הכתבה המלאה התפרסמה במקור בגיליון 256 - מאי-יוני 2007
אם נדמה את יצרני המכוניות לדמויות מבית הספר, ב.מ.וו תהיה הילד הרע, פורשה הילדה המקובלת, לנד-רובר המורה לספורט, ו-וולוו תהיה הספרנית. מסודרת, שקטה ומשרה אווירה נעימה ונינוחה על סביבתה. בעולם הזה, ה-C30 היא בתה של הספרנית. למרות הדמיון למשפחתה השמרנית, היא לבושה בכחול, מישירה מבט כובש ומחייכת בביישנות, כמי שיודעת שתתנו בה מבט ארוך ובוחן כשתסתובב ללכת.
הבת המורדת
ה-C30 הוצגה בתור קונספט בתערוכת דטרויט 06' ובפריז באותה שנה כדגם מוכן לייצור, כמעט ללא שינויים ביחס לקונספט הנועז. היא מבוססת על הפלטפורמה של ה-S40 ובעלת בסיס גלגלים זהה (264 ס"מ), ורק האורך הכללי קוצץ ב-22 ס"מ. לפי וולוו, קהל היעד הוא רווקים וזוגות צעירים ללא ילדים – אירופאים כמובן (שם מצפה החברה לבצע 75% מסך המכירות הכולל) – וזו כנראה הסיבה שהם הרשו לעצמם להסתפק בתצורה פחות שימושית (3 דלתות בלבד), עם צמד מושבים נפרדים מאחור.
החלק הקדמי של ה-C30 מזוהה מיד כוולוו, אבל משם הדברים משתנים, עם קו כתפיים שמתחיל בפנסים הקדמיים וממשיך במקביל לקו החלונות עד לסיומו בפנס האחורי – דומה לאחיות הגדולות, אך נאה וכוחני יותר. החלונות הולכים ונעשים קטנים מלפנים לאחור, ושם גם נמצא עיקר ההבדל, עם שמשה אחורית גדולה במיוחד היורדת נמוך מהרגיל. את המראה משלימות חצאיות צד, המשתלבות בפגושים מלפנים ומאחור. ברכב המבחן הן היו בצבע שחור, אך יש אופציה לבחור את צבען וליצור שילובי צבעים שונים ומשונים. התוצאה הסופית נאה מאוד, אם כי אחד הבוחנים הסתייג מצורתו של החלון האחורי.
ההתלהבות מן העיצוב גדולה עוד יותר כאשר זוכרים שמדובר בוולוו, זו שמומחית בייצור מכוניות סולדיות ומאופקות. אבל גם אובייקטיבית – ה-C30 גרמה לכולם להתעניין, לסובב את הראש ולשאול שאלות, הזויות ברוב המקרים (הזוכה, אגב, בתואר השאלה ההזויה מכולן הוא בחור ששאל "כמה?", שמע את המחיר של רכב המבחן – 250 אלף ש”ח, כולל תוספות – ואמר בתגובה: "לא יכולת כבר להביא את הגדולה?"...).
היצע המנועים נרחב, ומתחיל מ-1.6 ל' בנזין ודיזל, 100 ו-109 כ"ס בהתאמה, המשודכים לתיבה ידנית (ושניהם, במפתיע, מגיעים גם לארץ); מעליהם יש 2.0 ל' בנזין ודיזל (145 ו-136 כ"ס) שנשארו בשוודיה; 2.4 ל' בנזין המספק 170 כ"ס ובראש ההיצע, גרסת העל, ה-T5, שמציעה 220 כ"ס ומוצעת אף היא במקומותינו. בצד הבטיחותי מצוידת ה-C30 בשש כריות אוויר ובקרת יציבות, ומתהדרת בציון של חמישה כוכבים ב-E-NCAP, 4 כוכבים בהגנת על ילדים וכוכב בודד בהגנת הולכי רגל. מרשים.

בת חן
הנה טיפ קטן ליצרני הרכב שעסוקים בלהעתיק רעיונות מן המתחרים. לכל יצרן יש משהו שהוא טוב בו במיוחד, ולמי שמחפש להעתיק תאי נוסעים מומלץ ללמוד (או לגנוב, עניין של השקפה) מוולוו. תא הנוסעים של ה-C30 דומה לזה של ה-S40 המוכרת – הוא נעים, נוח, סולידי, ועם זאת מאוד מיוחד, בזכות הקונסולה המרכזית שנראית "צפה" באוויר.
אם בכל זאת צריך לציין פגמים כלשהם, נזכיר את הכפתורים המעט-קטנים לטעמנו, וגם את בסיס המושבים הקצר. עוד נציין כי גרסת המבחן צוידה ברשימת תוספות ארוכה כמו רשימת התלונות של פולניה ממוצעת – גג שמש, ריפודי עור, גלגל הגה מצופה עור, מערכת קול משודרגת (ומצוינת), דיפוני אלומיניום, מושב נהג חשמלי, מערכת BLIS (לזיהוי רכב בשטחים המתים במראות) ועוד ועוד. מחירן של כל התוספות לבדן עומד על כ-50 אלף ש"ח.
תנוחת הנהיגה הייתה טובה לרוב הבוחנים ולמרות גג השמש, כל עוד אתם לא גבוהים במיוחד, לא תתקלו בבעיית מרווח כלשהי. במושב האחורי תמצאו כאמור צמד מושבים בלבד, כאשר באופן מפתיע מרווח הראש טוב, אך צריך למקם את הקודקוד בתוך גומחה ייעודית (שחריגה מתחומיה מכך תעניש אתכם במפגש לא נעים במיוחד עם התקרה). בסיס המושב מעט קצר גם כאן ומרווח הברכיים מצומצם למדי, מחייב התחשבות מהנוסע מלפנים. עם נהג גבוה, מעט מאוד מקום נשאר למי שיושב מאחוריו. תא המטען משלם את מחיר העיצוב עם פתח הטענה קטן ולא נוח, החושף תא בנפח של 364 ל', המכוסה ביריעת פלסטיק פשוטה ומאוד לא נוחה לשימוש. זהו פתרון זול ופשוט מדי ביחס לרכב במחיר הזה, ועדיף היה אם היבואן היה פותר את הבעיה בעזרת הכיסוי הקשיח אשר מוצע כאופציה בתשלום.

