ליגת תחרויות הג'ימקאנה של חברת מסלולים, ה-MDC, חוזרת בעונה חדשה לחלוטין לשמחת המתחרים והצופים. בשישי אביבי ונעים יחסית התקבצו כמה עשרות מתחרים במגרש החנייה הגדול שבפארק אפק בראש העין. הם התחלקו לשלוש קטגוריות בכדי לקבוע מי הנהגים המהירים ביותר להקיף את מסלול הקונוסים הייעודי: "עד 1600", כשמה כן היא, כוללת מכוניות בנפח מנוע עד 1600 סמ"ק. "המפלצות" הכילה מכוניות מוגדשות עם הנעה אחורית או כפולה, ו"הפתוחה" הכילה, ובכן, את כל השאר.קובי שקורי והמיאטה הסופר-נמוכה שלו מגיעים למקום הראשון בקטגוריה הפתוחההיום נפתח עם "עד 1600", בה מתחרים בעיקר בעלי פיג'ו 106 ספורטיביות, טויוטה יאריס TS וקורולה, מאזדה 2 והפעם – גם סמארט קטנטנה. לאחר מקצה אימון ושני מקצי מדידות התברר שחמשת המובילים הם עידן אברג'יל ב-106, שלומי בקיש בקורולה, דודי דלאל ב-106, אלון כהן במאזדה 2 ויואל כהן ב-106. בסדר זה הם עלו לשני מקצי הגמר ובסיומו התברר כי רק בעלי ה-106 זכו לעלות על הפודיום – עידן קבע זמן מעולה של 46.02 שניות, יואל היה הרחק מאחוריו עם 47.34 ש' ודודי היה צמוד עם 47.40 ש'.
נבצע קפיצה לסוף היום, אל המפלצות. כאן מתחרות בעיקר נינג'ות-הנעה-כפולה משופרות מסוג מיצובישי EVO ואימפרזה STI, אך גם מכוניות הנעה אחורית כהונדה S2000 וניסאן סילביה. אל הגמר עלו ראובן זומר וסימון אלישקוב באימפרזה, שי אלבינצר ועופר קאשי ב-EVO ואמיר בקשי בהונדה S2000. כמשתתף נוסף עלה לגמר ערן גומר, לאחר שקבע את הזמן הטוב ביותר במוקדמות ולמרות שמכוניתו שבקה חיים. הוא התחרה לבסוף ב-EVO אחרת – וזכה לאכלס את המדרגה הגבוהה בפודיום, עם זמן של 42.81 ש'. שני סיים שי עם 43.18 ש' ושלישי ראובן עם 43.56 ש'.
MDC חוזרת ושוב חם על המסלול
צילום: אלון פרס
רנו סיפקה כמה מכוניות רנו-ספורט למספר מתחרים, עבור התחרות בקטגוריה הפתוחה
בקטגוריה הפתוחה התחרה גם כותב שורות אלה. לעונת התחרויות הנוכחית, אשר עתידה לכלול חמישה אירועים, אשתדל לספק זווית אישית יותר על התחרות. והפעם זוכה המסלול עצמו להתייחסות מיוחדת; מדובר באחד המסלולים היותר מעניינים ומאתגרים שחווינו. הוא כלל שילוב מטעה מאוד של פניות בזוויות נפתחות ונסגרות ובמהירויות המשתנות בקיצוניות. בכדי לצלוח מסלול כזה היטב יש צורך בכמות נכבדה של ריסון עצמי: תלחץ חזק מדי בנקודה כלשהי, במטרה לקצץ אי-אילו עשיריות שנייה, וזה יתנקם בך עם הגעת הפנייה הבאה – אם על-ידי צורך בבלימה מוגזמת או בכניעה לתת-היגוי מבזבז-זמן – ואז אתה מסתכן באיבוד הריכוז והתפזרות לכל עבר. זה בדיוק מה שקרה לי (ולמתחרים רבים אחרים) בהקפת המדידה הראשונה, בה קבעתי זמן שלא הספיק גם למקום העשירי... לקראת ההקפה השנייה והמכרעת החלטתי ליישם טוב יותר את אחד מכללי הבסיס של הנהיגה הספורטיבית – לאט זה מהר – ונהגתי בצורה הרבה פחות אגרסיבית, הרבה יותר זורמת ועם שימוש בבלימות קלות לביטול תת-היגוי בכל כניסה לפנייה. התוצאה הייתה הזמן השני בטיבו במוקדמות, כשרק שרון קוזמה, ב-205 מזדקנת, קובע זמן עדיף. כחצי שניה ויותר מאחורי התמקמו בגמר גם קובי שקורי במיאטה דור ראשון, גיא אמודי בב.מ.וו Z4M וניב סדובסקי במיאטה NC.
בגמר קרה תהליך הפוך – אני, ששיפרתי מאוד את הזמנים במוקדמות, נשארתי במקום וקבעתי זמן של 45.22 ש' בלבד. גם שרון, אשר התבלט מאוד במוקדמות כבר במקצה המדידה הראשון, פסל פעם אחת וקבע זמן איטי בפעם השנייה. שלושת המתחרים הנוספים, לעומתנו, פשוט קיצצו את הזמנים הקודמים שלהם בשנייה ויותר. קובי קבע 44.54 ש' והתמקם ראשון, גיא היה לא הרחק מאחור עם 44.71 ש' וניב סדובסקי זכה לפודיום הראשון בתולדותיו (וכנראה לרגע השני המאושר בחייו, כשאת המקום הראשון תתפוס ככל הנראה הולדת בנו הבכור בימים הקרובים) כשקבע 45.06 ש'. וזה מוביל אותנו ללקח השני של היום, לקח אשר לא השכלתי ליישם – סע הכי מהר שאתה יכול, ואז תאיץ עוד...

לסיום, חשוב להודות לספונסרים. בזכות רנו, פיט-סטופ, BG וצמיגי פדרל האירוע התקיים, ואני חושב שאוכל לבקש מהם בשם כל המתחרים לחזור ולממן חלק מעלויות האירועים הבאים, בכדי שנוכל ליהנות מעונה מלאה. הספונסרים אף חילקו פרסים לזוכים: המקום השלישי זכה בשתי פחיות תוסף למנוע של BG, פיט-סטופ נתנו אגזוז מבית רמוס למקום השני וצמיגי פדרל סיפקו זוג צמיגי סמי-סליקס מתוצרתם לזוכה במקום הראשון.
נתראה באירוע הבא!