זה סוד קטן מאוד שלא ממש התלהבנו מגרסת הכניסה של הקאיין. מנוע ה-3.2 ל' אשר נשאל מפולקסווגן לא הצליח למלא את הצל הגדול שמטיל המגן הקטן שעל חרטום המכונית. ובכל זאת, פורשה במחיר של טוארג הייתה בהחלט חבילה מושכת גם אם ריקה מתוכן דינאמי. מרכיב חובה בהקשר הזה אם אתם שואלים אותי.
מתיחת הפנים הביאה בכנפיה לא רק את הקוסמטיקה המתבקשת מדגם שהגיע לאמצע החיים, אלא גם מנוע-גרסת-כניסה מוגדל נפח ונפוח שרירים. ומה שמעניין אותנו במיוחד בהקשר המיקרו-שלנו הוא שתג המחיר הצפוי יהיה קטן יותר משל קודמו.
נגיעות העיצוב כוללות חזית חדשה עם פנסים מאורכים ומראה המתרחק מהמראה המחייב של 911 (996 ליתר דיוק) אשר רבים חשבו אותו למאולץ, ועתה נושא הקאיין חרטום פרטי משלו – ודי גאה. הפגוש מעוצב מחדש עם פתחים מוגדלים ואגרסיביים יותר וזה פחות או יותר סוגר את מתיחת הפנים של האף. מאחור תמצאו גופי תאורה חדשים עם נוריות LED וכמובן פגוש אחורי החובק את סופיות המפלט ומציג אף דיפוזר (ספויילר תחתי) ליישור זרימת האוויר מאחרי הפורשה. על הגג קיימת אופציה למסילות אורך שלא היו בדגם היוצא.
בתוך הפלפל של פורשה תגלו דשבורד מעוצב מחדש, כשלוח המחוונים נותר נאמן לסידור המסורתי של פורשה ומכיל חיווי לטמפ' שמן, מד טעינה ומפתח הצתה משמאל להגה. הקונסולה המרכזית עתירת מיתוג והציגה ברכב המבחן מערכת מולטי-מדיה מקומית של אלפיין אשר מכילה גם מע' ניווט ומסך מגע.

סביב מנוף ההילוכים תגלו את המיתוג אשר שולט במערכת ההנעה והמתלים. כך תוכלו לעבור ליחס LOW ולנעול את הדיפ' המרכזי. או לחילופין להרים את הגחון לגובה מרבי של 27 ס"מ ואז המע' אוטומטית נועלת דיפ' מרכזי כשהטרנספר ב-HIGH. כמובן שיש בקרת יציבות ובקרת משיכה כשהראשונה ברת ניתוק והשניה – לא – וטוב שכך. מה שתפס את עינינו היה מתג "sport" חדש אשר משנה את מפת ניהול המנוע, תזמון החלפת ההילוכים ואופי המתלים (דרך בולמים אקטיביים וקפיצי אוויר). עוד תוספת חדשה – אשר נעדרה מרכב המבחן – היא מערכת מוטות ייצוב אקטיבית PDCC המקבלת משנה חשיבות בנהיגת כביש נמרצת.
מרכיב חשוב בקאיין החדש הוא המנוע. למנוע ה-6V צר הזווית מערכת הזרקת דלק ישירה, תזמון שסתומים משתנה וסעפת יניקה באורך משתנה. ההספק עלה ל-290 כ"ס ב-6200 סיבובים וחשוב מזה המומנט ניצב על נתון מרשים של 39 קג"מ ב-3000 סל"ד נמוכים. זאת, עם שיפור בצריכת הדלק והנגזרת של זה, הפחתת זיהום האוויר.

רכב המבחן שצויד בחישוקי "18 והצמיגים גבוהי החתך שבהיצע (יש אגב גם חישוקי "21 תקניים בגרסת הטורבו!), סיפק נוחות נסיעה טובה למדי בעיר. פורשה טוענת שבמתיחת הפנים הוחלפו – הוגדלו בעצם – תותבי המתלים אשר נקשו בדור הקודם. ואכן הקאיין נהנה מנוחות נסיעה טובה יותר משל קודמו. אולם אם נכניס לפרספקטיבה את הריחוף האצילי שמסוגל לספק – נאמר – ריינג' רובר, הרי שעוד יש לקאיין כברת דרך לעבור. מצד שני, האופי הספורטיבי של הכלי מכתיב רמה גבוהה יותר של קשר עם פני הכביש אפילו דרך הישבן.
חומרי הפנים איכותיים ברובם כשעיקר הביקורת נסבה סביב מגע פקדי בקרת האקלים ומערכת ההנעה אשר על אף עיצובם המבריק, עשויים מפלסטיק זול ורופף למגע. בכלל, הייתי מצפה לראות בסביבת הנהג הרבה יותר פאנלים של אלומיניום מוברש וחוסר מוחלט בפלסטיק דמוי – חבל שפורשה בחרה בכיוון ההפוך.
התפוקה המוגדלת של המנוע החדש, יחד עם גמישות יפה בהחלט שמזיזים את הקאיין ממקומו. החלקות המשיית של הפקת הכוח מטעה ורק המהירות שהנוף זז לאחור ומחט מד המהירות מרמזים על הקצב המתגבר. נכון – ה-3.6 ל' רחוקה מאוד מאגרוף הפלדה של גרסת הטורבו (5.1 ש' ל-100 קמ"ש) ובכל זאת זה שיפור גדול מאוד מול ה-3.2 ל' האנמי של הדגם הקודם.

