בשני דברים בלט המרצדס GLK עוד לפני שנהגנו בו. ההצגה העולמית הראשונה של הדגם לא הייתה באחת מתערוכות הרכב המערביות - כמקובל - אלא בתערוכה בסין (פקין) באפריל 08'. וזה מלמד לא מעט על התכניות של מרצדס לגבי אחד השווקים המתפתחים הגדולים והחשובים ביותר. אצלנו במערב זכינו להצצה ראשונה ברכב דווקא בסרט קולנוע. זה לא כל-כך יוצא דופן לכשעצמו אבל התזמון (טרום השקה עולמית) היה חדשני ויצר "בז" תקשורתי רב. הבחירה בסרט "סקס והעיר הגדולה" ממקם את הדגם במרכז הקונצנזוס הנשי ובהצמדתו - בסרט - לדמות של סמנתה (ואלוהים יודע למה אני יודע את זה) המתירנית מבין ארבעת החברות שכל אחת מהן מגלמת סטריאוטיפ נשי אחר, מרצדס מספרת לנו, בסב-טקסט מאוד לא מעודן, על האופי של הכלי. לצד המאמץ השיווקי העולמי של היצרן, אנחנו צריכים לבחון את המכונית בפרמטרים שלנו. יצאנו לנהיגה ארוכה מאוד, בעיר ומחוצה לה, ועל פני לא מעט שטח, כדי לנסות לגלות מה עושה רכב פנאי קומפקטי ל"נשי". האם יש תוכן למהלכים של אדריכלי השיווק, הרי אפילו הדיון הזה ממש משחק לידיהם, או שה-GLK הוא רכב פנאי ככל עמיתיו לסגמנט? קיבלתי
ה-GLK דומה הרבה יותר ל-GL מוקטן מאוד מאשר ל-ML מכווץ קצת. קווי המרכב, קורות ABC אנכיות כמעט וקורה D מוטה לפנים. גם הפרופורציות של ה-GL נשמרות אם כי בקנה מידה קטן. רכב ההדגמה שקבלנו הגיע מצויד בחבילת "ספורט" שממנה הנכם רואים חישוקי גלגל 19", וחבילת כרום מקיפה. בתי הגלגלים תפוחים מאוד וכמעט שמסתירים את קו המותניים המודגש שמטפס מהחרטום לירכתיים. שבכה גדולה ובולטת בחזית ושני מפלטים מוכרמים מאחור חותמים חבילת עיצוב לא מאוד אנינה, מעודנת או מתוחכמת אבל מאוד "מרצדס" ועם יכולת ליצור אפקט כניסה ראוי. לצד כל זה בולט ה"קוטן" של האוטו כשאתה עומד לידו (בטח ביחס ל-GL, ולכן ה-K). הפנים מאוד הפתיע אותי בזיוות שלו. ציפיתי למצוא חלל פנים מאוד רך, גולש ועדין, כווילון לבן שקוף למחצה המתנפנף ברוח החמימה של האוקיינוס השקט. במקום זה גיליתי אדריכלות טבטונית מזוותת שהרחיקה את מבטי ממנה פן אשרוט את רישתית העין. שילוב האינסרטים מאלומיניום מוברש בדשבורד כהה עתיר שטחים נקיים, יוצר ניגוד מאוד חזק. בעיקר כשלוחות האלומיניום רצים לכל רוחב הדשבורד ויוצרים חלל ונפח משלהם. וזה חוזר על עצמו בדיפוני הדלתות, יוצר פנים בעל אופי תעשייתי ומנוכר. מאוד לא פאנג-שוואי, וגם לא ניקיון סקנדינאבי. אין טענה לגבי איכות היצור או החומרים, אלו בהחלט מהשורה הראשונה. חבל רק שהתקנה מקומית של איבזור מסוים, גרמה להיווצרות רווח באחד הפאנלים ובהמשך הנסיעה גם נחשפנו לצקצוקים מאוד לא ראויים. אני הייתי מצמצם את ההתקנות הלא מקוריות למינימום. מסך התצוגה בראש הקונסולה קטן יחסית, אבל לפחות הוא מוקף מסגרת דקורטיבית נאה. תפעול המערכות השונות שתחת פיקוד ה-COMAND אינטואיטיבי למדי, ובוודאי מוכר לכל מי שנהג במרצדס מהדורות האחרונים. היה לי מוזר למצוא את