח חלק בתחרות "אוטו השנה" עם שאר חברי המערכת, או כמו שאני קורא להם, "חבורת הבבונים החובבניים שלא מבינים שום דבר מהחיים שלהם". מפאת הבושה, לא נלאה אתכם בבחירות האישיות של חלק מחברי המערכת, רק נספר כי בעיה זו לא תחזור בשנה הבאה – הם אינם עובדים כאן יותר.
למזלנו אתם הגולשים והקוראים דאגתם לאזן קצת את הפארסה, ובתור אלו שהייתה להם ההשפעה המרבית על הבחירה (המערכת ועיתונאי רכב מרב המדיות הכתובות אחראים רק לשליש מהקולות, הקוראים והגולשים לשני שליש הנותרים) נתתם קולותיכם למכוניות ראויות – ועל הדרך הרסתם לי את התיאוריות על דמוקרטיה והפנטזיות על דיקטטורה. הונדה CR-Z, למשל, המכונית הבאמת-חדשנית היחידה כאן, זכתה אצלכם במקום הראשון; יגואר XJ המאוד-ראויה הגיעה למקום השני, ואני מוכן לסלוח לכם על כך ששמתם את האבארט – שלא ממש עונה להגדרה "חדשנית" או "משמעותית" אבל ראויה לכשעצמה – במקום השלישי. בהמשך דרגתם את ניסאן 370Z שאחריה סקודה יטי.
בשקלול תוצאות המערכת ואתם קיבלנו את שאתם רואים מולכם, אבל אין ספק – רק בזכותכם התקבצו כאן חמש הפינליסטיות המגוונות והצבעוניות ביותר בהיסטוריה של התחרות, עם נציגות מכובדת של שלוש תיבות ידניות (!), שלוש מכוניות ספורטיביות – ואף לא משפחתומטית אחת. ממש אירופה.

מערכת אוטו מבקשת להודות לכל הקוראים והגולשים ששלחו את בחירותיהם ל'אוטו השנה 2011'.