סיטרואן C4
סיטרואן C4 החדשה
הוצגה בתערוכת פריז ללא כל גימיק. פשוט עוד משפחתית קומפקטית נאה, בנויה היטב ומצוידת בכל מה שמכונית מסוגה צריכה. או בקיצור גולפטרואן (או סיטרולף, תלוי באיזו שפה אתם מדברים), כי בעולם הרכב של היום אם אתה לא מכוון ל
פולקסווגן גולף, ספק אם תצליח באירופה.
למרות שזו סיטרואן בלי ה"סיטרואניות" האופיינית, בלי ייחוד או נועזות, עדיין הרמנו גבה כששמענו שההשקה מתרחשת בסביבותיה של מאלמו בשוודיה, עיר שהשוודים מספרים שהיא כל כך שקטה כי אפילו הרעש מת שם משעמום. אז שאלנו, וקיבלנו מיד הסבר שזו העיר הראשונה בעולם עם מרכז שכולו אקולוגי, ירוק, ממוחזר ותקין פוליטית. ובמילים אחרות, סיטרואן מעבירה מסר: ייחוד OUT, אופנת איכות הסביבה IN.
בפנים ופרטים הכרחיים
ה-C4 החדשה היא מכונית מעוצבת בצורה מודרנית, נאה ומרגישה מיד מוכרת. למרות הלוגו החדש בחרטום, היא תזכיר לכם מכוניות נאות שכבר ראיתם קודם: קצת גולף בצד הקדמי ובפרטים, אולי גם
אודי או אפילו קמצוץ
וולוו. מאחור היא תזכיר דווקא
הונדה סיוויק קופה משנים עברו, ואולי קצת
אלפא רומיאו 147.
צילום: מנהל
פנים המכונית מפתיע לטובה. במקום גימיקים – איכות. צבעים נאים, חומרים טובים, שפע של תוספות חריגות בקטגוריה (כגון מושב מעסה) והנדסת אנוש מצוינת. זוהי סיטרואן אליה תכנסו ומיד תרגישו בבית. מבחינתי זו מחמאה גדולה – למרות שחובבי סיטרואן קנאים עשויים לחשוב ההפך. יש גם שפע של תאי אחסון פנימיים: מתחת למושבים, תא כפפות ענק, ובדגמים המצוידים בתיבה רובוטית גם הקונסולה המרכזית מחביאה תא ענק ומקורר, המאפשר לאחסן בקבוקי שתיה גדולים, הכולל שקע 230 וולט. עוד בנמצא מערכת שמע מצויינת, מושבים נוחים כבעבר.
בתחום הבטיחות התווספה מערכת המדליקה נורה במראת הצד במקרה הצורך (אם מסוכן לעבור נתיב), ויש גם בקרת שיוט עם מהירויות שניתן לקבוע מראש (תחשבו על תחנות רדיו אבל של מהירות נסיעה). ניתן גם להטעין כרטיס SIM שהופך את הרכב לבעל סלולארי משלו, וגם מאפשר איתור מיקום הרכב בעת מצוקה. למי שלא מסוגל להתנתק מפייסבוק, ניתן לקבל ב-C4 החדשה קליטת WiFi ותצוגת אינטרנט.
והנסיעה?
ה-C4 מתנהגת באופן סולידי וצפוי. התאוצה סבירה במנועים בהם נסענו, שפחות רלוונטיים לישראל. בהשקה לא הוצעה גרסת 1.6 אוטומטית. האחיזה מסיבית ובקרת היציבות עובדת היטב. כושר הבלימה מצוינת ומערכת סיוע הבלימה מתפקדת היטב. ההיגוי כלל לא רע (חשמלי הידראולי) מציע משקל סביר ומשוב טוב מהצפוי (במיוחד בדגמי הבנזין). נוחות הנסיעה בלטה בכבישי שוודיה לטובה, אך נצטרך להמתין לכבישי ישראל בשביל פסק דין סופי.
אז 1.6-אוטומט כאמור לא היה, אך נהגנו במנוע 1.6 טורבו עם 155 כ"ס ותיבה רובוטית. אהבתי את המנוע – חזק, מגיב טוב ומשייט היטב במהירויות גבוהות. התיבה הרובוטית (חד-מצמדית) הרשימה הרבה פחות. הנהיגה איתה עדיין לא נוחה, כשהעלאת הילוך מלווה במעין החנקות של המנוע, טלטול תא הנוסעים והאצה מחודשת. בגרסת הטורבו-דיזל (150 כ"ס) נהגתי כבר עם תיבת שישה הילוכים ידנית. שילוב נהדר, אך לא רלוונטי לישראל.
צילום: מנהל
גם את הגרסה השלישית אהבתי, ואין ספק שהיא המעניינת בין השלוש. זו גרסה מיקרו היברידית המכונה eHDI עם 110 כ"ס, בה הותקנו – לטובת החסכון בדלק – מערכת בלימה רג'נרטיבית (טוענת את המצבר בזמן בלימה) ומערכת עצור-סע. המערכת ב-C4 לא מכבה את מערכות הנוחות ברכב (בדגש על המזגן), ומניעה את המנוע מחדש באופן זריז וחלק. ויש אפילו שעון עצר המראה בסוף הנסיעה כמה שעות מנוע חסכת. שמחתי לגלות שחסכתי כ-20% משעות המנוע בעיר – מה שמאושש את טענת היצרנית שחסכון הדלק בעיר עומד על כ-15%. למנוע לא חסר כוח, וכמנוע דיזל מודרני הוא לא צריך סל"ד גבוה כדי להאיץ בצורה יפה. אולם התיבה אליה הוא משודך היא שוב אותה רובוטית לא רצויה.
מתחרה ראויה?
האם ה-C4 החדשה היא מתחרה ראויה לגולף? התשובה היא כנראה. יש לה את האיכות, האווירה והאבזור, ואני מאמין שעל כבישי הארץ היא תהיה נוחה יותר. מצד שני, עדיין לא ידוע כמה היא תעלה, ולא יכולנו להתרשם מגרסת ה-1.6 האוטומטית שתהיה הפופולרית ביותר. אז אנחנו מחכים. אם לא חדשנות, אולי נקבל לפחות מתחרה נוספת לחובבי המשפחתיות הסולידיות.
