נהמת המנועים האדירים החרידה את שלוות העמק. הפרות חדלו מלעיסתן, הסוסים הביטו כלא מאמינים עת המכוניות המצוחצחות ועתירות האלקטרוניקה נכנסו אחת-אחת בהחלקת כוח מרהיבה אל תוך שבילי העפר של שדות כפר יהושע... האם ראלי לכבוד פורת, איש שספורט מוטורי מהיר זרם בעורקיו, יכול להשמע או להראות אחרת? מסתבר שכן. אלא שלא היה זה מירוץ ראלי כזה. הטרטור המוכר והייחודי של מנועי חיפושיות אכן קטע את שלוות העמק, ועשרות חיפושיות ישנות, מופלאות בפשטותן, דרבנו כל שבב סוסון כדי להצליח ולהגיע בזמן אל נקודת הסיום של ראלי החיפושיות הראשון. ראלי חיפושיות?! של מי הרעיון המטורף הזה?? ההכנות את הרעיון הציע אחד האנשים הפעילים ביותר בתחום הענתיקות בישראל, אורן קיפניס. ^ראלי חיפושיות לזכר פורת^, כל כך פשוט, כל כך טבעי ונכון, פורת הרי היה שרוף על חיפושיות. איך לא חשבנו על זה קודם?! (חודשיים מוקדם יותר למשל, כאשר יום השנה למותו היה עוד רחוק). אבל אורן הוא לא מאלו שרק מציעים, אורן גם מבצע. אנחנו רתמנו לנושא את משפחת פורת ואת ^צ'מפיון מוטורס^, יבואני פולקסווגן, שלקחו את הראלי תחת חסותם; אורן כתב תוכנית לראלי - תוכנית המשלבת ניווט לפי ספר דרך, חידונים, ביצועים מוטורים ותרגילי בטיחות בשלוש תחנות שונות. ניר גולדברגר, סמנכ^ל השיווק של אוטו, התחיל להפעיל את המערכת המשומנת שלו שכללה אוהלים, חולצות וכובעים, ורוני נאק, שמכיר את הארץ כמו את כף ידו, הצטרף לאורן ויחד הכינו את ספר הדרך. אורן פנה למועדון רכבי החיפושיות בישראל וזכה להיענות מדהימה - 37 מכוניות נרשמו תוך ימים ספורים (ביניהם טרנספורטר מהדור הראשון וקרמן גיהה). אנשי מערכת אוטו התנדבו לשמש כמרשלים, ואליהם הצטרפו מייק להב מצ'מפיון, אבי בר-יואב מפולקסווגן, מהנדס הרכב דויד נמרי, מועדון רכבי סינכרו (טרנספורטרים כפולי הנעה) ועוד. יוסי, סבא של עמנואל פורת הפעוט, לא ויתר על זכותו לשמש כמרשל, וחמדה, רכזת המערכת, ניצחה כדרכה על הפעילות. הכול היה מוכן להצגה הגדולה. הראלי ביום שישי ה-22 ליולי, השכם בבוקר, נאספו עשרות החיפושיות בחניון רידינג בת^א - ואיזה חזיון מרהיב זה היה. החיפושיות הישנות של פעם השתבחו עם השנים והפכו ליפות וחינניות. חלקן נוצצות כאילו יצאו הרגע את שערי המפעל וחלקן מרופטות למדי (אך עדיין אינן מראות את גילן האמיתי), חלקן משופרות ונושאות בגאון כנפי ^911 טורבו^ באחוריהן, וחלקן שמורות קרוב ככל הניתן למקור (כולל גלגל ההגה הדקיק). היו כאלה שהציגו שיפורים במנועים ואפילו מיזוג אוויר, אך כמעט כולן הונעו מאחור על ידי מנועי הבוקסר האורגינלים ו^בישלו^ את בעליהן בחום יולי-אוגוסט. היו שם חיפושיות בשלל צבעים: לבנות, צהובות, אדומות, סגולות כחציל וכאלו שנצבעו בשני צבעים. גם הבעלים עצמם לא נוצרו מיקשה אחת: היו צעירים עם חיפושיות שגילן כפול מהם, לעומת מבוגרים שחיפושית ליוותה אותם כל חייהם כנהגים. בנים ובנות, גברים ונשים מכל שכבות האוכלוסייה, שהמאחד אותם הוא האהבה למכונית המיוחדת הזו - והרצון להצליח בראלי כמובן. התחנה הראשונה אליה היו צריכות החיפושיות להגיע בדרכן לכפר יהושע, מוקמה בתחנת הרכבת הישנה של ראש העין. בתחנה נבדקו לחצי האוויר בשני הצמיגים הקדמיים. הפרש בלחץ בין הצמיג הימני לשמאלי - גרר נקודות עונש. המתמודדים גם נשאלו שאלות כלליות ועברו מסלול סלאלום צפוף במיוחד בו נשפטו על דיוק וסגנון. הפליא לעשות במסלול הסלאלום נהג הטרנספורטר הארוך שעבר אותו כמו גדול (תרתי משמע), עם הרבה סגנון ויכולת וללא נקודות עונש. התחנה השנייה מוקמה במאגר בחן. המאגר, המכיל מי ביוב מטוהרים להשקיה, נפתח בפני הראלי על ידי מנהלו, יוני שוהמי מאגודת אגמי עמק חפר (תודה יוני). במאגר היפיפה, התבקשו נהגי החיפושיות להחנות את המכוניות ברוורס, בדיוק באמצע בין שני עמודים. דיוק הביצוע נמדד על ידי הפרש המרחק בין צידי המכונית למכוניות. ככל שההפרש בין ימין ושמאל היה גדול יותר בסנטימטרים, כך נרשמו יותר נקודות עונשין. בתחנה השלישית, בחניון כרמל שליד צומת אליקים, ענו המתמודדים על חידון חיפושיות (הצעירים לא יודעו שחמישה פילים נכנסים לחיפושית - 3 מאחור ו-2 מלפנים?) ועסקו בקליעה למטרה: להסיע בורג שנתלה על חרטום החיפושית קרוב ככל האפשר לצלחת גלגל שהוצבה על הרצפה. מעבר למשימות, היה על כל המתמודדים לנווט לפי ספר הדרך ולהגיע לתחנות לפי חלון זמן קבוע. סטייה מחלון הזמן גררה נקודות עונשין כמובן. סיום מרגש ראלי החיפושיות הראשון על שם פורת הסתיים כאמור בתחנת רכבת העמק המיתולוגית בכפר יהושע, שם נהנו המתמודדים (וחיפושיות נוספות שלא השתתפו בראלי אך באו לחלוק כבוד) מכיבוד אותו ערכה משפחת פורת, מהסבר מקיף על מהות תחנת הרכבת, ולבסוף הצטופפו בחצר התחנה לתמונה קבוצתית וזכו בגביעים. את המקום השלישי קטפה מתמודדת צעירה בשם סיסי כהן, במקום השני זכה רועי שמואלי ובמקום הראשון, עם כמעט מלוא הנקודות האפשריות, זכה רם נווה. כולם, אגב, נהגו בחיפושיות... פורת והחיפושית ^שאי-סביב עינייך, וראי-כולם, נקבצו באו-לך^ (ישעיהו פרק ס') הבט רגע אלינו אברהם, אנחנו כאן, קרובים אליך, בתחנת הרכבת של כפר יהושע, הכפר בו נולדת, בו עוצבה דמותך ותפישת עולמך, הכפר בו נטמנה כבר לפני ארבע שנים גופתך. באנו להצדיע, להגיד שלא שכחנו, גם לא נשכח אותך. אנחנו זוכרים את דמותך הגדולה עם החיוך העדין, מתרפקים על המילים הנפלאות אותן ארגת ביד אמן, משמרים את האהבה הגדולה למכוניות, לאנשים ולעמק. כבכל שנה, כולנו כאן. רינה, אימך, שרק היא והעמק מבינים מאין היא יונקת את תעצומות הנפש המופלאות שלה. לא תאמין פורת, היא אפילו הוציאה לאור ספר המספר את סיפור הכפר שלכם. גם יעל זוגתך כאן, אצילית כתמיד ואיתה בנך, עמנואל, שדומה לך מיום ליום. אחיך, אחותך, הילדים פה, וגם אנחנו. מערכת אוטו, העיתון בו הפכת במשך כ-16 שנה מילים בודדות למשפטים מורכבים ומופלאים, משפטים שגידלו חובבי רכב בישראל. כולנו כאן, גם החברים הצעירים שנולדו לאחר שהחלת לכתוב, שהצטרפו למערכת לאחר שהלכת מאתנו. אך הפעם פורת, לא באנו לבד. אתה ודאי שומע את טרטור המפלטים. רק מכונית אחת משמיעה מנגינה שכזו. ל^חיפי^, החיפושית השחורה שלך, היה כזה קול. הבאנו איתנו לעמק 37 חיפושיות שבאו להצדיע, לזכור ולתת כבוד. הבט אלינו פורת ותיהנה, לא פסה אהבה מוטורית מישראל. כל שאהבת בעולם מרוכז בתחנת הרכבת של כפר יהושע: העמק, המשפחה, העיתון ועשרות רבות של חיפושיות שנהוגות על ידי חובבי רכב נלהבים. וכולנו מבטיחים - נשוב גם בשנה הבאה.