מגיש: דני פרומצ'נקו צילום ועריכה: דימה קונופליוב
נתחיל מהסוף.
סובארו B4 החדשה היא מכונית טובה, אפילו טובה מאוד. יש לה מראה המזוהה עם המותג וזה בימינו "המתמתגים" חשוב מאין כמותו. על אף שאנחנו העיתונאים נוטים ללגלג על מראה המכונית שאינו פורץ גבולות, שאינו שונה דיו מהדגם הקודם, שאינו ניכר בחן מיוחד, שנראה כשעטנז של מספר עיצובים, יש לומר שבמובן מסוים הצליח למעצבי
סובארו. הם הצליחו לקשור את מראה הדור הקודם עם זה החדש; הם הצליחו ליצור פרופורציות מרשימות המעניקות למכונית נוכחות ויזואלית – בעיקר הודות לממד הגובה אליו נחזור בהמשך; הם אף הצליחו ליצור קשר חזותי עם ה-
B3 (בעיקר בתצורת הסדאן), כך שמי שמבקש להשתדרג ולהישאר בתוך המותג, יכול למצוא לעצמו בן לוויה טבעי.
מבט אחד ב
סובארו B4 החונה במגרש החניה יגלה את שהצליחו מעצבי סובארו להסתיר במכונית בסוד. הגובה. המכונית הזו פשוט בולטת מעל כל מתחרותיה לקבוצה. זה ניכר כאשר מביטים במכונית מבחוץ לצד משפחתיות גדולות אחרות, אבל זה כאין וכאפס כאשר מסתכלים ממרומי המושב האחורי אל עבר השמשה הקדמית. היכן שה-B4 הקודמת נכשלה – מרחב פנימי – זו החדשה מציעה עולם חדש של אירוח, במיוחד מאחור. הוסיפו לזה מבנה שטוח יחסית של המושב האחורי (שאינו מתפשר על נוחות) ותגלו מקום היכול אף לאכלס שלישיית מבוגרים ממוצעי מידות בנוחות יחסית.
צילום: רונן טופלברג מלפנים המצב פחות מרשים מזה האחורי אבל בשורה התחתונה – תחושת הגודל והאווריריות ממשיכה גם שם. על אף מראהו הזקור של הקונסולה המרכזית המעיק מעט על העיניים, הגפיים לא רשמו תלונות. גם המשבים נוחים ונעימים למגע.
איכות החומרים – אף שאינה מהשורה הראשונה – איכותית ברובה וטיב ההרכבה, נו באמת... סובארו, אתם יודעים. גם ברף הפינוקים והאביזרים ה-B4 החדשה פורצת לפנים ביחס לקודמתה. מערכת סיוע לזינוק בעליה (Hill Assist), מושב נהג מתכוונן חשמלית, בקרת שיוט, תפעול מערכת השמע מגלגל ההגה ועוד.
סוס מנצח – מחליפים
שלדת ה-B4 החולפת היא מהוותיקות בשוק ולמרות זאת הצליחה לשרוד ולהרשים אותנו ביכולתה פעם אחר פעם בכל מבחן השוואתי. זו החדשה כבר מתהדרת בפלטפורמה אחרת וטובה לא פחות. הוסיפו לכך הנעה כפולה קבועה ולפניכם מתכון מנצח ליציבות כיוונית גם כאשר דוושת התאוצה נלחצת שלא במקום הנכון – אם במכוון או אם בטעות מרגלו של נהג לא מיומן.
עם זאת נראה כי חדוות הנהיגה הספורטיבית שאפיינה את ה-B4 הקודמת, התמוססה לה במעבר לבסיס החדש. גם תחושת גלגל ההגה – שלכשעצמו נעים למגע ובעל הגודל והעובי הנכונים – רק תורמת לתחושת הניתוק. הוא מצוין בחניות ובהתנהלות עירונית פקוקה, אולם כבר במהירויות עירוניות גבוהות יותר – באזור ה-50 60 קמ"ש – הוא הופך קל מדי. זה אולי לא שונה מהתחושה המלאכותית המאפיינת את המתחרות, אך זה בוודאי פחות נעים מתחושת ההגה שנתקבלה בעבר. ורק כדי להשלים את הפרק הדינמי נציין כי תחושת הבלימה טובה וגם לאחר נהיגה מאומצת העוצמה לא דעכה.
צילום: רונן טופלברג
מהפכת ה-B4 אינה מסתיימת רק בממדים ובשילדה, אלא ממשיכה לגזרת התיבה האוטומטית. מדובר בתיבה רציפה שעל פי דרישת הנהג יכולה להיות מתופעלת ידני ל-6 הילוכים באמצעות מנופים מאחורי גלגל הגה או באמצעות הבורר עצמו. למרבה ההפתעה ולמרות התנסויות העבר עם תיבות רציפות, זו המותקנת ב-B4 מבצעת את עבודתה נאמנה ועוזרת להתנהלות יומיומית שקטה ולפרצי כוח שצריך. אבל... ב-100 קמ"ש המכונית משייטת באזור 1,700 סל"ד רדומים ושקטים. וזה מצוין. לחיצה על המצערת תטיס את מחוג הסל"ד צפונה, ואת מחוג הקמ"שים בעקבותיו, אבל התחושה אינה נמרצת במיוחד. עם זאת, כאשר השיוט מתבצע בסל"ד גבוה יותר ואז נלחצת דוושת התאוצה, פתאום הדחף שנוצר מעל 4,000 סל"ד גדול יותר וקצב צבירת הקמ"שים מהיר יותר.
פן נוסף לזכות טכנולוגיית התיבה הרציפה הוא במיתון צריכת הדלק. אחרי מספר מאות ק"מ בישר לנו מחשב הדרך על שתיית ליטר בנזין כל 8 ק"מ. בהתחשב באופי הנהיגה בתנאי המבחן, מדובר בנתון לא רע כלל.
ההתנהלות השקטה של המכונית, אינה רק נחלת המנוע, אלא הק"ג הרבים המרפדים את חלל תא הנוסעים. גם כאשר המנוע בשיאו שעונו אינו צורם וגם כאשר המהירות עולה, ה-B4 החדשה מבודדת היטב את דריה מהנעשה בחוץ. זה כמובן הולך בד בבד עם נוחות הנסיעה של המכונית. סובארו הצליחו ליצור גם מכונית דינמית (אם כי מעט פחות מבעבר) וגם נוחה בכל תנאי הדרך העירוניים (אספלט שבור, גלי, רצוף במפרים וכו') וברוב תנאי הדרך הבינעירוניים. רק מעבר על פני שברי אספלט גדולים במהירויות גבוהות מוציאים את המכונית משלוותה.
צילום: רונן טופלברג
בדרך לפסגה
סובארו הצליחו עם ה-B4 החדשה להתעלות על קודמתה כמעט בכל פרמטר, אולי פרט לתחושת ההגה. היבואנית, יפנאוטו, אף הצליחה לתמחר נכון את המכונית – החל משווי שימוש קבוצה 4 ועד בואכה 200,000 שקלים לגרסת ה-2.5 ליטר המאובזרת. אבל כשלמתחרות קוראים – מאזדה6, פורד מונדיאו, שברולט מאליבו, הונדה אקורד וסקודה סופרב – זה לא בהכרח מספיק. על אף השיפור ביחס לקודמתה, ה-B4 החדשה אינה מובדלת מספיק. היא אינה מציעה משהו ייחודי שאין למתחרות בעוד שהן מציעות משהו שאין לסובארו. כל אחת בדרכה.
ללקוח הישראלי יש פינה חמה למותג היפני בן ששת הכוכבים. פינה שנבנתה והתעצמה במשך שנים ומאכלסת מוניטין, אמינות, סחירות ועוד מספר דימויים מותגיים העוזרים לסובארו למצוא מדי שנה כמה אלפי לקוחות ל-B4, ולהתברג גבוה בטבלת המסירות. אלה יחזרו לחיק המותג גם הפעם, אבל לא בטוח שה-B4 החדשה תצליח לפרוץ באופן מהותי את מעגל הלקוחות הקיים שלה.
