לא ברור מדוע, אבל נראה שבתערוכת פרנקפורט הנוכחית היצרנים מגלים חיבה לאריזת טכנולוגיות חדשות בתוך מרכב נאה של קופה עתידית. זה קרה עם הלגונה קופה קונספט של רנו, ועכשיו ב.מ.וו עושים בדיוק אותו דבר. למען האמת, ה-X6, שהתוכניות לייצורו הם אחד הסודות הפחות גלויים בתעשייה, הוא לא בדיוק קופה. קו הגג אומנם משתפל מוקדם, עם חרטום ארוך וזנב קצר, בדיוק כמו שכתוב במדריך למעצב הרכב המתחיל, אבל כל העסק פשוט גבוה מדי מעל הקרקע. כי ה-X6, כך ב.מ.וו, היא קופה הפנאי הראשונה – המרכב מרכב קופה, אבל היכולות יכולות שטח... המתכון פשוט, ומוכר לב.מ.וו היטב מ-X5 (הראשון) וה-X3 – קח פלטפורמה קיימת, הגבה אותה בכמה ס^מ, זרוק פנימה הנעה כפולה ו-וואלה! יש לך רכב פנאי. בב.מ.וו מדברים על השילוב המנצח בין הקסם הקלאסי של העיצוב הדינמי של הקופה לבין עמדת הנהיגה השולטת של רכב פנאי, אבל האמת היא ששוק היוקרה האירופאי מגלה בשנים האחרונות סלידה מהקטגוריות הקלאסיות, ומחפש כל הזמן נישות ותתי נישות חדשות שיענו על הצורך להיות מיוחד. מישהו אמר מרצדס CLS? אבל מעבר לעיצוב החיצוני, שהוא ככל הנראה קדימון ל-X6 הסדרתית, או לפחות אחת מהצעות העיצוב שהגיעו לשלב הסופי, המכונית כוללת שתי טכנולוגיות חדשות בהופעת בכורה – אקטיבהיבריד ודינמיק פרפורמנס קונטרול. נתחיל מהשניה, הפשוטה יותר – זו מערכת בקרת יציבות דינמית מסוג חדש, המסוגלת לנתב את הכח במדויק לכל אחד מהגלגלים. בניגוד למערכות קיימות המסוגלות רק לבלום את הגלגלים כדי ליצור הפרשי מהירויות בינם, המערכת הזו מסוגלת להאיץ כל אחד מהגלגלים. במקרה הנפוץ של תת היגוי, למשל, מערכת רגילה תבלום את הגלגל הפנימי קדמי. הדינמיק פרפורמנס קונטרול תאיץ את הגלגל החיצוני. זה אמור לתת ביצועים משופרים ופעולת מערכת חלקה יותר ומורגשת פחות, ובעיקר למנוע את המצב השנוא בו המערכות האלקטרוניות משאירות אותך נטוש ללא כח ביציאה מפניה. בניגוד למערכת הקודמת, שככל הנראה תכנס לייצור בעתיד הקרוב, עתידה המדויק של האקטיבהיבריד פחות ברור. מדובר במערכת קונבנציונאלית למדי, הכוללת שני מנועים חשמליים, מערכת מורכבת של תיבות העברה ומפצלי כח (המנגנון המשמש בכל דיפרנציאל, וגם במערכות ההיברידיות של טויוטה) שדואגת לחלוקת העבודה בין המנועים השונים (יש גם מנוע בעירה פנימית, לא לשכוח) ומצבר. ככל הנראה ב.מ.וו נטשה לעת עתה את רעיון השימוש בקבלים במקום מצברים, טכנולוגיה אותה הציגה בתערוכות קודמות. חדי העין בוודאי שמו לב שהמכלול אינו כולל גנרטור – במצב שיוט או בלימה שני המנועים החשמליים יכולים לתפקד כגנרטור, ואילו בזמן האצה חזקה ממהירות נמוכה, היכן שמנוע הבנזין אינו יכול להתבטא בצורה מלאה (אין במערכת תיבת הילוכים מרובת יחסית שתאפשר למנוע לעבוד בסל^ד המתאים), אחד המנועים החשמליים מתפקד כגנרטור והופך את הכח העודף של מנוע הבעירה הפנימית לכח חשמלי, שמוזרם למנוע השני והוא בתורו מאיץ את הגלגלים. מי אמר שמערכות היברידיות הן דבר פשוט? ומה הרווח מכל הבלגאן הזה? חסכון של עד 20% בצריכת הדלק, והפחתת פליטת המזהמים. הנעה זו, שפותחה במסגרת שת^פ בינלאומי עם GM ודיימלר-קרייזלר, מספקת יכולת תנועה במצב חשמלי בלבד, ומסוגלת, כמובן, להפוך אנרגית בלימה לאנרגיה חשמלית. טכנולוגיה שב.מ.וו מיישמת, ד^א, גם במכוניות הרגילות שלה, במטרה להפחית את צריכת האנרגיה של האלטרנטור.