הביואיק עם השרירים (וידאו) - אוטו

הביואיק עם השרירים (וידאו)

כן, יש דבר כזה. אפילו מותג-הקשישים ביואיק הצליח מפעם לפעם (טוב, בעיקר פעם אחת) להגביר לאמריקנים את הדופק

השבוע נחתו בתיבת האימייל העמוסה שלי שתי ידיעות, לכאורה לא קשורות. האחת, בתחילת השבוע, סיפרה על מכונית חריגה שהועמדה למכירה באיביי (כנראה שבוע מוצלח במיוחד מהבחינה הזו). השניה סיפרה על חברה אמריקנית עלומת-שם שפתחה בהליך של פשיטת רגל, Chapter 11 כפי שזה מכונה בארה^ב. ובכן הדגם המדובר הוא ביואיק GNX, וב-1987 היתה זו אחת המכוניות המהירות ביותר שניתן היה לרכוש בארה^ב והדגם הזריז ביותר של ג'נרל-מוטורס. כן, מבחינת תאוצה אפילו השברולט קורבט של אז נותרה מאחור. חורכת-אספלט אמיתית מביואיק? היתכן? אכן כן. ב-1987 החליטה ביואיק לחגוג כמו שצריך את הקץ המתקרב של פלטפורמת ההנעה-האחורית הבינונית שלה. כבסיס שימשה הריגל, מכונית 2 דלתות שכבר לפני כן הופיע בגרסאות ^ביצועים^ לפי ההגדרה האמריקנית המאד-רחבה, עם מנועי V6 מוגדשי-טורבו בנפח 3.8 ל'. כל חובב מכוניות-שרירים אמריקניות יאמר לכם שדבר כזה הוא לא פחות מחילול-הקודש ויריקה בראש חוצות על מורשת ה-V8 המפוארת – אבל אז, ב-1987, עשתה ביואיק משהו כמו שצריך כי התוצאה נחשבת היום לחברה מכובדת במועדון השרירים האמריקני. השם שנבחר היה GNX, שילוב של האותיות GN, דהיינו 'גרנד נשיונל' – שמן של גרסאות ספורטיביות של הריגל שהוצעו עוד קודם לכן – בתוספת האות X כדי להזכיר את ה-GSX, ביואיק-שרירים מתחילת שנות ה-70 (שהיתה סיפור אחר, עם מנוע V8 ענק כמו שצריך). כבסיס ל-GNX שימשה ריגל גרנד-נשיונל מן השורה, שבאותו שלב הפיקה 245 כ^ס ממנוע ה-V6 המוגדש שלה – שבאותו זמן נחשב דווקא למכובד למדי במונחים אמריקניים: הקורבט C4 של אותה שנה הסתפקה ב-240 כ^ס ממנוע ה-V8 שלה בנפח 5.7 ל'. מפס הייצור נשלפו גרנד-נשיונל שלמות (עם כל האופציות האפשריות, אגב), ונשלחו לחברה חיצונית שם עברו הסבה ל-GNX. זו כללה שיפורי מנוע (שפותחו על-ידי לא פחות מאשר מקלארן!) עם – למשל – מדחס טורבו מחומר קרמי (!!) קל משקל שאיפשר תגובה מהירה בהרבה והשגת לחץ דחיסה גבוה יותר בתחום סל^ד רחב יותר (כפי שניתן לראות ממיקום שיא המומנט, שירד מ-4,400 סל^ד בגרנד-נשיונל הרגילה ל-3,000 ב-GNX); הגדישה המירבית היתה 1 באר. שורה נוספת של שינויים כמו מצנן-ביניים יעיל יותר ופתחי אוורור בצדדים אפשרה להעלות את ההספק ל-275 כ^ס לפי טענת ביואיק, אם כי שוררת הסכמה שהנתון האמיתי היה קרוב יותר ל-300 כ^ס. מעניין עוד יורת היה המומנט המירבי – כמעט 50 קג^מ, ב-3,000 סל^ד. תיבת ההילוכים האוטומטית שופרה קלות לצורך החלפות מהירות יותר. שינויים נוספים במיתלים האחוריים, עם חיזוקים ועיגון שונה לסרן האחורי (הקשיח, כמובן), אפשרו לכוח לרדת לכביש ביתר יעילות; כמו כן הותקנו חישוקי ^16 קלי-משקל במקום ה-^15 המקוריים, חישוקים אשר גם הרחיבו את מפשקי הגלגלים. צמיגי 245/50 מלפנים ו-255-50 מאחור תרמו את שלהם להופעה הבריונית ולכושר השיגור. התוצאה היתה יכולת האצה שהותירה מאחוריה פחות או יותר כל דבר אחר על הכביש, כולל הקורבט המהוללת: 4.7 שניות מ-0 ל-60 מייל. ביואיק הגדירה אז את ה-GNX בתור ^הסדאן המהירה בעולם^, הצהרה שאפשר להתווכח עליה לאור העובדה שהמכונית היתה בעלת 2 דלתות בלבד – אם כי מבחינת המבחנה והמרחב הפנימי אפשר היה להתייחס אליה כאל סדאן, אני מניח. ה-GNX יוצרה רק ב-1987, בכמות מאד מוגבלת של 547 יחידות בלבד, כולן בצבע שחור מרושע (מה שגרם לעיתונאי התקופה להשתמש בדימוי המתבקש של דארת' ויידר כשתיארו אותה. תג המחיר תאם את האקסקלוסיביות: תוספת של 11,000 דולר מעבר למחיר הגרנד-נשיונל הרגילה. מכוניות אמריקניות שמנות ה-80 לא הופכות לפריטי-אספנות כענין שבשגרה. ה-GNX הנדירה היא סיפור אחר. בפתיחת הכתבה הזכרתי את המכונית שיצאה בתחילת השבוע למכירה באיביי. ובכן לפי המתואר מדובר במציאה נדירה: מעולם לא נרשמה בעלות עליה, והיא צברה 9.9 ק^מ בלבד. זו המכונית המופיעה כאן בתמונה הראשית, ובעליה דורש כ-110,000 דולר עבורה לעסקת Buy it now מיידית. יש לו סיכויים לא רעים לקבל יותר: נכון לרגע כתיבת שורות אלו, כשלושה ימים לפי תום המכירה, ההצעה הגבוהה ביותר כבר הגיעה ל-92,000 דולר. ומה, תשאלו, הקשר לחברה שהכריזה זה עתה על בקשה להליכי פשיטת רגל? ובכן מדובר בחברה בשם ASC, דהיינו American Specialty Cars. היא-היא החברה החיצונית שהכינה בזמנו את דגמי ה-GNX עבור ביואיק. התפתחות בהחלט מעציבה, ונקווה כי החברה תצליח להתגבר ולשרוד. סרטון: ביואיק GNX, כתבת וידאו >
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות