פטר קאליקו (Peter Kalikow) לא הסתפק בפרארי 612 הסטנדרטית שלו, כזו שכל אחד (או בעצם כמעט אף אחד) יכול לקנות. לכן הוא פנה לסדנת העיצוב של פנינפארינהPininfarina)) וביקש כי יבנו את המכונית מחדש, אך ישמרו על עיצוב כמעט זהה למקור, כאשר הדרישה של הלקוח היתה כי רק מעטים יצליחו לשים לב לשינוי (יש אנשים שכנראה ממש לא יודעים מה לעשות עם הכסף...). פטר עקב אחרי התהליך באופן אישי וליווה את התהליך בו שונתה הפרארי קלות (למרות שפורקה לחלוטין) – הגריל הקדמי שונה, הותקנו שני גגות שמש, הפנסים שונו במעט ועוד כמה שינויים קלים. בנוסף, (חובבי פרארי, מומלץ להניח את כוס הקפה) שונתה ה-612 כך שתתאים לשימוש יום יומי(!) ותספק נוחות עדיפה. אנשי החברה לא פירטו האם הסתפקו בשינויים עיצובים בתא הנוסעים, או שחיללו את קדושת המתלים וכו', כך שניתן לבחור ליהנות מן הספק. המנוע נשאר זהה – V12 בנפח 5748 סמ^ק המספק 540 כ^ס ומומנט של 60 קג^מ שעוברים לגלגלים האחוריים, כמובן. אנחנו היינו מסתפקים בסתם פרארי סטנדרטית. ככה אנחנו, צנועים.