ושוב פגעה מכונית במעקה בטיחות, ושוב קרס המעקה שבמקום לבלום את הרכב ולהגן על חיי נוסעיו, חדר לתא הנוסעים ושיפד את הנהג למוות (בתאונה ביום שבת, ליד קיבוץ ברקאי). אני אישית יודע על שני הרוגים כאלו במהלך השנה האחרונה ששופדו על ידי גדר בטיחות פגומה, אני מכיר מקרה נוסף שבדרך נס הסתיים ללא פגיעה בנפש. אין לי מידע, כמה אנשים נהרגים בישראל מידי שנה ישירות בשל, ועל ידי, תשתית דפוקה. אני לא מסוגל להבין את האדישות הכללית של כולנו לדבר הנורא הזה. למה אנחנו מסכימים שינהגו בנו, משתמשי הכביש, כבשר תותחים. אנחנו מזדעזעים מאירוע בו כלב מזן מסוים תוקף אדם ומסכימים שיוטל איסור גורף על גידול הגזע הזה, אנחנו מתפלצים (ובצדק) כשמישהו תוקף זקנה – אך בכלל לא מזיז לנו שנהג משופד למוות על ידי גדר בטיחות שאמורה להגן על חייו. כל אחד מאיתנו היה תובע יצרן שידות אם השידה שהתקין נפלה על ראשו ופצעה אותו. יש בינינו כאלו שתובעים חברת נסיעות על כך שספל התה שהובטחה בשעה ארבע אחה^צ, הוגשה רק בחמש. אבל לא ידוע לי מקרה אחד בודד, בו נתבע משרד התחבורה ו/או מע^ץ ו/או רשות עירונית, על מעשה או מחדל בגינם נפגעו או נהרגו אנשים. כל עוד לא תתבע המשטרה, מהנדס או קבלן או מנכ^ל משרד ממשלתי או חברה ממשלתית, או אפילו שר ממונה באשמת הריגה, השערורייה הזו, שהורגת אנשים חפים מפשע, לא תיפסק. אף אחד בישראל עוד לא לקח אחריות על עצמו באופן וולונטרי. אגב, ראש אגף תנועה במשטרת ישראל ניצב שחר איילון, הבטיח לי אישית להגיש תביעה נגד גורמים אחראים לאחד מהמחדלים שתיארתי לעיל ושבעקבותיהם נהרג אדם. אבל המשטרה מעדיפה לחקור, ובעיקר לתבוע בבית המשפט נהגים שעברו על המהירות החוקית. שר התחבורה אישר השקעה של כספים רבים במערכת אכיפה אוטומטית (אל דאגה, המערכת תשלם את עצמה עשרות מונים בזמן קצר, על חשבון הנהגים), המשטרה תגביר את האכיפה, חברי הכנסת יכללו עוד ועוד עבירות עליהן תוחרמנה מכוניות, העמותות יערכו כנסים בהם יפליאו להסביר לכם את בעיות הגורם האנושי – והתשתית? היא תמשיך להרוג אנשים. ואנחנו הנהגים? כאילו לא איכפת לנו בכלל מהדבר. אנחנו נמשוך בכתפיים, נפלוט איזו קללה על ה^נהגים המשוגעים^ שמסביבנו, נתקשה לשלם את המיסים המופרזים כדי לרכוש מכוניות מודרניות שמסוגלות להציל חיים וכשנפגע בגדר הפרדה שהורכבה ברשלנות – נמות.