^הילדים הם כל עולמי^ יפלוט כל אב. ^אני מוכנה לתת את החיים שלי כדי להגן על הילדים^ תאמר ללא היסוס כל אם, אלא שלעיתים בורות או חוסר תשומת לב גורמים לנו לסכן את ילדינו בחוסר יודעין או פשוט משום שאיננו קולטים את גודל הסכנה בשימוש לא נכון במושבי בטיחות במכונית. אנחנו אולי יודעים שזה מסוכן באופן הכרתי, אבל לא מפחדים. זו אולי הסיבה מדוע ניתן לראות הורים רבים המסכנים את חיי ילדיהם בצורה כל כך מופגנת: מחזיקים אותם בידיים בנסיעה לדודה בחג, מושיבים אותם לא חגורים במושב הבטיחות בדרך לבית הספר או סתם מושיבים אותם בתא המטען(!).
קטגוריות שונות
נתחיל מהתאמת המושב לילד. תקן האו^ם (ECE R44.03 או R44.04, שתקף גם באירופה) למושבי בטיחות לילדים מגדיר ארבע (וחצי) קטגוריות, שחייבות להיות מסומנות על המושב: קטגוריה 0 מיועדת לילדים במשקל של עד 10 ק^ג ועד תשעה חודשים, קטגוריה 0+ מרחיבה את הטווח עד לגיל שנה ו-13 ק^ג, בשני המקרים מדובר במושבים המיועדים להתקנה נגד כיוון הנסיעה. קטגוריה 1 כוללת מושבי בטיחות המיועדים לילדים במשקל של עד 18 ק^ג וגיל 4 שנים, קטגוריה 2 מגדירה מושבי בוסטר למשקל 18 ק^ג ומעלה והקטגוריה האחרונה, 3, כוללת כריות בוסטר לילדים במשקל 22 ק^ג ומעלה. בכל המקרים המשקל הוא הגורם הקובע, ולא הגיל, וההמלצה היא שבמקרה של ספק, או משקל גבולי, עדיף להשתמש במושב המיועד למשקל הנמוך יותר. ולמי שתוהה איך מבדילים בין בוסטר למושב בטיחות, ההגדרה פשוטה מאוד – בבוסטר הילד מרוסן בעזרת חגורות הבטיחות של הרכב, במושב בטיחות הילד מרוסן בעזרת חגורות של המושב עצמו.
מכון התקנים הישראלי לא קבע תקן ישראלי למושבי בטיחות, ולכן בעת הקנייה יש לוודא כי המושב בו אתם מתעניינים זכה לקבלאת תקן האו^ם או תקן אמריקאי.
כיום, יצרנים רבים מציעים מושבים השייכים ליותר מקטגוריה אחת, מה שמאפשר חסכון בכסף (וטרחה) על פני קנית מספר מושבים שונים. רקארו, למשל, מציעה מושב העונה לדרישות כל הקטגוריות, ומתאים לילדים מהלידה ועד הגיל בו הם לא נזקקים יותר למושב בטיחות (לפי הגדרות החוק הישראלי – מעל גיל 8, ובתנאי שחגורת הבטיחות עוברת לילד על הכתף ולא על הצוואר או הפנים. ברוב כלי הרכב המשמעות היא ילד בגובה של כ-140 ס^מ.
נגד או עם כיוון הנסיעה
כפי שאפשר להבין כבר מהגדרת הקטגוריות, תינוקות אמורים להיות מובלים במושב המעוגן כנגד כיוון הנסיעה. הסיבה לכך ברורה ופשוטה: ראשם של התינוקות כבד מאוד ביחס למשקל גופם, וצווארם החלש לא מסוגל לתמוך בראש מול העומסים המתפתחים במקרה תאונה. מכיוון שתאונות חזיתיות מייצרות את התאוטות החזקות ביותר, ממליצים כל הגופים המעורבים בדבר להושיב את הילדים במושב המותקן כנגד כיוון הנסיעה לפחות עד גיל שנה. יש להעביר את הילד למושב הפונה קדימה כאשר משקלו עולה על המשקל המותר למושב, או כאשר הוא גדול מדי עבור המושב – מצב בו קו הכתפיים של הילד עובר את נקודת החיבור של רצועות הבטיחות לגב המושב. אגב, חברת וולוו, שמשקיעה מאמץ מיוחד בחקר תאונות דרכים והגברת הבטיחות, מגדילה וטוענת כי יש להסיע את הילדים ^הפוך^ עד גיל שלוש, משום שרק אז הצוואר חזק מספיק לתמוך בראש בזמן תאונה.
עוד המלצה חד משמעית של כל הגורמים העוסקים בתחום נוגעת למיקום המושב – המקום הבטוח ביותר למושב בטיחות, מכל סוג שהוא, הוא במושב האחורי, שהוא המקום הבטוח ביותר באוטו. במושבים המעוגנים בניגוד לכיוון הנסיעה ההמלצה הופכת לאזהרה חמורה במכוניות בהן מותקנת כרית אוויר מול מושב הנוסע. אסור בתכלית האיסור לעגן מושב בטיחות לתינוקות (המעוגן נגד כיוון הנסיעה) מול כרית אוויר פעילה! במקרה תאונה הכרית תפגע בגב מושב הבטיחות בעוצמה והחבטה תסכן את חיי התינוק!
אם בכל זאת אתם חייבים (למה?) להושיב את התינוק לידכם, יש לבטל קודם לכן את פעולת כרית האוויר במושב הנוסע הקדמי. פעולה זו אפשרית אך ורק אם הותקן מנגנון ביטול מיוחד ומקורי מטעם יצרן הרכב. הקומבינטור הישראלי המצוי מצא פתרון (מסוכן!) להעדר מנגנון כזה ע^י ניתוק פעולת הכרית באופן גורף (כן, יש מוסכים שמוכנים לעשות זאת!). אלא שכמובן שאף אחד לא מוכן לקחת אחריות על הסכנות לנוסעים מבוגרים או תוצאות לא צפויות...
התקנה נוחה ונכונה
במושבים השייכים לקטגוריה 0, 0+ ו-1 יש להקדיש תשומת לב בעת הרכישה למבנה הרצועות המרסנות את הילד למושב. רוב המושבים מגיעים היום עם רצועות בעלות חמש נקודות עיגון, וזו גם התצורה המומלצת. בכל מקרה, חייבת להיות נקודת עיגון בין רגלי הילד, כדי למנוע אפשרות של גלישת הילד מתחת לרצועות במקרה תאונה.
במושבים המתאימים לקטגוריות אלו ובמיוחד במושבי קטגוריה 1 המתאימים לטווח גילאים ומשקלים גדול, יש יתרון במושבים הכוללים כריות הניתנות לשליפה להתאמה טובה יותר לגודל גופו של הילד. כדאי גם לשים לב לסוג הבד בו מרופד המושב – בד לא נעים משמעו ילד שמאבד את סבלנותו במהירות, ואין הרבה דברים שמפריעים בזמן הנהיגה (ובכך מגדילים את הסיכון לתאונה) יותר מילד עצבני ובוכה. עוד נקודה שכדאי לשים לב אליה, למרות שמשמעותה הבטיחותית נמוכה, היא נוחות שינוי זווית מושב הבטיחות למקרה שהילד נרדם תוך כדי נסיעה.
יש לנסות בחנות את תפעול הרצועות, כולל פתיחה וסגירה של המנגנון. העיגון בחלק מהמושבים דורש תפעול עדין בשתי ידיים, מה שעלול לגרום לכם לוותר על הנעילה מדי פעם בשל חוסר הנוחות. כדאי לבדוק גם עד כמה קל לכוון את אורך הרצועות שכן ילד עם מעיל חורף עבה גדול בהרבה מילד בלי מעיל, ואם כיוון הרצועות דורש יותר ממשיכה קלה ברצועה או לחיצה על לחצן שחרור, יש סיכוי שתוותרו על כיוון ראוי והדוק של הרצועות, מה שיסכן את ילדכם. ככלל, הרצועות אמורות להיות צמודות לגוף הילד/תינוק, מבלי ללחוץ עליו.
