אודי A8 החדשה שדה תעופה. בחוץ גשם זלעפות, אני עומד על המדרכה מתחת למשטח גלי מפוסל שמעצבו החליט לקרוא לו גג – ונרטב. מפינת הרחוב מגיחה מכונית כסופה שנעצרת לצידי בחרישיות. אני מתכופף לראות מי מסתתר מאחורי חלון הדלת האחורית רק כדי לגלות שהשמשה הכהה וטיפות הגשם מונעות ממני לראות מי נמצא מעבר לחלון. הגשם מעלי פוסק באחת, ולצידי אדם הלבוש חליפה, עוטה כפפות לבנות ואוחז במטריה רחבה. אני נועץ בו מבט, הוא מחייך מביט בי בחזרה ופותח עבורי את הדלת האחורית. אני מנער מעלי את טיפות הגשם העיקשות ומתרווח במושבי העור.
נוחות
בפנים אין איש מלבדי ומלבד האיש בעל הכפפות הלבנות, המתגלה כנהגו של כלי הרכב. אנחנו משייטים לאורך כבישי שדה התעופה במהירות בינעירונית והנינוחות והשקט בחדר האירוח מופתיים. ג'יימס, הברנש שמנתב את השייטת מסביר שסביבנו יש טונות של חומרי בידוד שנבדקו ונבחנו ע"י מיטב המהנדסים וכי בשמשות נמצא חומר אקוסטי מיוחד שביכולתו למתן ב-6db את תדר רעש הרוח. הזכוכית אטומה עד כדי כך שהקורא האלקטרוני של כבישי האגרה אינו מסוגל לחדור מבעד לזגוגית ובכל תחנת קריאה הוא נאלץ לעצור, לשלשל את ידו עם הקורא מבעד לחלון ולדרבן את השער להיפתח. "זה זמני," הוא אומר, "בקרוב תוצע השייטת עם מקום יעודי נטול ה'אנטי חומר' בשמשה הקדמית".
עברנו את מחסום כביש האגרה והשייטת צוברת תאוצה בקצב מרשים. למרבה ההפתעה "האנטי חומר" שאחראי על הבידוד בשמשות פועל עד גבול מסוים היות וכעת במהירויות גבוהות יותר בתוך השייטת נשמע רעש רוח מעט מוגזם. בנוסף, מדי פעם המכונית גם כאילו מקבלת "סטירה" מאחד הכיוונים. ג'יימס מציין שרעש הרוח מגיע גם לאוזניו ומפנה אצבע מאשימה לסערה המתחוללת בחוץ. זאת גם הסיבה להרגשת "הסטירה" שכן כאן בכביש המהיר נוצרים פרצי רוח פרועים בין העמקים המשפעים לרעה על המכונית.
צילום: יואל שורץ, יצרן
כדי למתן את דרמת הקול, ג'יימס מפעיל את מערכת השמע של השייטת. לא פחות מ-19 רמקולים ו-1,500 וואט בוקעים מהמערכת המשוכללת של B&O שעולה כמעט כמו מכונית משפחתית. יש בה 40 ג'יגה של זיכרון; 50% מהם משוחררים לטובת הטענת המוזיקה המועדפת על דרי השייטת כאשר שלל כניסות אודיו נמצאות בהישג יד אם שטח הזיכרון תפוס.
כדי לספק את האפקט המושלם, ג'יימס מגביר את עוצמת המוזיקה, מחלק את חלל התא לארבע אזורי מיזוג שונים ובוחר את מצב "נוחות" במחשב. הנסיעה שעד כה היתה רכה ונעימה הופכת מלטפת ואני שוקע בתנומה.
