מרצדס התייצבה למירוץ לה-מאן של 1999 עם הרבה בטחון. עוצמתה הטכנולוגית אפשרה לה להגיע למירוץ עם מכונית חדשה ומבטיחה, בקטגוריה שאך זה הוקמה: LMGTP, מכוניות אבטיפוס סגורות שלמעשה החליפו את מכוניות ה-GT1 (שלפחות על הנייר היו מבוססות על מכוניות סדרתיות). המתמודדת החדשה של מרצדס, CLR, היתה מבוססת על ה-CLK LM, מכונית שגברה באופן מוחץ על כל מתחרותיה באליפות ה-GT העולמית של 1998 כאשר ניצחה בכל(!) סיבובי האליפות. כדי לוודא את יכולתה של המכונית היא עברה ניסויים מפרכים בהיקף של עשרות אלפי קילומטרים על מסלולי מירוץ... אך לא מספיק, כך מתברר, במנהגת הרוח.
מרצדס תכננה היטב את הסתערותה על הלה-מאן. שלוש מכוניות נרשמו למירוץ, עם צוות נהגים מצטיין ורב-לאומי – כדי לנצל כמו שצריך את הנצחון המיועד לטובת יחסי-ציבור בכל השפות... עם זאת, התחרות לא שקטה על שמריה. פורשה אמנם נעדרה אך ב.מ.וו התייצבה לאותו מירוץ עם גרסה משופרת של ה-V12LM מקטגוריית LMP הפתוחה, לאחר שפתרה את מחלות הילדות שהופיעו במירוץ של 1998; אודי הציבה שתי גרסאות של ה-R8 החדשה, אחת פתוחה – R8R – ל קטגוריית LMP והשניה סגורה, R8C, לקטגוריית LMPGT. טויוטה הופיעה עם גרסה מוסבת של ה-GT-One, שריד מקטגוריית ה-GT-1 שעברה הסבה ל-LMPGT, וקבוצות LMP נוספות היו פאנוז וקוראז'-ניסאן.
ה-CLR היתה נשק רב-עוצמה, על כך אין כל ויכוח. המרכב החיצוני הקרבי היפהפה, נמוך ב-10 ס^מ משל ה-CLK GTR/LM, כלל מנוע מרכזי V8 בנפח 5.7 ל' שהפיק כ-600 כ^ס, למרות רסטריקטורים במערכת היניקה שיועדו להגביל את מהירותן הדמיונית של מכוניות האבטיפוס. מימד אורך נכבד, 4.89 מ' על בסיס גלגלים של 2.67 מ', אמור היה לסייע לנתונים האוירודינמיים, כמו גם גובה של 1.01 מ' בלבד. בסיוע שימוש נרחב בחומרים אקזוטיים שקלה המכונית 921 ק^ג, קרוב מאד למשקל-המינימום המותר לפי תקנות הקטגוריה. לשלושת ה-CLR שהתחרו באותה שנה נמדדה מהירות מירבית של 348-351 קמ^ש בישורת מולזאן הארוכה של לה-מאן. ומה שהיה הכי חשוב – ה-CLR נראתה כמכונית-ספורט אקזוטית ולא דמתה לשאר מכוניות-האבטיפוס העמוסות בעזרים אוירודינמיים; היא אפילו הצליחה לשמור על מאפייני עיצוב שקישרו אותה אל ה-CL הסדרתית (ומכאן שמה).
הכל היה מוכן לחגיגה גדולה, ולאחד ממירוצי הלה-מאן הגדולים אי-פעם. אבל כבר בשלב האימונים החלו להופיע בעיות עבור מרצדס. בעיה אחת היתה שהקבוצות האחרות היו מהירות מאד. הבעיה השניה, והיותר משמעותית: חוסר יציבות אוירודינמית. כל נהגי הקבוצה התלוננו על תחושה לא נעימה בישורת המהירה. ואז, במקצה הדירוג האחרון של יום ה' בערב, יומיים לפני המירוץ עצמו, מכוניתו של מארק וובר האוסטרלי, אז כשרון מבטיח בן 22, התרוממה לאוויר בפניית אינדיאנפוליס והתהפכה. הדבר קרה מיד לאחר שוובר סטה הצידה כדי לעקוף את אחת ממכוניות האודי. קבוצת מרצדס לא נבהלה, בנתה פחות או יותר מחדש את ה-CLR המרוסקת של וובר, ביצעה כיווני מיתלים מחודשים והמשיכה הלאה – עניינים כרגיל. היו השערות כי ההתהפכות התרחשה כתוצאה ממערבולות האויר בשובל האודי אחריה נסע וובר, אך בשלב זה לא שינה הענין הרבה. וובר הפגוע עבר טיפול למחרת, ולמרות כאבים אושר להתחרות ביום המירוץ.
ואז, ב-Warmup בשבת בבוקר, כבר בפתיחה, התהפכה מכוניתו של וובר שוב. הפעם זה קרה בישורת מולזאן, ללא אף מכונית אחרת בסביבה אך מיד אחרי שוובר ירד מאחת ההתרוממות הקטנות של המסלול, מהסוג שגרם לריחוף רגעי ולהורדת משקל מהמיתלים אצל כל המכוניות. וובר שוב יצא ללא פגע בדרך נס, אך הפעם כבר ביצע נורברט האוג, מנהל הקבוצה, שיחת טלפון דחופה לאחד המתכננים האוירודינמיים הבולטים ממירוצי פורמולה 1. שתי מכוניות מרצדס הנותרות עברו שינויי-חירום אוירודינמיים שהקנו להם – על הנייר – כוח הצמדה שגדל ב-25%.
זה לא עזר. שתי המכוניות זינקו למירוץ – ובהקפה ה-75 היה זה תורו של פיטר דמברק הסקוטי להתרומם לאויר ולהתהפך עם CLR נוספת, הפעם באופן דרמטי במיוחד ולעיני מצלמות הטלביזיה (ראו קישור לקליפ, למטה). המכונית המריאה אל-על בדיוק באותו מקום בו עבר וובר את התהפכותו השניה, אבל הפעם התהפכה מספר פעמים באויר וטסה גבוה ורחוק יותר. היא ריחפה אל מחוץ למסלול ונחתה בתוך העצים שלצידו, שם כבר לא יכלו מצלמות הטלביזיה לקלוט את המתרחש.
ברגעים הראשונים נראה היה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה: במירוץ לה-מאן של 1955 עפה אחת ממכוניות מרצדס לקהל וקטלה 80 צופים, בתאונת המירוצים החמורה ביותר בהיסטוריה. אך בדרך נס נחתה ה-CLR על גלגליה והעצים שבלמו את נפילתה הצילו כנראה את חייו של דמברק, שיצא מהאירוע המפחיד ללא פציעה רצינית.
מרצדס הגיבה מייד. ברנד שניידר, ב-CLR השלישית, הצטווה לחזור מייד לפיטס, וקבוצת מרצדס פשוט התקפלה ונטשה. פרוייקט ה-CLR בוטל, ומאז ועד היום לא שבה מרצדס ללה-מאן, או למירוצי מכוניות-ספורט בכלל. כיום לא תמצאו בשום אתר רשמי של מרצדס אזכור ל-CLR, שנמחקה מארכיון החברה... ובמהלך חורף 2000-2001 יושרה ההתרוממות מולזאן במסלול לה-מאן והגיבנת הונמכה בכ-8 מטרים.
סרטון: פיטר דמברק מרצדס CLR מבצעים בק-פליפ בלה-מאן, 1999 >
