לנד רובר פרילנדר
הפרילנדר הוצע עד היום רק עם מנוע דיזל, בנישה שלא אוהבת סולר. היבואנית התעקשה שגרסת הבנזין יקרה וצמאה מדי, עד שהעובדות בשוק הפרמיום-פנאי-קומפקט טפחו על פניה. מאז לידתו, לנד רובר פרילנדר נע בין הקטגוריות, עם עיצוב פונקציונאלי וקשוח אבל מחיר של פנאי פרמיום מפונק. יכול להיות שפיצול האישיות קשור לכך שבדור הראשון היה הפרילנדר עממי יותר, או להתחלפות תכופה של בעלי בית, ששינו את היומרות.

בכל מקרה, אילן היוחסין מספר שהוא מתבסס על פלטפורמה "יוקרתית" שמוצאה בוולוו S80, ומשמשת עוד דגמים רבים במשפחת פורד-וולוו. מאז השתנו דברים במפת הרכב העולמית: לנד רובר עזבה את פורד ועברה לידי טאטא ההודית, בעוד וולוו נדדה לבעלות סינית.

מבפנים
בעוד חיצונית רומזים כיתובים מעט מוזרים וחישוקים שונים על הגרסה החדשה, הרי שמבפנים אין הבדל. ניחוחות לנד רובר עדיין ניכרים בסביבת הנהג, שנראית יעילה אבל לא מספיק יוקרתית. למרות קסמם של המתגים הגדולים, צגי המידע הירקרקים ובקרת האקלים הפשוטה נראים מיושנים. גם תאורת הפנים שלא כוללת נורית מפות ממוקדת, או היעדר זיכרונות למושבים.
צילום: תומר פדר
גג הזכוכית הכפול נאה אך חיפוי הרשת, שאינו זז חשמלית, פשוט מדי ומתאים לשמש אירופית. מושב הנהג הגבוה נוח, ויחד עם מכסה המנוע השטוח וזווית השמשה יוצר אשליית "שטח" גדולה מהמתחרים. מאידך, תא המטען אינו גדול ונפגע מרצפה גבוהה.

על המצערת
מנוע הבנזין מגיע היישר מהשותפים לשעבר. מדובר ביחידת שישה צילינדרים בטור בנפח 3.2 ליטר של וולוו, שמשודכת לתיבת שישה הילוכים אוטומטית של אייסין. אם היה לפרילנדר חסרון קטן בתחום הביצועים, מנוע הבנזין פותר זאת: 200 קמ"ש מרביים ו-8.9 שניות למאה, לעומת 181 קמ"ש ו-11.2 שניות בדגם הדיזל. והפער בולט בכל זינוק (אך פחות במהירויות ביניים). המנוע, שמעדיף סל"ד גבוה, משדר גרגור נעים שלעיתים הופך לטרטור תחת עומס. כשלא ממהרים, מדובר ביחידה שקטה ונינוחה, שיחד עם בידוד רעשי הכביש הופכת את השיוט לחוויה נעימה.
מה שפוגע קצת בזרימה היא התיבה, שמעדיפה רכות על זריזות, וכרגיל בוולוו דורשת לחיצות חזקות כדי להוריד הילוך. על מהירות משלמים, ולמרות יחסי ההעברה הארוכים, גם בשיוט רגוע קשה לעלות על 9 ק"מ לליטר, שיורדים בקלות ל-6.5 ק"מ לליטר תחת עומס.

כבר מתחילת הנסיעה חושף הפרילנדר רכות לנד-רוברית שמרתיעה ברגע הראשון, במיוחד בצירוף להיגוי הקל בהגזמה. אבל היכולת שם, וכאשר לומדים לסמוך עליו הוא יכול אפילו לשעשע, גם בזכות תפקוד נכון של ההנעה הכפולה (האלדקס). עם חישוקי "18 לעומת "17 בדיזל, גרסת הבנזין מעט נוקשה יותר על שיבושים קטנים בעיר, אבל בשבילים נשמרת התחושה הנוחה. על בורות עמוקים יש תחושה חסונה שיוצרת אשליית שטח ונוסכת הרבה ביטחון. הבלמים דורשים לחיצה הגונה, אך מייצרים האטה בריאה.
צילום: תומר פדר

האופי
עם כל כך הרבה אופי, קשה להישאר אדישים כלפי הפרילנדר. מצד שני, עם תג מחיר של 333,000 שקל, גרסת הבנזין יקרה מדי – מחיר של 300,000 שקל היו הולם אותה יותר. התחושה היא שהפרילנדר אינו חבר ברור במועדון היוקרה, ולכן ימשיך לפנות לקהל ייחודי, אך מאוד מצומצם. וחבל.