התנהגות ביצועים
מקץ שנת ישרים אני מתעורר ומגלה שדבר לא השתנה מלבד הנוף הנמרח לאחור. במקום אוטוסטרדה רחבה ובלתי נגמרת, נמצא תחתינו אספלט מסתלסל שבקושי אוחז את צלע ההר עליו הוא מונח. הגשם הממשיך לרדת, רק משחק לידי ההר המבקש להשיל מעליו את הכביש. קצב הנסיעה מהיר ממה שניתן היה לצפות וג'יימס מסביר לי שברגע שהחלו הפיתולים הוא בחר במצב האוטומטי במחשב המכונית והיא זו שעושה את העבודה קלה יותר עבורו. הוא אינו מסתפק בהסבר מלולי ומדגים כיצד המרכב המגודל של השייטת מתאים את עצמו לאופי הנהיגה. כיצד החרטום נאות להיכנס לתוך הפניה והאחוריים עוקבים בקפידה בלי להעיר את הבקרות השונות משנתם העמוקה.
"כשאני לבד במכונית," אומר ג'יימס "אני אוהב לבחור במצד 'אישי' במחשב המכונית. אז אני מכוון לעצמי למצב 'דינאמי' את מתלי האוויר, את הדיפרנציאל האחורי, את תיבת ההילוכים וגם את חגורות הבטיחות ובוחר מצב 'נוחות' עבור תגובת ההגה. כך לטעמי מתקבלת מכונית מתורבתת וחווית נהיגה אחרת".
צילום: יואל שורץ, יצרן
תא נוסעים ואבזור
ג'יימס מפליג בסיפוריו ומספר על עזרת הדיפרנציאל האחורי מוגבל-ההחלקה בריסון הזנב הסורר, על חלוקת הכוח בין הסרנים שבמקרים קיצוניים מגיעה עד 80% לאחור ועל תפקוד שמונת ההילוכים הניתנים לשליטה באמצעות משוטים מאחורי גלגל ההגה, ויש גם כפתור בחירה בין שלושה מצבים לתיבה (ספורט, אוטומטי וידני) בקדמת ההגה. ההסבר היה מלומד ומעמיק, אך אני איבדתי אותו בשלב בסיסי והתעמקתי בעיצוב החלל בו ישבתי. הכל תפור בקפידה, משולב בצבעים רכים ובהירים ומגובה בעושר בטקסטורה – עץ מבריק בקונסולה, עור רך במושבים ובדיפוני הדלתות, שטחי צמר עבים ונגיעות אלומיניום מוברש לפקדים המובילים. תאווה לאצבעות. חבל שמבחינת העיצוב אין כאן איזו אמירה חזקה. כל הפקדים והפונקציות במקומות הגיוניים, בטווח נגיעה ובמרחק תפריט אחד או שניים, אולם חסר מעט שאר רוח, פריט או שניים שיודיעו מי זו הגברת בה אני ספון במקום שאאלץ לשאול את הנהג.
אודי A8 החדשה, אגב.
באותו רגע גם ג'יימס קלט שאפילו טום ג'ונס הבוקע ממערכת השמע אינו מקשיב לסיפוריו על הפן הדינמי והחל לדבר על שלל מערכות הפינוק והסיוע בנהיגה של ה-A8. "יש כאן שלושה מצבי תאורת אווירה לתא הנוסעים (אמבר, שנהב ורובי)," הוא אמר, "למושבים הקדמיים יש מערכת מסאז' קלה לתפעול, בלוח השעונים נמצא מערכת לראיית לילה ייחודית, ובקונסולה המרכזית נמצא צג מגע כחלק ממערכת ה-MMI המשודרגת עליו ניתן לכתוב את יעד הניווט אות אחר אות (בינתיים לא בעברית)".
