שטח בזול: סוזוקי ג‘ימני - אוטו

שטח בזול: סוזוקי ג‘ימני

מחירים מאמירים ומגמת התרככות הפושה בכל סגמנט השטח, הפכו את רכבי השטח הזולים לזן נכחד. איך לבלות בשטח בלי חשבון

הכתבה פורסמה בגיליון 32 של 'אוטושטח' כזה חמוד מזמן לא ראיתי. לא בגלל שהג'ימני הספציפי הזה שייך לחבר, אלא בשל החיוך שהקטנצ'יק הזה מצליח להפיק פעם אחר פעם. פעם אחת בשל אופיו הידידותי, פעם שניה בשל יכולתו הרבה אך המוצנעת בשטח ופעם שלישית בזכות עלויות האחזקה הנמוכות. כך שאם לא בא לך להתעסק עם סיקס ישן או סופה משוחרר ממג^ב, הג'ימני – ובמידה רבה גם הסמוראי – יהיו אופציה זולה לרכב פנאי עם יכולת שטח טובה אבל גם כתחבורה יומיומית סבירה והגיונית. הג'ימני הנבחן הוא מבציר 99' ונושא בקרבו תיבת הילוכים ידנית. מנוע המותקן אורכית בנפח 1.3ל' עם 16 שסתומים מפיק 80 כ^ס צנועים ו-11 קג^מ בתחום שבין 4500 ל-6000 סל^ד. לתיבת ההילוכים הידנית חמישה הילוכים כשההילוך הראשון נמוך במיוחד ביחס לאחרים. הטרנספר ביחס 1:1.32 ב-HIGH ו-1:2.15 ב-LOW. מתחת למרכב תגלו בשלדת סולם בסיסית למדי, סרנים חיים, מוטות רדיוס וקפיצי סליל. שום דבר מרגש אבל בנוי לתלפיות – גרסה מוקטנת של ניסן פטרול אם תרצו. המרכב הסגור נהנה מחלל ממוזג היטב, שתי כריות אוויר, אין ABS למרות שהוצע כאופציה בחו^ל, חלונות חשמל, הגה מוגבר מושבים מתקפלים ועוד. בהחלט שיפור משמעותי באיכות החיים מול הסמוראי הספרטני. כל הכבודה הזו שוקלת 1025 ק^ג בלבד והוסיפו 15 ק^ג לתיבה אוטומטית. על הכביש הג'ימני לא יהיה החתול הכי גמיש. אולם למרות הזאת הוא לא יגרום לפקקים בכביש החוף. מהירות שיוט של 100 קמ^ש סבירה מאוד על 3500 סל^ד והגרסה הידנית בה נהגנו מרגישה חזקה ו^חיה^ יותר מהאוטומטית האנמית. בכל מקרה עוד 100 כ^ס לא יכולים להזיק וגרסת הדיזל (שמעולם לא שווקה אצלנו) עדיפה בזכות יתרון מומנט משמעותי (90 כ^ס ו-20 קג^מ). הסיבה לאי-יבוא גרסת הדיזל היא העדר אופציה אוטומטית ומכאן אטרקטיביות נמוכה בקרב עמישראל. איכות הנסיעה היא על הצד הקופצני משהו, אבל לא מעניש כמו הסמוראי. באופן מפתיע, חלל הפנים סביר לגמרי לבוגרים בגודל סביר ותנוחת הנהיגה טבעית ונעימה למרות גלגל ההגה שאינו מתכוונן וריפודי מושב שכבר שקעו פנימה. בתוך העיר ובכבישים הררים יבלטו ^חורים^ ביחסי ההעברה. ראשון נמוך מאוד וממנו מדרגה מורגשת לשני ושוב פער גדול בין שלישי לרביעי. מצד שני, המנוע הקטן גמיש מאוד מצד אחד ואוהב סל^ד מצד שני. כך שלמשוך הילוך עד קרוב לקו האדום לא ממש מרגש אותו כמו ירידת סל^ד מתחת לשיא מומנט. בידוד הרעשים סביר למדי, הופך את משיכת הסל^ד לנסבלת ומהירות נסיעה איטית מבטיחה שרעשי הרוח יהיו מינימאליים. מנוע מכוון היטב ונהג עדין על המצערת יניבו צריכת דלק ממוצעת של 9.5 ק^מ לליטר. לא נתון מלהיב למנוע בנפח של רק 1.3 ל'. פעמים רבות וכפועל יוצא של אחזקה פחות