שטח משפר – ריינג‘ רובר - אוטו

שטח משפר – ריינג‘ רובר

ריינג‘ רובר משופר הוא כמו כוס של שמפניה מחוזקת בוודקה, כמו ציור של רמברנט שסייד הוסיף לו פס צבע אקראי לא ברור אם זה מוסיף או מחבל בשלמות

לחיצה על מתג הגבהת המתלים, שלח את היכאטה המיוחסת גבוה מעל לסלעים, משרה תחושה בלתי פגיעה. הניתוב בין הבולדרים ^טריקי^ ובוגדני. המים השוצפים שהתנפצו על קצוות הסלעים מסתירים את הקורה מתחת והייתי חייב לחוש את מצע הנהר דרך הגלגלים. נהיגה מדויקת העבירה אותנו את נהר הירדן, מותירה את המתבונן מהצד המום מהמחזה ההזוי של סירת מדבר פלצנית מדלגת על הסלעים – כהיפופוטם שמחזיק בשוליה של חצאית טוטו וורודה. ועושה זאת בארשת פנים השמורה ליושבי ארמון בקינגהם. הריינג' החדש תפס לעצמו מקום של כבוד כתחליף ראוי למרצדס S קלאס וסדרה 7 של ב.מ.וו וכחלופה זולה ואופנתית לבנטלי ומאייבך. יהיה קשה - עד בלתי אפשרי – לריינג' להתחרות על הכביש בטובות שבמכוניות אשר תעשיית הרכב הפיקה, אבל יכולתו המופלאה לשנות צורה ולהיות רגע אחד רכב פאר מפנק, וברגע השני רכב שטח רב יכולת, עדיין מפתיעה ומרשימה. כשבנוסף לזה יש גם מסורת ומורשת אנו מגיעים לרמה של היפרמותג. איני מתכוון לחזור על הדברים שנכתבו כאן על הריינג' דיזל החדש, אני כאן כדי להתמקד בצד השני של המשוואה – יכולות השטח המצוינות. הפעם האחרונה שירדתי לשטח קשה עם רכב ששווה כמעט מיליון שקל (אי אפשר להתעלם מהמחיר), הייתה לפני ארבע שנים, גם אז על סיפונו של ריינג'. גם אז אחזה בי התרגשות אמיתית כמו אותו ילד המקבל לידיו צעצוע יקר ובלתי מושג. ד' קנה את הריינג' הראשון שלו ב03' אחרי סיבוב עם מרצדס ML מדוגם להפליא, בו מתח את גבולות היכולת של הטכנולוגיה הגרמנית. ההתלבטות לגבי רענון הכרכרה עברו דרך לנד קרוזר 100 או מרצדס ML חדש. אופציית הריינג' אפילו לא עמדה על הפרק עד למפגש אקראי עם חבר מכור. מיד אחרי נסיעת המבחן על שלושת הכלים - נבחר הריינג' ללא היסוס. חובב טיולים שכמותו, ד' חיזק את הנקודות הרכות של הריינג' בערכת מיגוני גחון, מיגוני חזית וזנב וצמיגי שטח אמיתיים: גודייר MTR במידה ייחודית 255/55R19 שהלמו את הכלי באופן מפתיע. הנסיעה אז עברה כחלום הזוי בו הציג הכלי יכולות שטח מדהימות, שהיו מותירות רכבי שטח אחרים, מסוקסים הרבה יותר, פעורי רדיאטורים ומדולדלי צמיגים. כך, חלפו כארבע שנים והריינג' הוותיק הוחלף לאחד חדש, הפעם מצויד במנוע דיזל מודרני - בתצורת V8 ובנפח 3.6 ל' כאשר הנתונים מבטיחים אוטונומיה של כ-700 ק^מ בתנאי שטח מעורבים, בזכות ממוצע צריכת דלק של 10 ק^מ/ל'. מומנט בשרני של 64 קג^מ מגיע כבר ב-2000סל^ד ו-272כ^ס ב-4000סל^ד שיבטיחו נהיגת כביש בטוחה ומהנה. יצאנו למסלול טיול מהנה ואתגרי בצפון הארץ - שדרש נסיעה מנהלתית עד לצפון הכינרת, ומשם נסיעת שטח לא פשוטה כולל משחקי ^רוק קרולינג^ בשיפולי הירדן ואפילו בתוכו. הנהיגה בכביש חלומית כמצופה, תא הנוסעים המרווח והמפואר משרה, איך לא, תחושת מלכותיות אמיתית - נדוש ככל שזה ישמע, כשאתה נוהג בריינג', אתה מרגיש מלך! אבל את כל זה אנחנו כבר יודעים, אז ירדנו לשטח עם הנשק המוכר של לנד רובר - ^טריין ריספונס^ הכוללת תיבת העברה דיפרנציאלית מרכזית המצוידת במנגנון נעילה ו-Low יעיל, דיפרנציאל אחורי ננעל ושילוב מערכות ניהול המנוע, המתלים והעברת הכוח כדי להוריד את מירב הכוח ביעילות הרבה ביותר לקרקע. מערכת מתלי האוויר, מאפשרת הרמת הגחון בכשישה ס^מ. כשהריינג' במצב שטח במערכת המתלים, הוא נראה זקוף וגבוה מעל הקרקע. גם במצב הגבוה ביותר, המתלים לא מוותרים על נוחות מקסימלית. התחושה המלווה