גל של שמועות שוטף את אתרי החדשות הדו-גלגליים בחו"ל, לפיו במהלך החודשים הקרובים צפויה להיכנס לתוקף בארצות האיחוד האירופאי תקנה המגבילה הספקם של אופנועים חדשים ל-100 כ"ס. הסיבה, לדברי השמועות – בטיחותית. אופנועים חזקים מדי הם גם מסוכנים מדי. בצרפת כבר מספר שנים קיימת מגבלה כזו ועכשיו בכוונת הפרלמנט האירופאי – על פי ההשערה – לעשות סדר ולהרחיב את ההגבלה הצרפתית לכל ארצות אירופה. בואו נעשה קצת סדר ונסביר איפה בדיוק הדברים עומדים כיום.

שעור באזרחות
נחזור לרגע לבית-ספר ונתחיל בכמה מילים על צורת העבודה והחקיקה, וכיצד היא מתבצעת כיום באיחוד האירופאי. האיחוד כולל 27 ממדינות אירופה שמאוגדות יחדיו במטרה לחתור לקידום כלכלי וחברתי וליצור שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אחד האמצעים החשובים הוא על ידי כינון מדיניות אחידה והתנהלות זהה עד כמה שניתן בכמה שיותר מתחומי החיים; למשל – חוקי התקינה והרישוי לרכבים. הללו מיושמים בצורה זהה בכל מדינות השוק.

רגע, מיד מגיעים לדבר על אופנועים. בראש האיחוד נמצא הפרלמנט האירופאי, מוסד רב-לאומי דמוקרטי עם חברים מכל אחת מהמדינות החברות בו. בפרלמנט מבוצעות פעולות החקיקה, התקצוב והפיקוח, וההחלטות שעוברות בו הן מחייבות. לאותו פרלמנט צמודה הנציבות האירופאית (ה-European Commission). מדובר בגוף שאמון על הגשת הצעות החוק, אכיפת אמנות והוצאה לפועל של המדיניות. בעוד שהפרלמנט הוא הרשות המחוקקת ומורכב מפוליטיקאים, הנציבות היא הרשות המבצעת ומורכבת מפקידים (שגם בו, מן הסתם, לא חסרה פוליטיקה).
צילום: מנהל
בכל האמור לקביעת תקנים וסטנדרטים לרכב דו-גלגלי (הנה, הגענו), יש היום באירופה סלט אחד גדול. למעשה, אין מסגרת חקיקתית אחת ויחידה, מסודרת ומוגדרת שקובעת את כל מכלול החוקים והתקנות בהקשרם של טוסטוסים, קטנועים ואופנועים, אלא קיים צו מרכזי (או הוראה ראשית, Directive), שאליו נלווים למעלה מ-20 צווי-משנה ויותר מ-100 הוראות עזר, חלקן עתיקות יומין בנות למעלה מ-30 שנה. כל אלו יחדיו מגדירים מהו "כלי דו-גלגלי" (ולמעשה גם תלת-גלגלי) בארצות האיחוד, מהן המגבלות השונות ואיזו תקינה יש לבצע כדי שיוכל לעלות על הכביש.

את בלגן התקנים ואי-הסדר החקיקתי הזה צריך עכשיו לסדר. לא מדובר ביוזמה פתאומית או במישהו שהתעורר באישון לילה עם שיגעון חדש, אלא בחלק מתהליך מקיף שמתבצע בפרלמנט ובנציבות במטרה ליצור מערכת רגולטורית בתחום הרכב שמתאימה למאה ה-21. זה בוצע כבר בהקשרן של מכוניות פרטיות וכלי רכב מסחריים ועכשיו הגיע תורנו – הדו-גלגליים. המטרה היא להגיע לתקנה אחת מקיפה ומעמיקה, שכתובה במסמך אחד גדול שיחליף את כל הצווים, צווי המשנה הישנים והוראות העזר העתיקות, ויגדיר פעם אחת ולתמיד מהו כלי דו-גלגלי.

יד קשיחה
אז מה עושים, פשוט עורכים את התקנות הישנות מחדש לכדי מסמך אחד? ממש לא. מדובר בקביעת תקנות כמעט מאפס, כאשר כל נושא נבדק לגופו מתוך כוונה ליישמו על פי העקרונות המנחים היום את האיחוד. כאן נכנסה לעבודה הנציבות הפקידותית שהחלה תהליך של התייעצות ומחקר שנמשך במהלך כל שנת 2009. הנציבות פנתה ליצרנים, לנציגי הרוכבים, לגופי תחבורה שונים ולעוד גורמים חשובים יותר ופחות. החל מינואר האחרון היא שוקדת על כתיבת טיוטת אותו מסמך מרכז. הכוונה הייתה לסיימו ממש בימים אלו אבל בשל מורכבותו התהליך יסתיים רק בתוך מספר חודשים, אז יועבר לידי הפרלמנט לעיון והצבעה לאישורו. לאחר שיאושר יהפוך תוך כשנה לחוק מחייב באיחוד.