מנועים וגיר
לפתע עוצר ג'יימס את דבריו, מבקש את סליחתי ורשות לעקוף משאית איטית העולה איתנו ועם הגשם את ההר. אבל לפני שהספקתי להבחין במטען המשאית, הדרמה נסתיימה ואנחנו כבר נעלמנו מלפנים מעבר לעיקול הבא. ג'יימס שזיהה את תדהמתי לנוכח המעבר המהיר החל להסביר: "בליבה פועם מנוע דיזל כפול-מגדשים בנפח 4.2 ליטר המזין בהזרקה ישירה שמונה צילינדרים בתצורת V. אלה מנפקים לא פחות מ-350 כ"ס ב-4,000 סל"ד ו-81.5 קג"מ בטווח שבין 1,750 – 2,750 סל"ד". נשמע מרשים אם הייתי מבין על מה הוא מדבר, אך לאור ניסיון העבר לא היה טעם שאעצור אותו מלומר את דבריו. "היא מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-5.5 שניות, משיגה נתון צריכת דלק משולב של יותר מ-13 ק"מ לליטר וטווח נסיעה של 1,170 ק"מ בין תדלוקים. ככה זה כשיש לך מומנט אדיר ומיכל דלק בנפח 90 ליטר".
יש גם בנזין? אני מנסה להראות בקיאות והבנה בנאמר, "בוודאי, גם V8 באותו הנפח ועם אותה שיטת הזרקה המייצר 372 כ"ס ב-6,800 סל"ד ו-45.4 קג"מ ב-3,500 סל"ד". ומה עם הביצועים? אני שואל. "הם קרובים, אך פחות טובים מבגרסת הדיזל. גם אני מעדיף את הדיזל," הוא אומר, "הן כבר מזמן לא נשמעות כמו טרקטור, וזאת אפילו נשמעת טוב". הוא מבקש ממני את סליחתי, שוב, רומס את דוושת התאוצה ומדביק אותי לגב המושב. הוא צודק, אני מהרהר לעצמי, ומבקש ממנו שיחזיר אותי לאזור הזמן ממנו יצאנו. מנוע הדיזל מגרגר כמו חתול גדול התר אחרי טרפו בערבות.
אנחנו שבים מהמסע בזמן וג'יימס מספר שתיבת ההילוכים החדשה בעלת שמונה יחסי העברה. "בשתי הגרסאות יש את אותה התיבה עם כיול יחסים דומה עד כדי זהות (כמעט), אבל איכשהו בדיזל התיבה חלקה יותר, מהירה יותר בתגובותיה ובועטת פחות מזו שבגרסת הבנזין המרגישה לעיתים מעט ברוטאלית תחת עומס."
צילום: יואל שורץ, יצרן
סיכום
אנחנו כמעט במחוז חפצנו, הערב יורד ואיתו גם הראות. ג'יימס מפנה את תשומת לבי למערכת ראיית הלילה המשוכללת הנמצאת במרכז לוח השעונים. "הבט איך בחוץ חשוך ולא רואים דבר, אך שים לב שמערכת ראיית הלילה מזהה כלי רכב מלפנינו. היא אפילו מזהה חיות קטנות כמו ציפורים החוצות את הכביש בטיסה נמוכה!"...
בכניסה לבית המלון שבו אני מתאכסן אני מבחין בחניה עמוסה לעייפה במכוניות פאר. אני שואל את ג'יימס לגבי מחירה ביחס למתחרות והוא עונה שבמדינת מוצאה שומרים על מחיר קרוב-אך-נמוך-יותר ממתחרותיה הישירות.
בעוד המכונית מתרחקת ונעלמת מחניית המלון, שוב יוצא שאני עומד על המדרכה ומעלי גג סמלי של בית המלון המותיר אותי רטוב. אני מביט במכונית המתרחקת ולא יכול להימנע מלחשוב שתיבת ההילוכים בגרסת הבנזין צריכה ליטוש נוסף. שמצב 'דינאמי' בהגה יותר מזיק מאשר מועיל. שמכונית בסדר גודל כזה לא צריכה להיות מושפעת מהרוח, אלא להיפך... ושעיצוב ה-A8 – מבחוץ ומבפנים – אולי מהווה אבולוציה ביחס למראה העבר, אך נעדר מעט מעוף.
נכנסתי למלון ופקיד הקבלה שאל אותי בחינניות אם נהניתי מהחוויה, שכן בסביבות מאי ה
אודי A8 החדשה תגיע לישראל. ניסיתי לשמור על ארשת פנים רצינית. לא הצלחתי. בראש דמיינתי את השיחה עם מנהל הבנק.