5x5
רכב המבחן צויד במנוע 2.4 ל' בעל חמישה צילינדרים, המספק 170 כ"ס ב-6000 סל"ד ומומנט של 23.4 קג"מ ב-4400 סל"ד גבוהים. הוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת חמישה הילוכים ואופציה לתפעול ידני (המעניק עצמאות מלאה לנהג). יחידת ההנעה מספקת כוח ליניארי לכל אורך הסקאלה, עם תוספת כוח קטנה בסל"ד גבוה, המלווה בחספוס קל. אולם למרות הנתונים הנאים, מנוע ה-2.4 ל' נותן תחושה של מנוע 2.0 ל' ממוצע ולא יותר מזה. עד 100 קמ"ש התאוצה זריזה יחסית, אך לאחר מכן המחץ ילך ויפחת ככל שתתקרבו לאזורי השלילה המנהלתית. הצליל שהוא מספק הוא כבר עניין של טעם כאשר רוב הבוחנים מצאו אותו נעים לאוזן ובוחן אחד רטן ללא הרף כי הוא צורם לאוזניו. נו טוב, אף אחד לא מושלם.
תגובותיה של התיבה חלקות רוב הזמן, ורק אם ממש תשגעו אותה היא תגיב בחבטה (הצלחנו כמובן, אבל רק פעמים ספורות). לחובתה יצוין כי שבמעבר משיוט לתאוצה הדורש הורדת שני הילוכים, התיבה תוריד הילוכים בדירוג, דבר שמאט את התגובה שמקבל הנהג.
מפרט המתלים זהה לזה של ה-S40, עם מקפרסון מלפנים ומתלה רב חיבורי מאחור, בתוספת מוטות מייצבים בשני הצדדים. הרושם הראשוני שמתקבל במהלך הנסיעה הוא שהכיול נוקשה למדי. אומנם גם בתוך העיר הרכב כמעט אף פעם לא מתרסק לתוך מהמורות ומתמודד בצורה טובה עם מפגעים גדולים במיוחד, אך כמעט כל שיבוש – ולו הקטן ביותר – מועבר לתא. יציאה אל הכביש המהיר ממשיכה את הקו הנוקשה, והנוסעים מרגישים כמעט כל דבר שעובר מתחת לגלגלים. בצד הרעשים נציין את מאוורר המזגן הרועש, ובעיקר את שאון האספלט והצמיגים שמועברים יתר על המידה לאוזני הנוסעים. בצד הקרקושים, יש לציין, נרשם שקט תעשייתי איכותי שנשמר במהלך כל ימי המבחן.
מהכביש המהיר המשכנו לזה המפותל – וה-C30 הפתיעה אותנו, אולי בגלל הציפיות הנמוכות שנוצרו אצלנו מהמפגש עם אחותה הכמעט-זהה, ה-S40. כאן, בזכות כיול נוקשה יותר, היגוי כבד יותר ושלדה טובה בבסיסה (זו הרי משמשת גם את מאזדה 3 ופורד פוקוס המהנות), הצליחו אנשי החברה ליצוק תוכן דינאמי יותר באחות הקטנה. זוויות הגלגול מצומצמות, ההיענות להפניית ההגה טובה יותר וה-C30 שומרת על ניטראליות מבורכת. ההגה אומנם אילם למדי, אך מדויק ומהיר (2.7 סיבובים מנעילה לנעילה), כך שאינו פוגם ביכולת. ובכל זאת, עדיין לא מדובר כאן בהאצ'בק ספורטיבית במיוחד. הגנים השמרניים של וולוו עדיין ניכרים בה, והיא בהחלט יותר מרשימה מאשר מלהיבה.

בת לוויה
למרות התבססות על מתכון מוכר (ופושר למדי), הצליח לוולוו עם ה-C30. העיצוב ייחודי, כוחני ועם זאת משויך בבירור לשאר המשפחה, רמת הבטיחות גבוהה ותא הנוסעים איכותי ונעים ובעל רשימת האבזור ותוספות אינסופית כמעט. היא לא חפה מבעיות – כאשר המרכזית ביניהן היא המתלים הנוקשים – אך עומדת בכבוד מול מתחרות בסגמנט, ומציעה הרבה ייחודיות. כך שמי שמחפש להיראות ולשדר את המראה (וחשבון הבנק) הנכון, יש הצעה מעניינת נוספת שכדאי לבדוק, וכמו שכל חובב אופנה יספר לכם – לקולקציה החדשה תמיד יש קסם משלה.