מנוף האיתות/מגבים הגדול והארכאי משמאל לעמוד ההגה. זה אמור להיות אוטו "מגניב" לכוסית עירונית לא? מוזר, אני זוכר את המנוף הזה עוד ממוניות השירות הארוכות בין ת"א לחיפה לפני שניים וחצי עשורים. התקרה גבוהה מאוד ומפנה חלל נדיב לראש ומאפשרת ישיבה זקופה מאחור. בונוס נוסף הן שמשות אנכיות למדי ובעלות שטח גדול המקנות שדה ראיה מעולה ומכניסות אור נגוהות פנימה (גם דרך הגג הפנוראמי), כך שתמצאו חלל רב ונדיב מאחור. מפתן הדלת מעט צר - אבל זה כבר להיתפס על קטנות. תא המטען לא מכיל חידושים מרעישים - תחת רצפה כפולה תגלו גלגל רזרבי ללא אוויר ומדחס חשמלי קטן, ארבעה עוגנים ושקע מתח.
PMS
ס"ד בעיר והמרצדס מתגלה. חושף מהר מאוד את העובדה שמרצדס לא הלכה עם עדר הפרימיום ובחרה בכיוון אחר. העדר הלך אחרי הקו הדינאמי וזה מאוד בולט אצל וולוו, אודי, ב.מ.וו ואינפיניטי. מולם מרצדס בחרה בנוחות וה-GLK מפגין NVH מאוד מרשים. למנוע ה-3.0ל' 231 כ"ס ו-30 קג"מ שמגיעים מ-2500 סל"ד. זה עובר דרך תיבת הילוכים בת שבעה יחסי העברה, דיפ' מרכזי, לארבעת הגלגלים. המנוע חרישי מאוד, תיבת ההילוכים מדלגת בין יחסי ההעברה מעדנות וכל רחש אחר שנותר מעומם תחת שכבות בידוד ושטיחים. גם הריחוק משיבושי הכביש מרשים עם ספיגה מאוד טובה בקצב עירוני. ההיגוי קל מאוד, מנותק וחסר משקל. לגלגל ההגה קוטר גדול יחסית ובטבורו תגלו מיתוג שימושי רב. זה הופך את ההתנהלות בעיר לנעימה למדי ובעיקר יוצרת תחושה של ריחוף חסר מאמץ וזה מאוד נחמד. אהבתי את ה"קונץ" של מעצבי האוטו אשר אפשרו לנהג לראות את מכסה המנוע (המנופח) לכל אורכו. זה, שטח החלונות הגדול, והרכות הרבה של האוטו גורמת לו להרגיש הרבה יותר גדול ממה שהוא בפועל. ההתנהלות המעודנת ממשיכה גם לכביש הפתוח. שם הבנץ הקטן ישייט מעדנות במהירות החוקית כשהוא מספק נוחות נסיעה טובה מאוד ושקט מרשים בתא הנוסעים. שקט שמופרע רק על ידי שינוי קל בטון של אוושת הצמיגים כל אימת שמתחלף האספלט. כאן גם יתגלה ההספק המוגבל - יחסית - של המנוע אשר מעט מתקשה בתאוצות הביניים ודורש סל"ד רב כדי להאיץ. מהעבר השני של ההאצה, מספקים הבלמים עוצמת-בלימה מאוד חזקה. עם מהלך מת קטן לדוושה, נשיכה טובה ויכולת מינון מעולה. מרצדס תמיד ידעו ליצור בלמים חזקים וגם הפעם הם שם. כשהאוטוסטראדה מתחלפת לכביש מפותל, מגלה לנו ה-GLK שלא לכך התכוון המשורר. רכות המתלים מתורגמת לרכינה רבה, ומחסור בריסון המרכב. ההגה העמום מקשה של כניסה החלטית לפניה או שמירה על קשת מדויקת בפראבולה מהירה. המנוע שוב מוזעק לקומת הסל"ד העליונה והוא זועק חמס אך מספק מעט. שלא תקבלו את הרושם הלא נכון, ה-GLK לא מאבד את הצפון או הופך למסוכן - הוא פשוט לא נעים בנהיגה נמרצת והוא מהר מאוד יגרום לך להבין זאת. תכונות השלדה (פלטפורמת ה-C קלאס) חיוביות לכשעצמן ותגובתה במצבי-קיצון חיובית ונכונה. כך שבמידה ותקלעו לתמרון חירום, הבנץ הקטן יעביר אתכם דרכו בשלום.
180
העלון של מרצדס מהלל ומשבח את יכולת השטח המופלאה של הדגם החדש. אולם די במבט בוחן אחד כדי לצנן את ההתלהבות. סרחי העודף קצרים אמנם אך הפגושים של גרסת הספורט יורדים קרוב לקרקע. על חישוקי 19" לא נותר הרבה בשר או גמישות לצמיג וסכנת הקרע גדולה מתמיד. וכמו עמיתיו האחרים לסגמנט, גם ה-GLK מתבסס על פלטפורמה של מכונית פרטית ומכאן נבין מהלך מתלה מוגבל. מהצד המלא של הכוס הריקה, אציין את מערכת ההנעה, 4matic, שבולטת בנדירותה משולשת הדיפרנציאלים, בקרת משיכה ASR, ובקרת יציבות הניתנת לאלחוש. רכות המתלים מתורגמת לרייד מאוד נוח על דרכי עפר ואפילו אבנים בגודל תפוז לא מאוד יציקו. המחשבה על הצמיגים הרגישים שמתופפים בדרך מסולעת העבירה גלי קור במורד עמוד השדרה שלי. ולמרות זאת, מצאה בקרת המשיכה אחיזה בשביל דל האחיזה, והיא אף התגברה באומץ על הצלבה של גלגל יחיד ואף צמד גלגלים. כמובן שבקרת המשיכה תהיה יעילה יותר כשהמכונית "מתגלגלת" בשלושה/ארבעה קמ"ש ותתקשה להיחלץ מהצלבה במצב סטטי. בטוחני שגרסת ה-OFFROAD בעלת חישוקי 17" ופגושים מעט גבוהים יותר, מסוגלת לתת מעטפת ביצועים טובה הרבה יותר מעבר לאספלט. שתי הגרסאות, אגב, נהנות ממרווח גחון שימושי של 20 ס"מ וזה מספיק לרוב האנשים רוב הזמן. אם הרפתקאות השטח שלכם מסתכמות בלהגיע לאותה פינת מנגל חביבה בחורש, ה-GLK בהחלט שיספק את הסחורה. הוא אגב יוכל גם לעקוף את הפקק של גלילות בקלות דרך הצוק של מנדרין...
SUVK
קומפקטי זה שם המשחק. וגל ה-K הקומפקטי שוטף את כל עולם הפנאי ומותגי היוקרה (מי יותר ומי פחות) שבו. אולם מרצדס הולכת בנתיב משלה ולא רצה עם העדר. ה-GLK מזוות, חד ומלא אופי מן הפנים ומן החוץ. לצד רכות מתלים והתנהלות עירונית חתולית, הוא אינו מוותר על יכולת השטח ואף מצויד היטב להתמודד עימו (בגרסת אופרואד). הגרסה בה אנו נהגנו סבלה מנחיתות ביצועים, אך הפגינה צריכת דלק ממוצעת טובה מאוד של 10 ק"מ/ל'. לא כולם, ואני ביניהם, אהבו את תוספות הכרום ואת זיוות המרכב והפנים. ובאשר לסקס והעיר? האם מתלה רך או הגה חסר התנגדות הופך מכונית לנשית או שמא הופך אותה קלה לתפעול על-ידי גזע מונות הקלוריות? נהגת בדיפנדר תמשוך אותי הרבה יותר מכזו שב-GLK, וזה עדיין לא הופך את הדיפנדר לאוטו לנשים.