ממושלמת, תהיה צריכת הדלק גרועה מזה. בשטח איכות הנסיעה לא מדהימה בלשון המעטה. שילוב של צמיגים וגלגלים קטנים (ביחס לרכב שטח ^אמיתי^), יחד עם מהלך מתלה קצר גם כן באופן יחסי, יוצרים ^רייד^ קופצני למדי. השילוב להנעה כפולה נעשה תוך כדי תנועה ואף אפשר להוציא מ-LOW בגלגול. זה מפתיע לראות כיצד שילוב ההנעה הכפולה משפר את נוחות הנסיעה ולו רק בשל צמצום סחרור הגלגלים האחוריים אשר גורם להקפצה הרכב כולו. עם ההנעה הכפולה מתקשה המנוע הקטן לסחרר גלגלים ויחד עם זה מגיעה אחיזה טובה מאוד בקרקע אפילו על צמיגים דו-שימושיים. אגב צמיגים, לדברי בעל הרכב, מעבר לצמיגי שטח-מלא ישפר מאוד את הנשיכה בקרקע אולם רמת הרעש על הכביש בלתי נסבלת ותהיה גם השפעה שלילית על ההיגוי והבלימה. זוויות המרכב מצוינות, כך גם סידור הגחון וזמינות אוזני החילוץ. לג'ימני הקטן יש את הפיזיולוגיה הנוסכת בטחון שתוציא אותך בשלום כמעט מכל מכשול בשטח. עם ה-LOW משולב ההילוך הראשון קצר מאוד ושימושי אבל מעבר לשני כבר פותח פער גדול – גדול מדי. ללא נעילות דיפ' או בקרת אחיזה מסוג כלשהו, מתקשה הג'ימני הסטנדרטי להתמודד עם הצלבת שני גלגלים. למרבה המזל, היצע השיפורים בתחום הזה מאפשר התקנת נעילות דיפ'. שטח רך (חול או בוץ עמוק) יחשפו את נקודת התורפה המשמעותית ביותר: מחסור בכוחות סוס. והיכן שאי אפשר לעבור בכוח צריך להפעיל ת'מוח אז מומלץ להוריד הרבה אוויר מהצמיגים ולקחת שיעור או שניים בנהיגת חולות ושמירה על מומנט תנועה ואף לכיוון המורד. עולם השיפורים מציע מגוון נרחב של אביזרים לג'ימני. בין הנכונים יותר היא ערכת מתלים אשר לא רק שמשפרת את מהלך המתלים אלא גם מרככת את ה^רייד^ הנוקשה ומגביהה מעט את הגחון. וכמובן עולם שלם של מיגונים, כננות ועוד. ערכת מתלים מלאה הכוללת ארבעה קפיצים ובולמים תעלה כ-4000 ₪ ותשפר רבות את איכות החיים בכביש ובשטח. כדאי להימנע מלהגזים עם ההגבהה מסיבות התהפכות וחשוב לא להתפתות לנתק את מוטות הייצוב. ועוד טיפים לבעלי ג'ימני: מסנן האוויר של באלנו מתאים בול ועולה שליש ממסנן ייעודי, בית המצבר נוטה להשתחרר כתוצאה מוויברציות וכדאי לחזקו עם ^לוקטייט^, אטימת החלל שבין ראש מצנן המים לקורת השלדה הקדמית תשפר מאוד את יעילות המאוורר ומצמצמת את סכנת ההתחממות בקיץ, כדאי להוציא צינור שרשורי מתיבת האוויר (לפני המסנן כמובן) לשבכה הקדמית כדי לתת למנוע לנשום אוויר צח וקריר מהחזית. הסוזוקי ג'ימני הפך להיות אחת האופציות האחרונות לנסוע בשטח עם כלי אמין, עמיד ועביר. ולא רק שאחזקתו זולה באופן יחסי (כולל עלות ביטוח, אגרת רישוי וצריכת דלק וחלפים) לכלים הגדולים אלא שיכולתו בשטח לא עומדת ביחס ישר לעלותו הרזה. זאת ועוד, הג'ימני הקטן יכול בקלות להיות רכב שני בבית, עם שימושיות אמיתית ביומיום ויכולת שטח טובה מאוד בסופם של הימים הרגילים.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות