פעם, לפני הרבה שנים, השתתפתי באוניברסיטה בקורס שנקרא ''מעבדה מתקדמת בפיזיקה'', בו צריך לתכנן ולבצע ניסויים שיוכיחו נושאים שונים שנלמדים בקורסי הפיזיקה המקבילים. באחד הניסויים הללו, אחרי שגמרנו לעבד את הנתונים, התברר לנו שהם מסרבים בתוקף לנהל מערכת יחסים ארוכת טווח עם התאוריה. ישבנו, חשבנו, והחלטנו שהבעיה היא כנראה בדיוק של ציוד המדידה, שלא הראה תוצאות קבועות, אלא התנייד על פני תחום לא צר. ישבנו וביצענו את הניסוי שוב, כשהפעם אנו מקפידים לחכות עד שהמכשור יראה את התוצאה ה''נכונה'' (במקום לקחת את אמצע הטווח כמו בניסוי הראשון) ואכן – התוצאות התאימו בדיוק לתאוריה, והניסוי ''הצליח''.ולמה אני נזכר בזה עכשיו? בגלל תוצאות המחקר של חוקרים מהטכניון שפורסם אתמול בעיתונות, שעיקרן המסקנה כי הגבלת המהירות המרבית של מכוניות בארץ ל-120 תחסוך כ-20% מהתאונות הקשות וכשליש מההרוגים בתאונות הדרכים. כן, גם אני קראתי זאת שוב – לא מדובר בשליפה מהמותן של איזה פוליטיקאי רודף כותרות, אלא במחקר שניהלו אנשי מדע מכובדים, במסגרת גוף אקדמאי, וככל הנראה אפילו הושקעו בנושא זמן ומאמץ מרובים. אז איך יכול להיות שמקרקע כזו צומחות תוצאות שלא מסתדרות עם המציאות בשום צורה – כמות התאונות שנגרמות בגלל מהירות, וספציפית כזו שנמצאת צפונה ל-120 היא נמוכה מאוד (אין נתון מדויק, אבל ככל הנראה בתחום שבין אחוז לשניים), אז איך בדיוק הגבלת המהירות תצליח לחסוך 20% מהתאונות? לא לגמרי ברור, וזה עוד לפני שדנו בסכנה שבהיתקלות במגביל המהירות הזה באמצע עקיפה. גם את הטיעון הפסיכולוגי שמעלים עורכי המחקר – שנהיגה במהירות מוגבלת תגרור בהכרח נהיגה רגועה יותר – קשה ''לקנות''. נהגים לא שומרים מרחק, לא נותנים זכות קדימה ויוצאים לעקיפות מסוכנות גם בכבישים שבהם המהירות הממוצעת נמוכה בהרבה מ-120. אם כבר, דווקא בכביש המהיר בארץ, כביש 6, נהגים מתנהגים בצורה תרבותית יחסית – מפנים את המסלול השמאלי, לא נצמדים אחד לשני, לא מזגזגים... למה? כי הם לא מרגישים שמישהו מגביל אותם, מאט אותם ומפריע להם, ולכן הם רגועים יותר. אבל זו, כמובן, רק דעתי – ואני לא חוקר בכיר בטכניון...
יכול להיות שלפני כל השנים ההן אני ושותפתי לניסוי המעבדה פספסנו גילוי מדעי חשוב, אבל אין ספק שלא הרבה השתנה בטבע האדם – כאשר החלטת מראש מה אמורות להיות תוצאות המחקר, אתה בדרך כלל גם תצליח להוכיח אותן, ולעזאזל העובדות.
אבל משהו אחד באותה ידיעה בכל זאת תפס את עיני ''הורדת המהירות המרבית תביא להקטנת פערי המהירויות בין כל המכוניות הנעות בכביש, וזו הרי אחת הסיבות העיקריות לתאונות דרכים'' צוטט אחד החוקרים בידיעה ב-YNET. ויש בזה משהו. כי המהירות בפני עצמה אינה מסוכנת כלל – הרי כולנו נעים בכל רגע נתון במהירות של כמעט 2,000 קמ''ש בשל סיבוב כדור הארץ, ועוד אף אחד לא נהרג מזה. אם רוצים להרחיק לכת עוד יותר, אפשר תמיד להסתכל על המהירות בה נע כדור הארץ בחלל ביחס לשמש – ועדיין כמות האנשים שנהרגו עקב כך היא אפס עגול ויפה. הבעיות מתחילות כאשר שני עצמים בעלי מהירות שונה נפגשים פתאום – מכונית ועץ, מכונית והולך רגל או מכונית ומכונית.
אבל הפרשי מהירויות בעייתיים עוד יותר, משום שכאשר יש הפרשי מהירויות נדרשת תשומת לב, ותגובה נכונה, כדי למנוע תאונה, ולכן המהירות היחסית היא לא רק זו שקובעת את כמות הנזק, אלא פעמים רבות גם הגורם לתאונה. אז נכון, אין לנו כל כך מה לעשות בנוגע לעצים ולהולכי הרגל, או אפילו בקשר למכוניות בנתיב הנגדי – תמיד יהיה בננו הפרש מהירויות אדיר – אבל אנחנו בהחלט יכולים לשפר את המצב בנוגע למכוניות בכיוון הנסיעה שלנו.
כלל הזהב הוא ''השוואת מהירויות'' – אתם רוצים להשתלב בכביש המהיר? במקום לזחול עד קצה נתיב ההאצה ואז לחתוך לתוך הנתיב הראשי במהירות נמוכה, נצלו את נתיב ההאצה להאצה חזקה כדי להשתלב במסלולים הראשיים במהירות שקרובה ככל האפשר למהירות התנועה. זה יאפשר לכם להשתלב ביתר קלות, יחסוך מהנהגים האחרים תמרוני בלימה או מעבר נתיב מסוכנים, ובכלל יפריע לזרימה השוטפת של התנועה הרבה פחות. אותו כלל תופס גם לגבי השתלבות בתנועה בצומת: זה לא מספיק למצוא מרווח שיאפשר לכם להידחק אל הנתיב המבוקש, אלא יש עליכם חובה להפריע לתנועה מאחורכם כמה שפחות. אז אל תתביישו – נצלו את הדוושה הימנית עד סוף מהלכה והאיצו בחוזקה, כך תבלו זמן מינימלי במצב המסוכן בו יש הפרש מהירות משמעותי בינכם לבין המכוניות שסביבכם. ולא, זה לא יהרוס את המנוע, וגם כמעט ולא ישפיע על צריכת הדלק הכוללת (ובכל מקרה, זו לא סיבה מצדקת לסכן את עצמכם ואת הסביבה).
הביישנות הלא מובנת לגבי השימוש בדוושה הימנית ממשיך גם במעבר נתיבים. התמונה בוודאי מוכרת לכולכם – נהג או נהגת שמגלים שהם רוצים לפנות שמאלה/ימינה או להמשיך ישר, דבר הדורש מהם מעבר נתיב, מתחילים להאט ולנסות ולפלס דרכם ימינה/שמאלה. ככל שעוברות השניות הם מאיטים יותר ויותר, יוצרים מאחוריהם פקק קטן של נהגים שלא מבינים את פשר העיכוב ומתחילים לנסות ולברוח לצדדים גם הם. ואז הם מאתרים מרווח גדול מספיק (לדעתם לפחות) ועוברים נתיב במהירות – דבר שבדרך כלל גורר בלימות פתע בנתיב אליו הם עברו, כשנהגים מגלים פתאום רכב איטי מאוד במסלול שלהם, שרק לפני רגע זרם בשלווה במהירות גבוהה בהרבה. אם במקום להאט, אותם נהגים היו משתמשים בדוושה הימנית כדי לתאם מהירות עם המסלול אליו הם רוצים לעבור, הם לא היו מפריעים לתנועה בנתיב שלהם; המרווח הנדרש להשתלבות בטוחה היה קטן בהרבה ולא היתה נגרמת הפרעה בנתיב אליו הם עוברים – כולם זוכים.
אז עשו לי טובה – תקטינו את המהירות היחסית. זה יחסוך לכם ולסביבה תאונות, ויצמצם את הפגיעה במקרה שתאונה בכל זאת תתרחש.