יש אייקונים שהיו ואינם, ונועדו להישאר כאלו. זו היתה הגישה הרווחת בלא מעט מקומות כאשר החלה אופנת הרטרו של עולם הרכב, שעיקרה החייאת מותגים ישנים כפריטי אופנה עם תג מחיר אסטרונומי. זה התחיל עם פולקסווגן, שהחזירו לחיים את החיפושית בשנת 98', המשיך עם קרייזלר שהציגה את ה-PT קרוזר והגיע עד ב.מ.וו עם המיני. מבין שלושת אלו, המיני היא הנאמנה ביותר למקור. נכון שהיא לא גאונית ופורצת דרך כמו המקור שלה – המיני מיינור של איסיגוניס מ-1959 – חבל שהיא אינה זולה ועממית כמותו, אבל לפחות בכל הקשור לתחושות בנהיגה לא מדובר בתכשיט נטול תוכן, והגנים הקארטינגיים של המקור נשמרו במלואם.
כעת, לאחר שהזמן נגס בתמחור המופרך של היבואן המקומי, המיני הופכת לאופציה מעניינת לחובב ההגה, ועל כן יצאנו לבדוק כיצד התמודדה עם שאר היבטיו של הזמן.
מותג נולד
באפריל 2001 הושקה המיני החדשה בשתי גרסאות – קופר ו- ONE. לאחר מכן, במרווחים של שנה, הוצגו הקופר S, הדיזל (שכמובן לא הגיע אלינו) והגרסה הפתוחה. בשנת 04' עברה המיני מתיחת פנים קלה. אלינו הגיעה המכונית בשנת 01' (כמודל 02') עם מנוע 1.6 ל' בשני הספקים: 90 כ^ס (ONE) ו-115 כ^ס (קופר). הראשונה בסיסית כמו טנדר סקודה ישן (מהסוג ששייך לירקנים מתוסכלים ועורכי מגזינים, ששמם שמור במערכת), הוצעה עם תיבה ידנית או אוטומטית רציפה (ירושה מרובר) אשר שירתה גם את הקופר (רק ה-S הוצעה עם תיבה אוטומטית פלנטארית). הקופר, ספורטיבית ומאובזרת יותר, הוצעה בשתי רמות גימור:Pepper ו-Chili. ההבדלים העיקריים ביניהן הם מתלי ספורט, חישוקי ^16 ומעט יותר אבזור לטובת הגרסה ה^חריפה^. בשנת 03' הגיעה הקופר S, שזכתה למגדש-על שהעלה את ההספק ל-163 כ^ס, ושנתיים לאחר מכן הוצעה גם הגרסה הפתוחה במחיר נוח לכל כיס – כל עוד הוא עמוק במיוחד. בכל המקרים יכולתם להזמין את המיני שלכם עם רשימת תוספות אינסופית, כאשר מחירן של אלו יכול היה להעלות את המחיר ב-50 אלף ש''ח בקלות. המיני שווקה עם ארבע כריות אוויר, נבחנה במבחן הריסוק של E-NCAP וזכתה ב-4 כוכבים מכובדים.
על יופי ואופי
עיצובה של המיני החדשה שמר על הקשר למיני המקורית והמכונית נראתה מתאימה לתואר אספנות מיד עם צאתה מהמפעל באנגליה. את הרכב ניתן היה להזמין עם שפע תוספות חיצוניות עליזות, החל מגג וחישוקים בצבעים שונים מהגוף ועד לגג בצביעת ^שח-מט^ או ^דגל אנגליה^ שילוו אתכם בדרכם.
דלת הנהג נפתחת ב-80 מעלות ומציעה כניסה נוחה לתא הנוסעים המפגישה את הנהג והנוסע עם שפע מקום מלפנים, על חשבון המקום במושבים האחוריים. המושבים נטולי תמיכה, תנוחת הנהיגה נעה בין טובה למוזרה (תלוי את מי תשאלו) ועיצוב הפנים נאה אך גובה מחיר פרקטי עם מד סל^ד המוסתר חלקית על ידי ההגה ופתחי מיזוג המקפיאים בעיקר את כפות הידיים. הראות לגבוהים לא מצטיינת בגלל מבנה החלון והמראה המרכזית, בדומה לאיכות ההרכבה של הפלסטיקים הנאים (עניין שהשתפר במקצת לאחר מתיחת הפנים). מי שירצה להשתחל למושב האחורי (עדיף לשקול את זה פעמיים) יתקל במנגנון קיפול מושב-קדמי לא ידידותי בעליל, שכנראה תוכנן כדי לשכנע אתכם לוותר על רעיון מלכתחילה. מי שיתעקש, אגב, יגלה שני מושבים בלבד ומרווח רגליים מצומצם במיוחד. גם תא המטען מספיק ללא-יותר מסנדוויץ' וחצי, ואם תלכו לסופר תגלו שהעניינים מסתבכים.
אבל מי רוצה ללכת עם מיני לסופר? קונים אותה בשביל לנהוג, ועדיף שלא יהיה כלום בתא מטען (וגם נוסעים מאחור לא צריך). בתחילת הנסיעה מרגישים מיד את הנוחות, או יותר נכון, את העדרה, במיוחד בגרסת הצ'ילי המוקשחת, שדוגלת בגישת ^להתענות מהנוחות, ליהנות מהמבטים^. אבל צאו מהעיר וגלו את תיבת ההילוכים המעולה (הידנית, כמובן; האוטומטית-רציפה די מציקה), זוויות הגלגול האפסיות, ההתנהגות הניטראלית ובעיקר את ההגה, שמעביר לידיים קורס בתקשורת עם הגלגלים. עוד יצוין כי גם הבלמים טובים גם הם וכי המיני מספקת חווית נהיגה נדירה בחיבור ובתחושה גם בגרסת ה-ONE הבסיסית והחלושה.
המנועים במיני, באופן מעט מפתיע, הם הנקודה החלשה יותר במכלול המעוצב. מקור המנועים הוא שיתוף פעולה (הזוי, אם תשאלו אותנו) בין ב.מ.וו לקרייזלר. מנוע ה-1.6 ל' בקופר מפיק 115 כ^ס ב-6000 סל^ד (90 כ^ס ב-5500 ב-ONE) ומומנט של 15.3 קג^מ ב-4500 סל^ד (מול 14.5 ב-3000 בלבד ב-ONE). באופן משעשע, ההבדל בין שני המנועים הללו הוא תוכנה במחשב המנוע, ותוכלו לשפר את הספק ה-ONE לזה של הקופר ב-2000 ש^ח בלבד, כאשר קיימים גם שינויי מחשב אחרים שמעלים את ההספק עוד יותר (גם לקופר). הקופר S מתהדרת בהספק משופר משמעותית, 163 כ^ס (170 כ^ס אחרי מתיחת הפנים), המושגים מאותו מנוע 1.6 ל' מוגדש-על, המשודך כאן לתיבת 6 הילוכים (5 באחרות). בחו^ל הוצעו גם גרסאות חזקות יותר (מ-200 ועד 218 כ^ס, בהתאם לשנתון והגרסה) ושוק השיפורים פשוט אינסופי. לא חסרות סדנאות שישפרו את המיני להספקים של 275 כ^ס ויותר. יחידת ההנעה ב-S מחוספסת ולא נעימה, וגם פחות חזקה מהמצופה, בדומה למצב בגרסאות האחרות.
תחזוקה אישית
ראשית נציין כי מפאת חוסר ניסיון מספק עם המיני בארץ (בעיקר בגלל מיעוט היחידות שנמכרו), נעזרנו לא מעט בנתונים מחו^ל, שם היא פופולרית, מוכרת ובעיקר זולה. הטיפולים השוטפים מבוצעים כל שנה או 15-20 אלף ק^מ (מחשב המנוע יעדכן אתכם) ומחירי הטיפולים,
בניגוד למה שחושבים, דווקא סבירים יחסית. ^זה לא טויוטה, אבל גם לא יקר יותר מאודי^ אמר בעל מיני אותו חקרנו. אך אם בתחום זה התפוח נפל רחוק מהשמועה, בנושא החלפים התדמית בהחלט נכונה, ובתמורה לאלו תידרשו לשלם סכומים גבוהים, כאשר לעיתים אין בנמצא חלקים תחליפים (אך תמיד ניתן לפנות לאופציית האינטרנט ולייבא באופן עצמאי חלקים כאלו ואחרים).
באופן כללי המנועים אמינים, אך כדאי לבדוק את צליל המנוע בסל^ד גבוה ולחפש רעשים לא רצויים. מערכת הפליטה עשויה מפלדת אל-חלד ואמורה להחזיק לכל אורך חיי הרכב, ולכן כדאי לוודא שהיא אינה פגומה או חבולה (נושא הראוי לבדיקה מעמיקה במכוניות עירוניות שחנו על מדרכות). תיבת ההילוכים הידנית המשמיעה רעש המייה קבוע בכל ההילוכים עלולה להצביע על חוסר בשמן גיר. הגיר מופעל על ידי כבלים ואמור להיות חלק למדי אם תקין, למעט ההילוך האחורי שמראה חלקות פחותה בגלל מחסור בסנכרון. בהקשר זה, נמליץ לרכוש את הגרסאות הידניות על פני אלו עם הגיר הרציף, המומלץ פחות הן מבחינת האמינות והן מבחינת הנאה מנהיגה.
את מערכות החשמל כדאי לבדוק, כמו תמיד, לעומק, ובמיוחד לשים לב לנעילה המרכזית, תקינות אורות החזית ולוודא כי נורית כרית האוויר נדלקת ונכבית מיד לאחד ההנעה. איכות ההרכבה טעונה שיפור וכדאי לבדוק שהכל מחובר כמו שצריך ולא להיבהל ממעט רעשים וקרקושים בנסיעה. העניין טבעי וקשה מאוד להיפטר ממנו. עוד יצוין כי גם משיכה עדינה של הרכב בעזיבת הגה לצד שמאל, אינה משהו חריג במיוחד ואין צורך להתרגש מכך.
כדאי להיזהר ממפגשי חניה, שכן הפגוש הקדמי מעט נמוך ועלול להתנתק די בקלות לאחר מכה. אפשר לבדוק את העניין על ידי ניעור עדין ובאותה הזדמנות לוודא שהשמשה הקדמית אינה סדוקה כי היא רגישה לאבנים מעופפות.
מחירי המחירון נעים מ-62 אלף ש^ח ל-ONE ידנית ממודל 02' ועד 267 אלף ש^ח לקופר S קבריולה אוטומטית חדשה (לא הוצגה עדיין גרסה פתוחה לדור השני). המכונית מהשנתונים הנמוכים נמכרות לרוב מעל מחיר המחירון (לעיתים באופן משמעותי), אך מאידך, נהוג שלא לשקלל את מחיר התוספות המלא (שיכול לעמוד על עשרות אלפי שקלים). לסיום נמליץ לכם לבדוק את עלות הביטוח המקיף לפני ביצוע הרכישה. מברור שביצענו ומשיחות עם לקוחות מסתבר כי המיני יקרה לביטוח גם לנהגים לא צעירים ובעלי היעדר תביעות.
מיני אייקון
המיני הצליחה לשחזר את רוח האייקון מלפני עשרות שנים בהצלחה רבה – היא יפהפייה ומהנה לנהיגה באופן כמעט בלתי נתפש. מחיריה כמשומשת הופכים אותה ליותר נגישה מבעבר – אם כי עדיין יקרה יחסית למתחרות – אך כדאי לזכור כי מאחורי התג הצנוע מסתתרת ב.מ.וו לכל דבר ועניין (עם עלויות חלפים בהתאם). רק בקשה אחת לאלו מכם שבוחרים בה: תשמרו עליה, בעוד כמה שנים גם אנחנו נחפש אחת כזו, ונרצה אותה במצב טוב.
תודה לגיא פרילינג על העזרה בהכנת הכתבה
