ראלי אספלט, לואב, אספלט אמרנו!טוב, זה היה צפוי. הראלי הזה הוא המגרש הביתי של לואב במספר מובנים – גם ראלי אספלט קלאסי וגם במדינתו שלו. הוא ניצח כאן לראשונה רק ב-2005, אבל היה זה נצחון היסטורי – הוא היה לנהג הראשון אי פעם שניצח בכל קטעי-הדירוג בראלי כלשהו. מיותר כמעט לציין שגם ב-2006 וגם ב-2007 הוא הוכתר כאן כמנצח, ועובדה זו מדגישה עוד יותר כמה היה ברור שהוא יסיים כאן גם השנה במקום הראשון.
השנה, כמה מצער, הוא לא הצליח לשחזר את השיא ההיסטורי מ-2005. היומיים הראשונים היו לחלוטין שלו, כשבכל סטייג' הוא מגדיל את הפער על יריביו, אבל סטייג' 12, האחרון של היום השני, הסתיים כשפרנסואה דובאל (שנוהג כזכור עבור פורד למרוצי האספלט) משיג אותו ב-1.3 שניות.
מיקו הירבונן ודני סורדו נלחמו על המקום השני בתחילת הראלי, אך בסטייג' השלישי הקרב נקטע באיבו – סורדו החליק מיד לאחר ההתחלה ופגע בקיר. רכיבי מתלה שבורים סיימו לו את הראלי וקטעו גם את הסיכוי של סיטרואן לסגור אליפות יצרנים כבר עכשיו, במגרשה הביתי. סורדו קיווה לחזור למחרת תחת חוקי סופראלי, אך כלוב-התהפכות שבור מנע זאת והראלי שלו הסתיים. נהג סיטרואן נוסף שסבל מבעיה הוא אורמו אאבה, שנוהג ב-C4 במימון פרטי. לאחר מספר הצלחות העונה הוא קיווה לשחזר את ההישגים גם כאן אך סבל מבולם זעזועים שבור ונאלץ להאט את הקצב לאורך הסטייג'ים הראשונים.
בסיום היום הראשון היה הירבונן כחצי דקה מאחורי לואב ונדמה כאילו כבר ויתר על המדרגה הגבוהה של הפודיום: "ניסיתי, אבל הוא היה מהיר מדי", הוא אמר, "אין לי מה לעשות. היה לי יום טוב, נהגתי מצוין, זה פשוט לא מספיק מהר בשביל להשיג אותו". פרנסואה דובאל ניצב קרוב אליו במקום השלישי ואחריהם התמקמו צמוד-צמוד פטר סולברג, יארי-מאטי לאטוולה וכריס אטקינסון.
היום השני היה, כאמור, שחזור כמעט מושלם של הראשון. דובאל אמנם דיווח על בעיות בתיבת ההילוכים אך זה לא מנע ממנו לשמור מקרוב מאוד על הירבונן והשלישיה סיימה את היום הראשון באותו סדר בו החלה אותו.
אבל היום השלישי הביא התפתחות חדשה כבר בסטייג' הראשון של היום. מיקו הירבונן פגע בבור בכביש שלא היה כתוב בדפי הניווט שלו, והתוצאה הייתה תקר מיידי בגלגל. זה עלה לו ב-2:30 דקות יקרות והפיל אותו למקום החמישי מאחורי פטר סולברג. למזלו, סטייג' מאוחר יותר סבל גם נהגה של סובארו מצמיג קרוע ונפל מטה בדירוג. כך נוצרה עבור פורד ההזדמנות להעלות את מיקו בחזרה אל המקום השני – וכך בדיוק נעשה בסטייג' האחרון. דובאל ולאטוולה נדרשו להאט את הקצב ולאפשר להירבונן לעקפם בטבלת הזמנים, בכדי שפורד תקבל את מירב הנקודות ובשביל לאפשר להירבונן את הסיכוי הטוב ביותר לאליפות. מהלך זה נעשה בהוראת מנהל הקבוצה, מלקולם וילסון, ולמרות התנגדות מצד הירבונן, אשר האשים את עצמו בטעות ובוודאי לא רצה לזכות מן ההפקר.
את טבלת הדירוג תוכלו לראות למטה, ובחישוב פשוט ניתן להבין עד כמה קשה יהיה לפורד ולהירבונן לזכות מחדש בסיכוי לאליפות. 14 נקודות הפרש בטבלת הנהגים ו-23 נקודות הפרש בטבלת הקבוצות משמעותם כי מירב הסיכויים שלואב יוכתר בפעם החמישית לאלוף כבר בראלי יפן.

דירוג ראלי צרפת:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 3:42:58.0 (10 נק')
2. מיקו הירבונן (פורד) – 3:24.7+ (8 נק')
3. פרנסואה דובאל (פורד) – 3:31.6+ (6 נק')
4. יארי-מאטי לאטוולה (סטובארט-פורד) – 3:37.5+ (5 נק')
5. פטר סולברג (סובארו)– 5:35.4+ (4 נק')
6. כריס אטקינסון (סובארו) – 6:10.4+ (3 נק')
7. אורמו אאבה (סיטרואן פרטית)– 7:25.2+ (2 נק')
8. מתיו וילסון (סטובארט-פורד)– 9:02.2+ (1 נק')

דירוג נהגים אחרי 13 מרוצים:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 106 נק'
2. מיקו הירבונן (פורד) – 92 נק'
3. דניאל סורדו (סיטרואן) – 59 נק'
4. כריס אטקינסון (סובארו) – 45 נק'
5. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) – 42 נק'
6. פטר סולברג (סובארו)– 40 נק'
7. הנינג סולברג (סטובארט פורד) – 22 נק'
8. פרנסואה דובאל (סטובארט-פורד) – 22 נק'

דירוג קבוצות אחרי 13 מרוצים:
1. סיטרואן – 169 נק'
2. פורד – 146 נק'
3. סובארו – 87 נק'
4. סטובארט-פורד – 62 נק'
5. מונצ'י-פורד – 22 נק'
6. סוזוקי – 21 נק'