את הנסיעה בשבילים טרשיים, של נוחות מדהימה ושמירה על גחון גבוה, משכרת ומדהימה כל פעם מחדש. למרות הגודל, יכולת התמרון של הריינג' טובה מאוד, קוטר הסיבוב, 12 מ', מספק בהחלט. תנוחת הנהיגה הגבוהה והשלטת מקנה שדה ראיה מצוין. זוויות המרכב - 34 מלפנים 26 מאחור וכ-150 בבטן, מתגלות כמספקות בהחלט גם בתנאי נהיגה תובעניים ביותר. את יכולת השטח הטובה בה אנו נתקלים בנהיגת סלעים, אני תולה בעיצוב המרכב. בניגוד לרכבי שטח אחרים, הריינג' זכה לעיצוב מרכב כמעיין סירה – כשמפתני הרכב (בין הגלגלים) גולשים פנימה למרכז ומותירים את האזור הרגיש נטול פגיעה. פעמים רבות ציפיתי למפגש סלע מרכב בירידת הגלגל הקדמי מ^סלע מחלוקת^, וזו לא הגיעה. בחציית הירדן ובטיפוס האתגרי לרמת הגולן, הציג הריינג' את כוח מנועו ויעילות הורדת הכוח. שילוב כל העזרים האלקטרוניים מאפשר נהיגה רציפה ללא סיבסוב גלגלים - בניגוד לכלים המצוידים אך ורק בבקרת האחיזה המוכרת, נוספת בריינג' גם נעילת שני הדיפרנציאלים - מרכזי ואחורי - המקטינה עד לאפס כמעט את האפשרות לסחרור מיותר. יתרון נוסף בכלי הגדול אפשר למצוא במערכת המתלים המיועדת לעבודת שטח, בניגוד לרכבי שטח רגילים, שנוטים לאבד אחיזה במצב בו אחד הגלגלים ^שולח^ את המתלה לקצה מהלכו כדי להגיע לקרקע. קפיצי האוויר בריינג' מחוברים ביניהם כך שלחץ עובר מכרית (קפיץ) אוויר לחוץ לזה שפתוח והגלגל הזה מוצמד בעוצמה לקרקע. המנוע מספק מומנט יוצא דופן בסל^ד נמוך והמון כוח זמין כך שגם בעליות תלולות ביותר הריינג' לא מתקשה להתחיל להתקדם בלי דרמות מיותרות. הכלי מרגיש מוצק ומזמין - אין תחושה של פחד שמא משהו ישבר, כמצופה ברכב יוקרתי כל כך - וזה לא בגלל המיגונים, אלה לא החזירו את השקעתם בנסיעה הזו - פשוט לא הצלחנו לשפשף אותם בקרקע - שהייתה בהחלט נסיעת שטח אמיתית ולא חיקוי מהונדס לעיתונאים. את פרק השטח חתמנו בנסיעת דיונות קצרה - מנסים לאתגר את המנוע החזק בתנאים קשים במיוחד. נכנסו לדיונה בלחץ אוויר מלא, עובדה שהזכירה לנו כי לא תמיד הכוח קובע. די מהר מצאנו את עצמנו מפרפרים את הגלגלים למוות, מאיימים על חברת ^סולל בונה^ ביכולת החפירה למעמקים. הפחתת לחץ האוויר ל-16PSI שלחה את הריינג' למשחקי דיונות משעשעים שאינם ראויים לכאורה למשקלו ולפוזה. דווקא כאן, התערבה האלקטרוניקה באופן מפריע. גם כשמערכת הייצוב והבקרה ETC נותקה - ואנחנו יודעים שהיא לא באמת מתבטלת אלא רק מקטינה את השפעתה – הריינג' לא עשה בדיוק מה שאנחנו רצינו. ד' טען כי משחק שלי בידית ההילוכים במצב ידני, היא זו שמשבשת את מהלכה התקין של הנסיעה ואני פשוט צריך לתת לריינג' לעשות את העבודה בעצמו. התברר שהוא צדק הריינג' עושה את העבודה טוב יותר לבד, ללא התערבות שלי. אבל כנראה שזה לא יקרה, יש מחיר לקדמה וזהו המחיר - מדיניות ה^כוון וסע^ של המכוניות החדשות ובראשן לנד רובר, מאפשרת נהיגה קלה, בטוחה ואתגרית אך המחיר הוא פיחות בעצמאות שלנו וביכולת הביטוי כנהגים. הריינג' דיזל הוא כלי מופלא. הוא משלב נוחות וביצועים על הכביש, בטיחות אקטיבית ופסיבית גבוהה, תחושת מלכותיות אין קץ ונהיגה נעימה להפליא המפתה אותנו להמשיך לנהוג ולנהוג ולנהוג עד לקצה. בשטח מתקבלת תחושה מוצקה ואחודה, של קשוח אמיתי בעל יכולות מדהימות שאינו מבקש הנחות. זהו כלי שלמרות הפאר, ה^פינס^ ופינוק, משדר תחושת ^No Worries^. מעטים האנשים שינצלו את היכולות האלה בריינג', אך אלה שכן, יזכו בחוויות נהיגת שטח מופלאה בכל פעם שירדו מהאספלט אל החלק ההוא - האחורי והנסתר של הכרם או המעיין.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות