מכירים את התסריט החורפי הזה? בוקר קר, אחרי לילה של גשם, הצלחתם להגיע יבשים אל הרכב, נכנסתם, הכנסתם מפתח לסוויץ', סיבוב קל – והרכב עונה בשתיקה רועמת. ניסיון שני ושלישי והרכב אדיש. המחשבות באות בסדר קבוע – להודיע על איחור במקום העבודה, להתקשר לגרר הקרוב, לקוות שהוא יגיע כמה שיותר מהר, לקוות שבמוסך לא תעמדו שעות בתור ושהטיפול ייגמר במינימום עלות, בלי שיתגלו ברכב ליקויים שרק המוסכניק יודע עליהם. מי לא היה בסרט המדכא הזה? ובכן, התסריט עומד לעבור תפנית.תעשיית הרכב החלה לשדרג חלק מרכביה ולמחשב מערכות כך שתקלות מסוימות יוכלו להיפתר על-ידי מחשב ולהחליף את המוסכניקים בגרסאות של מתכנתי היי-טק. הקלישאות המוטוריות הנפוצות שמתארות את הקשר הפיזי-מיסטי, שבין הנהג המיומן למכוניתו, וביכולתו "להרגיש את המכונית בקצה האצבעות", עשויות היו להיות נכונות עד לפני עשור או שניים, כאשר מערכות הרכב הופעלו במכאניקה ישירה. כיום, בעידן המכונית האלקטרונית, הקשר הפיזי הישיר בין הנהג למכונית שייך להיסטוריה.

כמעט כל פעולה שגרתית ברכב, שמבצע הנהג, עוברת דרך תיווך של שניים, שלושה ולעיתים גם ארבעה מעבדי נתונים שונים, שמחליפים ביניהם מידע באמצעות רשת תקשורת מהירה. המעבדים הללו מתרגמים לביטים את לחיצת הנהג על דוושת הגז או הבלמים, סיבוב ההגה, פקודות ההילוכים ועוד, ומגנים על הנהג ועל המערכות הרגישות של הרכב מפני טעויות אנוש. תוך כדי כך מעובדים גם נתונים חיצוניים כמו מהירות, טמפרטורה, לחות, שיפוע הכביש ועומס המנוע, שזורמים אל המעבדים מרשת של חיישנים בזמן אמת.
בתהליך המעבר מכלי רכב עם שליטה מכאנית לשליטה אלקטרו-מכאנית גילו יצרני הרכב, שיש ערך רב לכל מיליארדי הביטים והנתונים, שנאספים במהלך הנסיעה. אולם בשל מגבלות זיכרון ועלות, הסתפקו היצרנים עד לפני כמה שנים באגירה של נתוני תחזוקה חיוניים בלבד בתוך המנוע והותירו את תהליך האיסוף והניתוח העמוק יותר למפתחי הקופסאות השחורות וחברות ניהול ציי רכב למיניהן.

כיום, ניתן לצייד כל מחשב ניהול מנוע של רכב מודרני ברכיב זיכרון פלאש בקיבולת של ג'יגה בייטים רבים, בעלות נמוכה, ולהפוך את המנועים לקופסאות שחורות. מוסך השירות, שמתחבר לאותה קופסה שחורה, מאתר בלחיצת כפתור באיזו מהירויות נסע הרכב, באיזה עומס ושיפוע, באיזה מזג אוויר, ואיזה כוח הופעל בנהיגה.

את הנתונים הללו אין חובה להוציא מהרכב באמצעות כבל נתונים פיזי ומחשב. לא מעט כלי רכב, שייצאו בקרוב לשוק, יוכלו לשדר את הנתונים באופן אלחוטי מחניית ביתו של בעל הרכב דרך רשת Wi-Fi או בלוטות' ומשם לשלוח במייל לאתרי התחזוקה.

הקופסה השחורה נפתחת
כבר היום, קיימת העברת נתוני תחזוקה באמצעות האינטרנט בין מוסכי השירות לבין מחלקות השירות של היצרנים בחו"ל במקרים של באגים, שזקוקים לחוות דעת מומחים. בעתיד, העברת הנתונים מרכב הלקוח למוסך השירות תוכל להתבצע באותה קלות.
אודי החלה להציג במספר דגמי פרימיום חדשים שלה בארץ, יכולת בה המחשב ברכב שומר את כל הנתונים שלו על גבי מפתח ההתנעה. כאשר הנהג מגיע למוסך, הוא מוציא את המפתח ותוקע אותו בחריץ מתאים במחשב. באותו רגע המחשב יכול למצוא תקלות עבר בקלות.
לעידן המכונית הממוחשבת יש יתרונות רבים - המוסכניק יכול להתכונן לבואו של בעל הרכב מראש, להכין את החלפים הדרושים ואפילו להגיש הצעת מחיר בטרם הלקוח אפילו יצא מהבית. גם עידן "הסיפורים" נגמר. היצרן או המוסכניק יכולים לדעת בדיוק האם תקלה כמו שחיקת רפידות בטרם עת למשל, נמצאת באחריותו או שהיא נובעת מיחס גרוע לו זכה הרכב, והלקוח יוכל לדעת האם באמת יש תקלה ברכב או שהמוסכניק "עובד" עליו.
המחשב ברכב יכול לתת לנהג אינדיקציה לגבי סוג התקלה. כשיש בעיה במערכת ה-ABS (מערכת למניעת נעילת גלגלים) למשל, מחשב הרכב ידליק נורה שתפנה את הנהג להגיע לטיפול במוסך בעניין. המערכת גם יודעת לזהות אם מדובר בתקלה שבגללה צריך לעצור את הרכב מיד או שניתן להמשיך בנסיעה.

