סופה אלופה - אוטו

סופה אלופה

רגע לפני שזכו באליפות (נוספת) בליגת העבירות הישראלית, קיבלו צמד הסופות של קבוצת "אספיר" שדרוג מהותי לכבוד ראלי קרואטיה. לשם בסופו של דבר הם לא הגיעו – אבל אנחנו הרווחנו את צמד הסופות הטובות ביותר שנזכה כנראה לראות

לך תדע איך גלגל מסתובב, ומה מניע אנשים. קבוצת העבירות של ''אספיר'', בערך האלופה הנצחית של הליגה הישראלית לדורותיה בקטגורית אדוונצ'ר, היתה בדרך לאליפות נוספת כמעט בטוחה אחרי שלושה מתוך ארבעת הסיבובים של עונת 2003-2004. ההפסקה-מאונס בליגה (עקב ביטולי-אירועים חוזרים ונשנים) התלבשה היטב על מועד ראלי קרואטיה, בו השתתפה הקבוצה שנה קודם לכן בהצלחה יפה (מקום שישי); בצעד שאף אחד לא יודע לומר מאיפה הגיע בדיוק, הוחלט לבצע שדרוג על בסיס הלקחים שהופקו מההשתתפות בשנה הקודמת.צריך עומק לא קטן של שריטה, ועומק גדול עוד יותר של כיס, כדי ללכת על כל הקופה בצורה כזו, בפרק זמן כל כך קצר: למעשה, הסופות מהשילדה ומטה עברו מהפכה. סרנים חדשים, מיתלים חדשים, נעילות, בלמים, מערכת הגה – ויש גם טרנספר וגיר חדשים, כננות חדשות – רשימה מעוררת קנאה באורכה וביסודיותה.
לפרוייקט גויסה סדנת ''פרוייקטים 4x4'' של איציק מיני ומוש רחימי (אותם לא מפסיקים אנשי ''אספיר'' להלל ולשבח), אשר למעשה פירקה את הסופות עד לרמת הבורג ובנתה אותן מחדש, עם כל החלקים והרכיבים החדשים, תוך ביצוע התאמות ומיתקונים ושינויים ופתרון בעיות בלתי-נמנעות, והכל תחת לחץ של לוח זמנים בלתי אפשרי. העבודה אכן הושלמה – אבל אספיר החליטה לוותר על קרואטיה. לא נותר זמן די הצורך לבדוק ולבחון בתנאי עומס קיצוניים את הכלים שהיו, הלכה למעשה, חדשים לגמרי. ''אז נשתתף בשנה הבאה. עדיף לצאת מוכנים עד הסוף'', אומרים אנשי אספיר.
מתחת לליפט, מפשפשים בקרבי אחת הסופות של אספיר, אנו מגלים עד כמה הסופות הללו רחוקות מהכלי המקורי כפי שירד מפס הייצור של תע''ר – אותו פס ייצור שממוקם, באופן אירוני, קילומטרים ספורים צפונית לנו. אנו נמצאים במושב תל-עדשים שבעמק יזרעאל, בסניף הצפוני של חברת אספיר בו נמצא גם מפעל הייצור שלה (תחום העיסוק העיקרי של אספיר, פרט ליבוא ושיווק מושבים לרכב, הוא כמובן אבזרים לרכבי 4x4 המיוצרים במקום). כאן, בין מכבשי הכיפוף והרתכות ומחשבי ה-CAD-CAM, ממוקמת גם מפקדת קבוצת המירוצים, הבנויה כולה על טהרת בני העמק וסביבתו. המלווים שלנו היום הם דני גל, מנהל הקבוצה, ויונתן לוינסון, אחד מאנשי הצוות.
ויש מה לראות. נסיעה לארה''ב לפני מספר חודשים הביאה את השלב הראשון של פרוייקט-קרואטיה, ואולי החלק המרשים ביותר שלו: זוג סרנים חדשים-דנדשים, שהוזמנו תפורים לפי מידה מחברת Currie Enterprises האמריקנית (www.currieenterprises.com). הסרנים חליפיים לדאנה 60 מבחינת מבנה כללי וחוזק. בתוך הסרנים שוכנים דיפרנציאלים ביחס 4.88:1, עם נעילת דטרויט מאחור ו-ARB מלפנים.
מתי בפעם האחרונה ראיתם רכב פרוייקט או כלי-מירוץ (בודאי בקטגוריית אדוונצ'ר) שהותקן בו סרן חדש לגמרי? מדובר במלאכת-מחשבת של תכנון וביצוע, חגיגה אמיתית למי שאוהב חלקי מתכת מעובדים היטב, ולמען האמת צריך לראות ולמשש כדי להבין. נסתפק בכך שהסרנים הללו, ברמת חוזק של דאנה 60 פלוס כאמור, שוקלים פחות מדאנה 44, בזכות שימוש באלומיניום ל-Housing; שה''ביצה'' של הדיפרנציאל מסובבת כדי לשפר את מרווח הגחון (וזה נותן פער של משמעותי של 8 ס''מ!); כניסת הפיניון גבוהה מאותה סיבה, ומסובבת גם היא כלפי מעלה כדי למנוע זוויות מוגזמות בצלבים בעת ניצול כל מהלך המיתלה. אפילו אצל איציק מיני, שכבר ראה רכב משופר או שניים בחיים, נוצצות העיניים כשהוא מדבר על הסרנים הללו.
אותו מהלך מיתלה מגיע בזכות מיתלי ''קוילאובר'' אולטרא ארוכים, עם קפיצים ספירליים מתוצרת אייבאך שהחליפו את הסידור המקורי של קפיצי עלים. הבולמים הם בילשטיין למירוצים מסדרה 9000 (אחד לגלגל – אין צורך ביותר בתחרויות מהסוג להם נועדו סופות-העבירות). המיתלים, קדימה ואחורה, מתחברים לשילדה דרך מגדלים גבוהים החודרים אל תא המנוע מלפנים ותא המטען מאחור, מקושרים ביניהם במוטות-גישור המוסיפים קשיחות חיונית למבנה.
את הסרנים ממקמים מוטות-רדיוס של לנד-רובר, בשילוב מוטות פנהרד יעודיים קדימה ואחורה למיקום רוחבי. הסרנים החדשים חייבו תכנון מחודש של מערכת ההיגוי, אשר נבנתה מחדש עם חלקי פלדת כרום-מולי מסיביים. המשפט היחיד הזה מתאר תהליך מורכב של ריתוכים מסובכים, שתקצר היריעה מלפרט.
יחד עם הסרנים הוזמנו בלמי דיסק לכל ארבעת הגלגלים, אשר אינם קיימים עבור הסופה המקורית. החישוקים הם 8x15 צנועים, בהתאם להעדפת הקבוצה לצמיגים צרים יחסית. לליגה הישראלית נושאות הסופות צמיגי Super Swamper במידה 10.5x33, לפי מגבלת קטגוריית אדוונצ'ר; עבור קרואטיה הותקנו צמיגי ''35.
בתחום ההנעה הוחלט להשאיר את המנוע ללא שינוי, אבל ממנו ודרומה חודש הכל. תיבת ההילוכים היא NV 4500 מסיבית מתוצרת New Venture Gear (www.newventuregear.com), שחוסנה הולך לפניה והמיועדת במקור לכלים כבדים וחזקים בהרבה מהסופות הצנועות. לאחר דיונים הוחלט על תיבה ידנית (5 הילוכים), הן בגלל העדפות הנהיגה של חלק מהצוות והן בגלל העובדה החשובה שלתיבה הידנית יש יציאות PTO הידראוליות. עוד על כך בהמשך. הטרנספר הוא NV 241 מאותה תוצרת, גם הוא ידוע-שם ומוכר היטב (אותה תיבת העברה בדיוק היא, למשל, ציוד מקורי בגרסת ה''רוביקון'' הקשוחה של הג'יפ רנגלר הנוכחי). מסיביות, עמידות ויחס Low קצר של 1:4 סייעו לבחירה.
נחזור לעניין ה-PTO ההידראולי. יציאת הכוח ההידראולית נוצלה להחלפת הכננת הקדמית ל-Ramsey 8000 הידראולית. היתרונות – יכולת עבודה מאומצת ורצופה בלי בעיות התחממות והתעייפות, ופעולה מהירה יותר מכננות חשמליות. הכננת אמנם חלשה יחסית, אך פעולתה המהירה מאפשרת שימוש במכפילי-כוח בעת הצורך. מאחור הותקנה כננת קונבנציונלית מסיבית יותר, ראמזי המיועדת ל-15,000 ליברות.
יש כמובן, עוד מיליון ואחד פרטים ופריטים –צנרת הידראולית (כאן מבקשת הקבוצה להודות ל''ארזים הידראוליקה''), מערכת פליטה, גלי הינע, או הגבהת המרכב מעל השלדה ב-''3 לא באמצעות ה-Body Lift הרגיל המתבסס על חתיכות אוקולון במידה הנדרשת, אלא על-ידי ריתוך תושבות חדשות לשלדה. הדרך הקלה? בודאי לא, אבל בהחלט הדרך הנכונה אם אתה רוצה למנוע מהמרכב לרקוד ולזוז. מה שלא הווה בעיה היה מציאת מושבים מתאימים לנהג ולנווט – זוג מושבי ספורט מתוצרת Scheel-Mann, אחד המותגים שמייבאת אספיר. לא הזכרנו עוד מצברים כפולים, מערכת חשמל אטומה למים,
למעשה, המלאכה עדיין לא הושלמה – מיקום תיבת ההגה, למשל, בחזית השילדה מהווה כרגע מגבלה לגבי זוית הגישה. לאנשי אספיר יש מחשבות בענין הזה – ועכשיו גם שפע של זמן לבצע...

אנו יוצאים לנסות את אחת הסופות בסביבתה הטבעית – מעין מחצבה קטנה עם שפע של קירות אנכיים וסלעים גדולים. מאחר וסיבוב הליגה האחרון נערך בעוד ימים ספורים, אף אחד לא מתכוון לסכן את הסופה בביצועים קיצוניים, ואני מסתפק בישיבה ליד יונתן לוינסון שמאחורי ההגה. הקירות והמדרגות מהווים אתגר קטן מאד לסופה: המיתלים עובדים ברכות תחתינו, הגלגלים נצמדים לקרקע, ויונתן רגוע, כמעט אדיש, בעוד יד ימין רצה בין ההגה למוט ההילוכים למתג ה-ARB הקדמי. המנוע לא ממש מתאמץ עם היחסים הקצרים והסופה מטפסת, יורדת, מצליבה סרנים לבקשת הצלם, גורמת למה שהיה תוקע כל ג'יפ ממוצע להראות משחק ילדים. רק בדרך חזרה מתברר לי שהיום זו הפעם הראשונה (!) בה יונתן נוהג על הכלי לאחר המטמורפוזה שעבר...
שלושה ימים מאוחר יותר אני צופה בצמד הסופות תופרות בזלזול את מסלול המכשולים של סיבוב הליגה האחרון, צוברות בכל אחד מארבעת המקצים את הניקוד הגבוה ביותר בקטגוריה ומנצחות בקלילות את הסיבוב, ואת האליפות כולה. אף תקלה, אף בעיה. לא יאומן. לשנה הבאה בקרואטיה? לאו דווקא: על הפרק השתתפות באירועים בינלאומיים אחרים, אולי גדולים יותר. נחכה ונראה. נחכה גם לראות אם הקבוצות האחרות ירימו את הכפפה, יענו לאתגר ויעשו משהו לגבי השליטה הכמעט-מוחלטת של אספיר בקטגוריית האדוונצ'ר. אחרת זו הולכת להיות ליגה משעממת בעונה הבאה.

פורסם ב'אוטושטח' גיליון 17
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות