אחד הכוכבים של תערוכת דטרויט 2002 היה דגם-קונספט שנתן משמעות חדשה לאובססיה האמריקאית עם טנדרים גדולים. היתה זו גרסה גדושת-סטרואידים של הראם, הטנדר פול-סייז של דודג', שזכה לכינוי SRT-10 – אותו כינוי בדיוק כמו הגרסה החדשה של הדודג' וייפר, בעצמה הביטוי האולטימטיבי של מכונית-שרירים אמריקנית. השימוש בכינוי משותף לא היה מקרי. דגם הקונספט דאז קיבל את מנוע ה-V10 האימתני של הוייפר החדשה, עם מספרים מוגזמים לכל הכיוונים – 8.3 ל', 500 כ^ס, ומומנט מרבי של 525 ליברה-רגל, דהיינו מעל 70 קג^מ. מוקדם יותר השנה, בתערוכת שיקאגו, הציגה דודג' את הגרסה הסדרתית של המפלצת ופרסמה נתונים מלאים – ועכשיו, קצת פחות משנתיים אחרי הצגת הקונספט, מגיע שלב השיווק בפועל, והסופר-טנדר יוצא לשוק כדגם 2004. לזכות דודג' יאמר כי לא הרבה השתנה בדרך מאולמות התערוכה לסוכנויות המכירה. המנוע שומר על הנתונים הבסיסיים – אותו V10 ענק (עדיין, אגב, עם שסתומים עיליים...), אותו הספק מרבי ואותו מומנט מפרק-הרים. ההבדל המהותי היחיד, אולי, הוא מידות החישוקים – גרסת התצוגה צוידה בחישוקי ^24 (!), ואילו הדגם הסדרתי מסתפק ב-^22... עם צמיגי 305/40, אגב. הראם SRT-10 מבוסס על הסדרה הכבדה של הראם, 2500/3500, ושוקל בהתאם: מעל 2,300 ק^ג. לא שזה מפריע לו במיוחד לביצועים: הנתונים המוצהרים הם 5.2 שניות מ-0 ל-100, ומהירות מרבית של 240 קמ^ש. יצויין כי אין זו הפעם הראשונה בה משתמשים דודג' במנוע V10 בטנדר הגדול שלהם – בשנים האחרונות הופיע מנוע ה-8.0 ל' V10, דומה לזה של הוייפר הקודמת, כאופציה בראם 2500 ו-3500, אך שם היתה זו גרסה מוחלשת עם כ-300 כ^ס, וללא כל יומרות ספורטיביות. ה-SRT-10 הוא חלק ממשפחת דגמי הביצועים של דודג' הנושאת את הכינוי SRT, והוא מוגדר כטנדר-ביצועים ספורטיבי – בנוסף לצמיגים נמוכי-החתך הוא גם יושב על מיתלים מוקשחים ומונמכים, עם בלמים משודרגים, עזרים אוירודינמיים וכן הלאה. בהתאם לאופי המוצהר, וקצת במפתיע לגבי האמריקאים, התיבה היחידה המוצעת היא ידנית בת 6 הילוכים. בטנדר המקביל של פורד, ה-F-150 לייטנינג, שהחזיק עד עתה בתואר הטנדר המהיר ביותר (בארה^ב לפחות – באוסטרליה יש מוצרים מקומיים מהירים עוד יותר), התבה אוטומטית בלבד. אם כבר הזכרנו את הלייטנינג, הרי שהוא נותר עכשיו הרחק מאחור – הוא מסתפק במנוע 5.4 ל' V8 בעל מגדש-על, המפיק 380 כ^ס. כסף קטן... אבל פורד לא אמרה את המילה האחרונה. הלייטנינג הנוכחי מבוסס עדיין על הדגם הקודם של ה-F-150, סדרה אשר הוחלפה לא מכבר; בתערוכת דטרויט האחרונה הוצגה גרסת-קונספט של לייטנינג על בסיס ה-F-150 החדש – עם הספק מרבי של 500 כ^ס ותבה ידנית. אפשר להניח ברמה גבוהה של סבירות כי דגם זה יגיע גם הוא לייצור סדרתי, ואז יהיה לנו קרב-טיטאנים אמיתי.