עד כמה להדק את חגורות העיגון?
הקפידו על עיגון נכון של מושב הבטיחות כך שלא ניתן יהיה להזיזו יותר מ-2.5 ס^מ לכל צד. לפני תחילת הנסיעה ודאו שרצועות מושב הבטיחות מהודקות לגוף הילד, כך שניתן יהיה להכניס בין הילד לבין רצועת הכתפיים אצבע אחת בלבד.
בעת עיגון המושב מומלץ להישען עליו עם הברך כדי לבטל כמה שיותר מהחופש הנגרם בשל ריפוד המושב, מה שיעזור להשיג עיגון הדוק ויציב יותר. כמו כן יש לוודא כי מנגנון האבזם של חגורת הבטיחות אינו נשען על מושב הבטיחות, מה שעלול לגרום לתפקוד לקוי של האבזם במקרה תאונה. בחלק ממושבי הבטיחות יש פלס אינטגרלי המראה אם המושב מותקן בזווית נכונה – חשוב לשים אליו לב, ולפעול לפיו, לא סתם התחומים הלא נכונים מסומנים באדום!
מה קורה כאשר מרכיבים יותר ממושב בטיחות אחד במושב האחורי?
אם יש לכם יותר מילד אחד כדאי להקדיש תשומת לב גם לגודלו הפיזי של המושב שכן המושבים השונים נבדלים משמעותית זה מזה, עד כדי כך ששני מושבים גדולים לא ישאירו מקום בינם, במשפחתית ממוצעת, בעוד שיתכן ובין שני מושבים צרים יותר ניתן יהיה להושיב ילד או מבוגר רזה.
ישיבה נכונה
מהי צורת הישיבה הנכונה של הילד במושב הבטיחות?
יש להקפיד על הכללים הבאים: הילד ישב זקוף כאשר גבו צמוד לגב המושב. הברכיים מתקפלות בנוחות בקצה המושב. חגורת האגן מונחת על אגן הירכיים של הילד. חגורת הכתף מונחת על הכתף ועוברת באלכסון במרכז בית החזה ולא באה במגע עם הצוואר.
באיזה גיל אפשר להושיב ילדים במושב קדמי לצד הנהג/ת?
בכל מקרה עדיף שילדים ישבו במושבים האחוריים. אם אתם מתעקשים על הושבתם במושב הקדמי יש לבדוק ראשית האם ברכב פועלת כרית אוויר ממול למושב שלצד הנהג. ברכב שאפשר לבטל את כריות האוויר הקדמית מותר להושיב במושב הקדמי שלצד הנהג ילדים בכל גיל, בתנאי שהם יושבים במושב הבטיחות המתאים לגילם, או שחגורת הכתף עוברת על כתפם, ולא על צווארם. ולא, העברת החגורה מתחת לבית השחי אינה פתרון בטוח!
ברכב שבו לא ניתן לבטל את כרית הנוסע לצד הנהג אין להושיב במושב זה תינוקות במושב הפונה נגד כיוון הנסיעה. בזמן תאונה, באם תפתח כרית האוויר מול מושב המותקן כנגד כיוון הנסיעה, היא עלולה לגרום לפציעה חמורה ואף מוות!
עיגונים מומלצים
עיגון המושב בצורה נכונה הוא בעל חשיבות רבה שכן מסקנות של מחקרים שנערכו בחו^ל מראיות כי במקרים רבים מושבי הבטיחות שעוגנו בצורה לא נכונה הפכו לסיכון ממשי לילד.