יש מספר נושאים שצפויים להיכנס לטיוטה. למשל: כל נושא זיהום האוויר ופליטת המזהמים צפוי לעבור שדרוג משמעותי מתוך כוונה להתאים את תקינות יורו-4 ו-5 הקרובות לרמות הנהוגות במכוניות. ישנה גם כוונה לחייב התקנת ABS באופנועים חדשים. האם רק החל מנפח או הספק מסוים? עדיין לא ברור.
צילום: מנהל
עוד נושא שצפוי להיכנס לטיוטה הוא לחייב מגבלות קשיחות יותר, וכאלו שקשות יותר "לפתיחה" על כלים מוגבלים כמו טוסטוסים (45 קמ"ש), אופנועים וקטנועי 125 סמ"ק (14 כ"ס) או כלים בקטגוריית הביניים המוגבלים ל-33 כ"ס.

100 כוחות סוס
הנושא החם ביותר והוא זה שלשמו התכנסנו פה: מגבלת ההספק. כאמור, צרפת אימצה לעצמה באופן פרטי תקנה מחמירה יותר מזו של האיחוד האירופאי ולפיה אסורה תנועתו של דו-גלגלי עם הספק של מעל 100 כ"ס. הסיבה שנתנו הצרפתיים היא בטיחותית. לדברי הצרפתים, אופנועים חזקים מדי הם מסוכנים ולכן יש למנוע מהציבור את היכולת לרוכשם.

החשש הגדול מכולם הוא שבשל השאיפה המובנת כל-כך באיחוד האירופאי להומוגניזציה של התקנות, ולאור התעקשותה של צרפת לא לוותר על המגבלה, זו עלולה להתווסף לטיוטה כהוראה מחייבת שלמעשה תגביל אופנועים מעל 100 כ"ס בכל 27 מדינות האיחוד. נציין רק שלאף אחד מחוץ לנציבות האירופאית אין כיום באמת ידיעה אמיתית אם המגבלה תכנס או לא, מדובר עדיין רק בהשערות. הנציבות קיימה התייעצויות רבות וחזרה והתייעצה עם לא מעט גורמים, הן כאלו שבעד המגבלה והן כאלו שמתנגדים לה.

בראש המתנגדים נמצא ארגון ה-FEMA (ר"ת: Federation of European Motorcyclists Associations, הפדרציה האירופאית של ארגוני האופנוענים מ-19 מדינות), שהוקם כבר לפני למעלה מ-20 שנה במטרה לקדם את ענייני החקיקה והלגיטימציה בציבור של רוכבי האופנועים והקטנועים באירופה. הארגון מפעיל לוביסטים שמזיעים קשה מאד כדי לשכנע את כל מי שניתן וצריך לשכנע, שהגבלת הספק שכזו היא עוול חסר תקדים.
צילום: מנהל
במרכז מסע השכנועים נמצא הטיעון הבא: אם הספק מוגזם באופנועים, נניח מעל 100 כ"ס, הוא מסוכן, אזי בצרפת, לאור האיסור האמור, הנתונים הסטטיסטים של תאונות דרכים עם אופנועים צריכים להצביע באופן בולט שבצרפת בטוח יותר להיות אופנוען. ובכן, לא כך הדבר. ממש לא. "בהשוואת המספרים של צרפת אל-מול שאר מדינות האיחוד, רואים בבירור שיותר הספק אין משמעותו שיעור תאונות גבוה יותר", אומרים בפדרציה במסמך מקיף ששלחו לנציבות. "פוליטיקאים ומשרתי ציבור שדואגים לבטיחות הרוכבים צריכים להתרכז בנושאים אחרים, למרות שזה ידרוש מהם יותר מאמץ מסתם לחוקק הגבלה שרירותית. המיקוד צריך לנוע לכיוון תשתית כבישים בטוחה יותר, הדרכת רכיבה נכונה והגברת המודעות", מוסיפים ב-FEMA.