מצב "ספורט" מעלה את הדינמיות רמה אחת מעלה בהינף אצבע. צליל המנוע משתנה מייד, ועימו מגיע אופי פעולה אגרסיבי מאוד של המכונית. וזה לא מתבטא רק דרך מערכת ההנעה, התחושה היא כאילו המכונית עצמה הופכת לשריר מתוח שרק מחכה להשתחרר ולקרוע לרצועות דקות כביש הררי מפותל. גם ללא ה-PDCC (מוטות ייצוב אקטיביים), הקשחת והנמכת המתלים מורגשת מייד דרך הישבן והמנוע המזמר לו בווקאליות מדהימה מזנק לשליש העליון של מד הסל"ד ועובד בנמרצות כדי להזיז 2200 ק"ג של פורשה. לבלמים הגדולים פעולה ספוגית ומהוססת והדוושה עוברת דרך ארוכה מדי עד שמושגת בלימה אפקטיבית. להגה הגברה רבה מדי מהירות איטית אולם הוא מתקשח ככל שעולה הקצב – אך נותר אילם לכל אורך הדרך. במונחי SUV ההתנהגות טובה למדי ובהחלט היא מן הטובות בסגמנט, במונחי פורשה לעומת זאת, הפיזיקה מנצחת...

קשה להאמין אבל לקאיין יכולת שטח טובה מאוד. בהתחשב בגנים של הפלטפורמה עליה הוא מבוסס (וזה לא שאני כותב במפורש "פולקסווגן" או משהו כזה), הוא מצויד בארסנל שטח יפה מאוד שבמקרים אחרים מוצע רק כ"חבילת שטח" – נגיד ML בלי שאף אחד ישמע – יש LOW, יש בקרת משיכה יעילה, יש נעילה לדיפ' המרכזי מרווח גחון שימושי וזוויות מרכב טובות. כל זה יכול להביא אתכם עמוק מאוד לשטח – הרבה יותר ממה שאתם חושבים – מבלי להסתכן כלל בנזק למכונית. בשבילים עתירי הסלעים של רמת הגולן עבר הקאיין בלי בעיה כשרק אותם תותבי מתלים מגלים את מגבלות ייצורם ומתקתקים באופן מעצבן למדי. ריהוט הפנים והדיפונים מהודקים באופן ראוי לציון ולא היה שמץ קרקשת או צקצקת. מהצד הספורטיבי של הפורשה, מצאנו בקאיין שותף מצוין לנהיגת ראלי נמרצת. אותן תכונות שעושות אותו לשותף טוב בכביש מפותל, עוזרות לו לגהץ שבילי-עמק קמצני אחיזה ונדיבי סחיפות. לא ממש פרופיל השימוש האופייני אבל כיף נורא.

מי שחשב למצוא בקאיין 3.6 ל' את אותה הפורשה אשר הוא חלם עליה עוד מבית הספר היסודי, ללא ספק יתאכזב. המכונית טובה אבל לא מצוינת, ולוקה בתחומים של NVH, היגוי ובלימה אשר עוד צריכים להתחדד (אתם יודעים...מגבלות פלטפורמה וכו'). החדשות הטובות הן שהמחיר ירד ביחס לדגם הקודם מה שמקטין את הדיסוננס מול 10V למשל, ושבכל זאת יש לסמל של פורשה שעל החרטום ערך מוסף משלו אשר אומר דבר או שניים על הנוהג בו. בתוך כל זה אסור ללקוח בהיר המחשבה לזכור את זכות הקיום של הקאיין, אשר כבר מזמן הפך לדגם הנמכר ביותר של היצרן ואילו מכוניות נפלאות מייצרת פורשה בזכות ההכנסות שהקאיין מייצר.