כל מוסכניק דוקטור
אולי לא רחוק היום בו כדי להיות מוסכניקים צריך יהיה תואר במדעי המחשב. כבר עכשיו מאיישים יבואני הרכב את המוסכים שלהם בעובדים בעלי הכשרה מקצועית במחשוב. גם בעלי המוסכים היום חייבים לאמץ את הקידמה הטכנולוגית ומגייסים כוח אדם מיומן לאבחון הבעיות על הרכב, כמו הנדסאי אלקטרוניקה.
איתור בעיות ברכב נעשה היום על-ידי חיבור הרכב למחשב שמתעדכן דרך יחידות הבקרה בנתונים ובתקלות. המחשבים האלה יודעים גם לעדכן את התוכנה שברכב בעדכונים שוטפים על באגים שמתקבלים מהיצרן. אחוז גבוה של תקלות נפתר באמצעות עדכוני גרסה. אלא שלא הכל עדיין הולך חלק. בכיר בתעשיית הרכב טוען, שההוספה של המערכות הטכנולוגיות ברכב גורמות גם ליותר תקלות, מכיוון שיש יותר פונקציות ברכב.

יהודה רודד, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב, טוען שכרגע קיים פער בין דרישות המקצוע ובין מה שקורה בשטח. המקצוע סובל מדימוי נמוך ולכן יש בעיית גיוס אנשים מתאימים למקצוע. "חלק לא מבוטל של תהליך הדיאגנוסטיקה והבדיקה הוא ממוחשב. ברור שמי שמפעיל את המערכת הזו צריך ידע במחשוב, הוא לא יכול להיות רק טכני. היום ברכב ממוצע יש בין שלושה לשבעה מחשבים וצריך לדעת לקרוא תקלות".
צילום: מנהל
"נכון שזה עניין של הגדרה ונכון שיכול להיות שנמצא את עצמנו מרצון או לא מרצון בתוך מספר חודשים או שנים מגדירים את המקצועות האלו כמקצועות היי-טק", הוא מוסיף. לדעתו, אם רוצים למשוך אנשי היי-טק, לא תהיה ברירה, אלא להגדיר אותם כך. כי היום גם התדמית וגם רמת השכר היא יחסית נמוכה.
"נוכל לשפר את זה באמצעות שינוי תדמית, בעיקר על-ידי לקוחות שיגיעו למוסך ויראו שהטיפול של הרכב נעשה באמצעות מחשב. הדבר השני הוא השכר. היום מוסכים לא יכולים להשוות את השכר שלהם למה שנותנים בתעשיית ההיי-טק", הוא מוסיף.

זה מתחיל בחינוך
אולם לא כל מוסכי השירות בארץ מחכים. בצ'מפיון מוטורס, יבואנית אודי, פולקסווגן, סקודה וסיאט, החלו להתארגן לשינויים הטכנולוגיים. "הרשת הקימה מרכז טכני בו מועסקים שני טכנאי אבחון שעברו הכשרה ייעודית על המערכות השונות בארץ ובחו"ל. אותו מרכז נועד לתת מענה לתקלות מורכבות שלא הצליחו לפתור אותן באמצעות המערכות הקיימות במוסכי הרשת. מהלך נוסף כלל פיתוח תוכנית הדרכה המבוססת על הנחיות היצרן ובה מחויבים להשתתף כל הגורמים המקצועיים העובדים ברשת החל מרמת העובד ועד למאבחנים בכירים ולמנהלי המוסכים. במקביל, מקיימת הרשת שיתוף פעולה עם מוסדות חינוך כדוגמת בית-הספר עמל לייצור ולטיפוח עתודה מקצועית בתחום הדיאגנוסטיקה", אומר מאיר איבגי, סמנכ"ל השירות של צ'מפיון מוטורס.

איבגי מוסיף, "כי לאור המורכבות וההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות של מערכות המחשוב ברכב, הסמכנו מנהל תמיכה טכני לכל מותג. אותו מנהל עובר הכשרה במפעלי היצרן ותפקידו לסייע למוסכי הרשת באיתור, תיקון והדרכה של העובדים הרלבנטיים למותג. בשנים האחרונות אף הקמנו מחלקת מערכות מידע במסגרתה פועלים ארבעה מפתחים שתפקידם לפתח מערכות תמיכה ודיאגנוסטיקה חדשות בהתאם לצורכי מוסכי הרשת ולתקן ולשפר את המערכות הקיימות".

לדברי שלמה גבע, סמנכ"ל שירות דלק מוטורוס המייצגת בארץ את מאזדה ופורד, "בכל כניסה של דגם חדש, כל מוסך שולח אלינו להדרכות את אנשי הדיאגנוסטיקה שמתעסקים באלקטרוניקה ובחשמל. כל מוסך מחזיק מספר אנשים שמתמחים בתחומים הללו, שבלעדיהם הוא לא יכול לתת שירות. 20% מהעובדים היום במוסכים הם אנשי דיאגנוזה".

הקידמה הטכנולוגית משפיעה גם על דור העתיד של המוסכניקים. משה שינה, המפקח הארצי על מקצועות הרכב במשרד התמ"ת אומר כי "חלה עלייה במספר הנדסאי מכונות עם התמחות ברכב בידע בדיאגנוסטיקה והבנה של מחשוב". העתיד, בו נראה את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט שולטת לנו ברכב, כנראה לא רחוק.

הכתבה מתוך מערכת אתר גלובס