לא רק ארגון הרוכבים מתנגד למגבלת ההספק, גם היצרנים כמובן נגד. ה-ACEM (ר"ת: Association des Constructeurs Europeens de Motorcycles), שמאגד בתוכו את כלל היצרנים האירופאים, מפעיל גם הוא לוביסטים כדי לעצור את הרעה. הוותיקים שביניכם זוכרים איך לפני למעלה מעשור, לא הרבה אחרי שהושק ההיאבוסה, לקחו על עצמם היצרנים באופן יזום להגביל את המהירות הסופית ל-300 קמ"ש, ובדומה למבוצע במכוניות (250 קמ"ש). עם הזמן ההגבלה התמסמסה. האם מהירויות-על ויחסי הספק-משקל קיצוניים עכשיו מעצבנים מישהו וגורמים לאנטי חריף במיוחד? יכול להיות, אבל זה כבר מאוחר מדי.

מה הלאה?
כאמור, טיוטת התקנות נכתבת ממש בימים אלו. סביר להניח שאכן יוטלו מגבלות נוספות בנושא זיהום האוויר, למשל. גם מניעת היכולת "לשחרר" באופן בלתי חוקי עוד כ"ס מכלים בנפח 125 סמ"ק תזכה להתייחסות וסביר מאד להניח שגם ה-ABS ייכנס בצורה כזו או אחרת כחובה, אם מעל נפח מסוים, לפי קטגוריה, או שילוב אחר כלשהו.

מגבלת ההספק לעומת זאת, מדאיגה מאד. הגם שהיא לא הגיונית, היא מהסוג שקורץ מאד לפוליטיקאים. קל מאד יהיה להם להגיד אחרי זה – "עשינו זאת!... הגבלנו את ההספק מתוך דאגה לציבור הרוכבים", ועזבו את זה שלא הוכח קשר בין הספק גבוה לתאונות דרכים (אתם יודעים איך זה עובד בפוליטיקה, ובגרמנית, איטלקית או צרפתית, זה לא עובד שונה מבעברית). למעשה, רוב מחקרי התאונות מצביעים שהסכנה דווקא טמונה במפגשים עם רכב גדול, בבעיית נראות וכדומה, ולא בזמני תאוצה ל-100 קמ"ש או במהירות שיוט דמיונית באוטוסטרדה.
צילום: מנהל
במהלך חודשי הקיץ הקרוב טיוטת התקנות תעלה לפרלמנט האירופאי לחקיקה, ואז נדע בדיוק. הלוביסטים פועלים במרץ, אבל לא תתפלאו לשמוע שגם באירופה יש מספיק אנטי-אופנוענים שמנצלים את התדמית הבעייתית של רוכבי הדו"ג כדי ללחוץ על הנציבות להגביל את ההספק. אם הטיוטה תכלול את ההגבלה, זה כנראה כבר יהיה מאוחר מדי. ספק עד כמה הפוליטיקאים בפרלמנט יגלו בנושא הזה עניין כדי לשלוח את המסמך חזרה למטה, לנציבות, כדי שישוכתב, אבל הלוואי ואנחנו טועים.

להוריד את הרף
ושתי הערות לסיום. קודם כל, אם הגבלת ההספק אכן תחוקק, זה יהיה סופם של אופנועי הספורט כמו שאנחנו מכירים אותם, הן של ה-600-ים והן של הליטרים. האמת שלא רק שם נראה שינוי, גם בקרב קטגוריות מתונות יותר יידרשו היצרנים להוריד את הרף חזרה כלפי מטה. מדובר במהלך שצפוי לגרום לשינוי מגמה ואופן המחשבה והתכנון של כלים דו-גלגליים, וזה יבוא לידי ביטוי ברוב הנפחים והקטגוריות.

ואם אופנועי ספורט לא מדברים אליכם, וגם אתם חושבים ש-100 כ"ס זה יותר מדי, אז נוסיף את ההערה השנייה: אם היום זה 100 כ"ס, מחר זה יכול להיות 75 כ"ס ומחרתיים 50 כ"ס. אנחנו מדברים על בטיחות, אז למה לעצור ב-100 אם אפשר "להציל עוד חיים" על ידי מגבלה דרקונית עוד יותר? מהלך חקיקתי שכזה יכול להיות תפנית מסוכנת שתסמן גם את סופם של אופנועים רגועים, מתונים וידידותיים הרבה יותר מ-CBR1000RR.

נכון שגם אתם כמונו מחזיקים אצבעות, מתפללים ומקווים לטוב?
לאתר פול גז לחצו כאן