המושבים הבטוחים יותר מצויידים בעיגוני איזופיקס (Isofix) או לאצ' (Latch) ואותם כדאי לרכוש בהנחה שהמכונית מצויידת בהתקנים המתאימים (בד^כ בשניים מתוך המושבים האחוריים במכוניות מודרניות). בשני המקרים מדובר בטבעות קשיחות המחוברות לשלד המושב/רכב, המאפשרות לקבע את המושב בצורה קשיחה ובטוחה יותר מאשר בעזרת חגורות הבטיחות של הרכב (שתוכננו כדי להתאים למבוגר ממוצע, ולא למושב בטיחות). ה-Isofix היא שיטה אירופאית, והיא מותקנת בכלי רכב המיועדים בעיקר לאירופה. החסרון העיקרי בשיטה זו היא שההתקן הבסיסי של עיגוני איזופיקס כולל שתי טבעות עיגון בלבד, מה שאומר שלא כל מושב בטיחות מתאים לכל רכב, בשל השפעת זווית בסיס המושב במכונית ועובי הריפוד על עיגון מושב הבטיחות. יבואני הרכב אמורים להחזיק ברשימת המושבים המתאימים לשימוש בכלי הרכב מתוצרתם, אולם לא תמיד קל להשיג נתונים אלו. בכלי רכב המצוידים בעיגון איזופיקס תלת-נקודתי, בדיוק כמו במנגנון הלאצ' שכולל גם הוא שלוש נקודות, אין התאמה של מושב ספציפית לכלי רכב, בשל החיבור הקשיח שמעניקות שלוש נקודות העיגון, שאינו תלוי במבנה מושב הרכב. שתי נקודות החיבור נמצאות בין בסיס מושב הרכב לגב המושב ומתחברות אליה רצועות מבסיס מושב הבטיחות. הנקודה השלישית מיועדת לעגן רצועה המחוברת לגב מושב הבטיחות ותמצא בדרך כלל בגב מושב הרכב או ברצפת תא המטען.
אם אין ברכבכם מערכת עיגון ייעודית, ישמשו חגורות הבטיחות של הרכב למטרה זו. זה פתרון טוב פחות ויש להתייחס אליו כברירת מחדל. בעת רכישת מושב בטיחות יש לוודא קבלת הסבר מפורט לגבי אופן עיגון המושב בעזרת חגורות הבטיחות, שכן לכל מושב יש שיטת עיגון משלו. לפני הקנייה יש לוודא כי חגורת הבטיחות ברכב ארוכה מספיק כדי לעגן את המושב – זהו לא דבר ברור מאליו!
כאשר הילדים גדלים, העניינים הופכים להיות מעט פשוטים יותר – מושב בוסטר (עם גב אינטגרלי) או כרית בוסטר, מיועדים אך ורק להתאים את גובהו של הילד לחגורת הבטיחות (שכאמור תוכננה עבור המבוגר הממוצע), ואינם דורשים עיגון מיוחד. גם כאן מומלץ להושיב את הילד במושב האחורי, ולא מול כרית אוויר פעילה, אם כי בגיל זה ההמלצות הן כבר פחות חד משמעיות ואף תלויות בכלי הרכב. בחלק מהמכוניות ישנן כריות אוויר ^חכמות^ היודעות להתאים עצמן לנוסעים קלים או נמוכים במיוחד (ככל שהמכוניות יקרות יותר וחדשות יותר, כך רבים הסיכויים שהן מצוידות בכריות אוויר שכאלו), אולם באופן כללי כריות האוויר מותאמות גם הן לאדם מבוגר ממוצע (או ליתר דיוק – גבר ממוצע) ועלולות לפגוע בנוסע שחורג מהמידות הממוצעות הללו במידה רבה.
אנו מקווים כי מדריך זה יסייע בידכם להבין את החשיבות שבריתום נכון של הילדים בזמן הנסיעה במכונית, ויתן לכם את הכלים לבחור את המושב הנכון ולהשתמש בו בצורה בטוחה.
צרפנו עוד מספר לינקים המפרטים נושאים נוספים בתחום זה:
מה אומר החוק
עשה ואל תעשה לפני רכישת מושב בטיחות (מבוסס על המלצות ארגון ^בטרם^)
מה אומרים המחקרים
דרוג מושבי בטיחות ונקודות לבדיקה
