המבחן התפרסם בגיליון אוטו 256
הדור החדש של הקיה קארנס, המיניוואן הקומפקטי של קיה, הוצג בשנת 06' ומתבסס על הפלטפורמה של המג'נטיס. בסיס גלגלים עומד על 270 ס"מ, גידול של 14 ס"מ מכובדים בהשוואה לדור הקודם, וגם האורך, הגובה והרוחב רושמים גידול נאה. העיצוב שונה מאוד (וטוב שכך): מלפנים, הקיה קארנס נראית כאחות קטנה של הקארניבל החדשה, עם יחידות תאורה מגודלות ומראה מעודכן יותר, בעוד שבמבט מן הצד העניינים כבר הופכים מוזרים - העיצוב מעט גמלוני עם חלונות מגודלים וגג גבוה מדי, כאשר בחלק האחורי קו המותניים נשאר אופקי בעוד פס החלונות עולה ומסתיים בחלון אלכסוני. במבט מאחור הכל חוזר להיות קונבנציונלי, עם מראה שמזכיר יותר סטיישן ופחות מיניוואן קומפקטי.
היצע המנועים המקומי כולל מנוע דיזל ומנוע בנזין, שניהם בנפח 2.0 ל' (מנועי הבנזין בנפח 2.4 ל' ו–2.7 ל' נשארו בחו"ל), והספקיהם כמעט זהים - 140 כ"ס לדיזל, 145 כ"ס לבנזין. הדיזל מוצע עם חמישה מושבים בלבד ואילו הבנזין עם שבעה. כנראה שלדעת היבואן, מי שנוסע הרבה לא רוצה לצרף לנסיעות את הילדים שלו (או לפחות לא את כולם...).
הקיה קארנס זכה במבחן הריסוק לארבעה כוכבים בלבד, עם ציון נמוך יחסית במבחן הריסוק הקדמי. עוד נציין כי בקרת היציבות נעדרת מהדגם הבסיסי ומי שירצה אותה יאלץ לרכוש חבילת אבזור נוספת שמחירה כ–14 אלף ש"ח.

דור שלם דורש מקום
כל מי שיש לו ילדים יגיד לכם שפרקטיות היא שם המשחק. כאשר רואים אמא–אבא מגיעים מהסופר ומנסים לזרוק את הקניות לתא המטען, אחר כך לקשור את הילד במושב האחורי, להכניס ילד נוסף לידו ואת התיק של אמא ביניהם, בדיוק בזמן ששניהם עסוקים בלראות האם העין של השני באמת רטובה –
ברור שפשוט, זה לא. במצב כזה, כל דבר שאינו במקום יכול לשגע את ההורה המשתדל לחזור הביתה במהירות והשקט האפשריים. במקרה של הקיה קארנס, אין ספק שהחברה עשתה שעורי בית – והרבה. זה מתחיל עם שפע תאי אחסון בגדלים שונים, כאשר לכל תא ותא בסיס גומי. יש מקום לבקבוקים בדלתות, מגירות נשלפות, מושבים הנעים על מסילה ומתקפלים ועוד. תא הנוסעים עצמו נעים לעין, כאשר הצבע השחור נמצא בחלק העליון ומתחתיו הכל בהיר. זה נראה מצוין (אם כי מגע יגלה לכם פלסטיק קשה ומעט זול לתחושה), אבל בשם הפרקטיות היה כדאי לדעתנו לחזור לצבע השחור בשטיחים ובמפתנים הנוטים להתלכלך. איכות ההרכבה כמעט ללא רבב, ורק נקודות ספורות לא עומדות בסטנדרט של שאר התא.

המושבים מלפנים, לעומת זאת, יכלו להיות טובים יותר, כאשר התחושה קרובה יותר לספסל ופחות למושב מחבק. עם זאת, במהלך היום התברר שלמרות העובדה הזו והקושי היחסי שלהם, הם לא מעיקים לאורך זמן. מלפנים המרווח לראש מצוין, ומרווח הרגליים ותנוחת הנהיגה טובים למדי, אם כי יכלו להשתפר במידה וההגה היה מתכוונן גם למרחק ולא רק מעלה-מטה. הראות החוצה מצוינת (למעט קורה A המפריעה מעט) בזכות השמשה הקדמית הגדולה.
השורה השנייה ממשיכה את הקו הפרקטי עם אפשרות להזזה לפנים–אחור על מסילה ואופציה לשינוי זווית המשענת. המרווח בכל הכיוונים מצוין ואין בעיית מקום כלשהי לראש, לכתפיים או לברכיים. גם כאן הראות החוצה טובה מאוד הודות לחלונות הגדולים ויושבי השורה השנייה גם נהנים מפתח מיזוג נוסף מהמזגן המצוין. קיפול המושבים בשורה השנייה (לצורך כניסה לשורה השלישית) קל ונוח, ועם זאת מבוגרים עדיין לא ישמחו לעשות את הדרך לשורה השלישית, או לשהות בה. כמקובל בקטגוריה, עדיף לשמור את השורה השלישית לצעירים בגודלם ולא ברוחם (גם לפי קיה, שורה זו מיועדת לילדים עד גיל 12). לילדים המרחב בשורה השלישית בבקיה קארנס טוב, אם כי יושבי השורה השנייה יאלצו להסיע את שורתם מעט קדימה (ועדיין לשמור על מרווח טוב עבור עצמם) כדי ליצור מרווח רגלים ראוי מאחור. התלונה העיקרית היא דווקא לגבי גובה המושב, הנמוך מדי, ולתקרה שמתכנסת בחלק האחורי ועלולה לפגוש בראשו של נוסע לא זהיר. עוד נציין לחיוב מקום נוח לשים את היד וכמובן תא נסגר נוסף בכל צד.
תא המטען כמעט ולא קיים בתצורה של שבעה מושבים, ומציע 74 ל' בלבד. מי שירצה יותר יוכל לקפל בקלות, ובעיקר במהירות, מושב אחד או שניים מהשורה השלישית ולקבל נפח הטענה שטוח ונוח. קיפול השורה השנייה כבר יכול לפתור בעיות של העברת דירה...

