הדור השלישי של הקליאו, מגיע לכאן בשנה של איחור. אתם יודעים, כשמודל חדש מצליח בארץ מוצאו, קשה לייבא אותו במחירים תחרותיים. וכאשר באירופה, השנה הראשונה ל^דור השלישי^ של הקליאו, הייתה שנה מוצלחת מאוד: ארבע מאות אלף (!) נמכרו ממנה בשנה הזו, ובנוסף היא גם זכתה בתואר מכונית השנה באירופה (06'). באירופה, יש שוק למכוניות קטנות, קלות לתנועה וחנייה בעיר, חסכניות דלק ויחד עם זה – מרווחות. בארץ הסיפור קצת אחר, אך על זה אדבר בהמשך. אתחיל דווקא עם היבואן, או ביתר דיוק, עם ההנהלה החדשה של בני משה קרסו. הסוכנות הותיקה שהתנהלה מאז ומתמיד על ידי בני המשפחה, עברה לפני כשנה לידי הנהלה מקצועית ורעבה. נושא זה התבהר היטב בהשקה, כשחלק גדול מהפרזנטציה הוקדש להיערכות החדשה של החברה (עם הפנים ללקוח), בהערכות מחודשת של מערך השירות ובשינוי ארגוני שטרם פורט. מנכ^ל הסוכנות, איציק וייץ, ומנהל השיווק, אילן טל, מודעים לתדמית הבעייתית של איכות השירות בחברה ונחושים לשנותה. כך למשל, מוצגת הקליאו החדשה עם שלוש שנות אחריות מלאה, כאילו הייתה מכונית יפנית (רק פורד סיפקה עד היום אחריות כזו מבין האירופאיות) וזו בהחלט בשורה שעשויה להטות את הכף לזכותה אצל חובבי צרפתיות שחוששים ממוניטין האמינות הלא מחמיא. עוד דיווח טל, על קיצוץ בהוצאות החברה מה שכבר מביא לשיפור ברווחיות. חלק אחר בפרזנטציה עסק כמובן במכונית, ולזה עוד אגיע. מעניין היה דווקא החלק השלישי של הפרזנטציה בו ^דרך^ אילן טל במלוא משקלו (והאמינו לי, יש לו משקל), על המתחרים בשוק. אילן הוכיח בקיאות רבה בחולשות של מתחריו (וגם בחוזקם), באופן מוחלט, בעיקר יחסית למכונית אותה הציג. אני חייב לציין שזה היה דווקא שינוי מרענן ל^אלגנטיות^ ששוררת ברוב ההשקות, בהן מדברים על מתחרה A או B ולא על מכונית מסוימת. הנהלה ^רעבה^ כבר אמרתי? קליאו, הדור השלישי המכונית שהתחילה את דרכה ב-91 כסופר מיני קטנה וצנועה, צמחה מאוד בממדיה ונתוניה במהלך השנים. הנוכחית מציגה מרחק בסיס גלגלים בן 257.5 ס^מ, כמו של גולף (!), מנוע 1.6 ל' כמו של מגאן (110 כ^ס) ואבזור כמעט זהה לאחות הבחירה. עם אורך של 399 ס^מ' (21 ס^מ יותר מהקודמת), רוחב של 171 ס^מ (7 ס^מ יותר), וגובה של 142 ס^מ (7 ס^מ יותר) זו מכונית מאוד מרווחת. לראיה, ישב מאחורי בחלק מהנסיעה ברנש הנמתח לאורך של כ-1.95 מ', ועדיין היה רווח בין פדחתו לתקרת המכונית וגם ברכיו לא חרצו בגבי דרך משענת הגב. בהחלט מרשים. עיצובה החיצוני בהחלט מצועצע מהקודמת ומושך את העין, אך אין בו את הדרמטיות העיצובית של המגאן. תא הנוסעים, בנוסף להיותו מרווח, גם נעים למראה, איכות החומרים טובה ונעימה כמו גם איכות ההרכבה. לחיצה על הדוושה מפיקה תוצאה מאכזבת משהו. אומנם 110 סוסים, אך המשקל העצמי של הקליאו מגיע כבר ל-1190 ק^ג, וזה לא משקל של פוני גרום... תיבת ה-4AL, הפתיעה בתפקוד טוב מאי פעם, היא הייתה צפויה יותר ומתערבת פחות מתמיד, וזה טוב. בכלל, התיבה הזו שהיוותה נקודת תורפה במכוניות שהגיעו מצרפת, הופכת פתאום דווקא לנקודת כוח מול המתחרות בסגמנט הסופר מיני. אך לכך עוד אשוב בהמשך. בינתיים, אני מגיע למהירות שיוט, ושם יחידת הכוח מתפקדת היטב. אין בעיות מיוחדות לעקוף (מה שלא היה בדגמים הקודמים של התיבה הזו). ההגה החשמלי קל יותר מדי, הרבה יותר מדי, וגם חסר תחושה עם חופש מה במרכז. התחושה לא משתפרת עם הגברה שאינה מספקת של ההתנגדות במהירות גבוה. ההגה פשוט לא אוהב נהיגה בכביש שאינו ישר, בטח שלא נהיגה מתגמלת. שאלתי את מנהל השיווק האזורי, מה התגובות להגה החשמלי באירופה. הוא ענה שהציבור התרגל אליו במהירות וששם כבר לא מתלוננים עליו... יתרונות ההגה החשמלי על ההידראולי ברורים, הוא פשוט יותר, זול יותר וכמעט שאינו עולה בדלק. למכוניות קטנות – זה חשוב מאוד. לכן ההגה החשמלי לא עומד להיעלם ועדיף שאנחנו נתרגל, או שההגה ישתפר כנראה ששניהם כאחד. אגב, אני עוד זוכר את הסלידה של חובבי הרכב מהגה מוגבר כוח...אהבנו לשנוא אותו...היום לא עולה על הדעת שניתן בלעדיו...ככה זה. נוחות הנסיעה טובה, שיכוך מהמורות הכביש בהחלט טוב, וכל עוד לא דורשים מהמכונית את מה שההגה הזה לא יכול לספק, נהנים מההתנהלות. גם בכביש מפותל השלדה מתנהגת למופת. מערכת בקרת יציבות אינה סטנדרטית ולא הותקנה במכוניות בהן נהגתי, אולם בתנאי המבחן שכללו כבישים יבשים לחלוטין, לא הורגש חסרונה, למרות שהח^מ בהחלט ממליץ להזמינה כאופציה.כן מגיעות כסטנדרט גם בגרסה הבסיסית: ארבע כריות אוויר, מערכות עזר לבלימת חירום וחלוקה אופטימלית של עומס הבלימה וכמובן ABS. הקליאו אומנם מתגאה בציון במבחן הריסוק של 5 כוכבים, אך זה לא הושג ברכב עם ארבע כריות אוויר (אלא יותר). מול התחרות אילן טל מונה את יתרונות הקליאו מול המתחרות אחת לאחת. ליאריס ולגרנדה פונטו תיבה אוטומטית רובוטית שהציבור בישראל ממש לא אוהב (ה-4AL הופכת ליתרון גדול...), הפולו נמכרת במחיר שמתחרה בקליאו עם מנוע 1.4 ל' חלש והסוויפט צפופה בהרבה. כל זה נכון. אבל, התחרות האמיתית תבוא לקליאו דווקא מבית – במחיר של 112 אלף ש^ח לגרסה הבסיסית (110 אלף ש^ח לתקופת ההחדרה), הקליאו קרובה מאוד למחיר המגאן. תמורת 2.500 שקלים נוספים, יוכל הישראלי לבחור במשפחתית המרשימה לבית רנו (או במשפחתית אחרת). באירופה, כך מסתבר מההצלחה של הקליאו, יש די קונים למכונית קטנה יותר, המתאימה יותר לערים. בישראל, אוהבים מכוניות גדולות יותר, לכן עומד רף הציפיות של היבואן על לא יותר מ-1000 מכוניות בשנה הראשונה וגם זו, לא תהיה משימה טריוויאלית.