דור קשיח
הקיה קארנס שהגיע אלינו צויד במנוע 2.0 ל' בנזין המספק 145 כ"ס ב–6000 סל"ד ו–19.2 קג"מ ב–4250 סל"ד. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים אוטו' בעלת 4 יחסי העברה בלבד, עם טיפטרוניק עצמאי למחצה (לא מוריד הילוך בקיק–דאון אבל מעלה הילוך בקו אדום).
תיבת ההילוכים הפשוטה עושה את עבודתה נאמנה ואינה חובטת גם תחת עומס, ובהתנהלות רגילה ורגועה גם המנוע מספק את הסחורה, אם כי נשמע בתא קצת יותר מהמצופה. כאשר דוחקים בו התאוצה סבירה ולא יותר, עם תחושה ליניארית ומעט עצלה (במיוחד בעליות). במעבר להילוך שלישי (110 קמ"ש) ההתקדמות הופכת איטית עוד יותר, ואז גם משתלט על התא קולו הלא ערב (יותר לכיוון עורב) ומצטרפים אליו רעשי כביש ורוח.
אל איכות הנסיעה הלא מבריקה חובר כיול מתלים שמעדיף בבירור כבישים אירופאים מפולסים, דרישה בעייתית למדי במחוזותינו. הקיה קארנס קשיחה, ומצרפת לכך גם רעשי בולמים בכביש המשובש. במהירות נמוכה היא מעבירה הרבה מפני האספלט לתא הנוסעים, ומסתבכת עוד יותר עם מהמורות גדולות. ככל שעולה המהירות או כמות הנוסעים הספיגה משתפרת, אם כי הקיה קארנס עדיין לא נוח במיוחד. על צד החיוב יצוין שהקארנס מרגיש יותר כמשפחתית גבוהה ופחות כמיניוואן גדול ומסורבל, וגם תמרונים בעיר מתבצעים בזריזות וקלילות יחסית.
למרות הכיול האירופאי המודגש, הקיה קארנס לא מחבב נהיגה דינאמית וחושף זוויות גלגול, צמיגים הנמרחים בפניות והעדפה שתיסעו קצת יותר רגוע. מי שבכל זאת יתעקש יגלה בעיקר תת היגוי, וכדאי שיזכור שכאשר משהו יקרה אין בקרת יציבות שתשמור עליו ממעל. ההגה בעל משקל נכון אם איננו משדר תחושות לידי הנהג. עוד יצוין כי במהלך ימי המבחן עמדה צריכת הדלק הממוצעת על 8.2 ק"מ לליטר גבוהים למדי (בהתחשב באופי הנהיגה הרגוע ברובו).

בין דורי
הקיה קארנס החדשה טובה משמעותית מקודמתה - היא מרווחת, פרקטית ותשומת הלב לפרטים מרשימה כמעט כמו איכות היצור. שתי נקודות עיקריות מפריעות לה - נוחות הנסיעה, במיוחד בעיר, והמנוע שלא היה מזיק לו עוד קצת כוח, ובעיקר, בידוד עדיף מתא הנוסעים.
נקודה נוספת היא המתחרות: קיה כבר אינה מציעה מוצרים מעט פחות טובים במחיר מופחת, אלא כלי רכב איכותי במחיר שווה למתחרים, אשר מציב אותה בקבוצה 4 - היישר מול מאזדה 5, הונדה FR–V, סיטרואן C4 פיקאסו ואחרות. כל אלו לא יעשו לה את החיים הקלים, אך הקיה קארנס יכולה להתחרות כשווה מול שווים בתחרות על ליבו (ובעיקר על כספו) של הלקוח.


* המחירים נכונים ליום פרסום הכתבה