הכתבה המלאה הופיעה במקור באוטושטח 35 - יולי 2007
קשה לי לשכוח את השקת הג'יפ קומאפס בתערוכת פרנקפורט 2005 ולא בגלל הגשם שחיבל בה. גם לא בשל במת הענק שהוצנחה אל מרכז הירידים ועליה הג'יפ קומפאס ואחיו, הפטריוט. אפילו לא בגלל האכזבה הראשונית מהמראה. הסיבה קשורה דווקא לשיחה שניהלתי עם טום לסורדה יושב ראש קונצרן קרייזלר שהסיר את הלוט. "מה ההבדלים" שאלתי "בין הקומפאס הסדרתי לזה התצוגתי בעל שלוש הדלתות שנחשף בדטרויט 2002?" לה-סורדה הסימפטי יכול היה לספר על הפלטפורמה השונה, המנוע האחר, המבנה, הפנים, אבל הוא דווקא התעקש שאין דבר כזה "אני לא מכיר קומפאס כזה עם שלוש דלתות". הלו טום, שוכחים דבר כזה? הייתכן שיושב ראש החברה לא הכיר את הקומפאס התצוגתי. או שהיו לו בעיות גדולות יותר כמו המאזן הכלכלי של הקונצרן אותו בא הג'יפ קומפאס לשפר.
בג'יפ אוהבים לראות עצמם כחלוצי השטח ואפשר להבין אותם. לא לחינם הפך שם המותג לכינוי כללי לכלי שטח. האמריקנים גם יתעקשו שהם ולא לנד רובר המציאו את תפיסת השטח היוקרתי עם הווגוניר של שנות השישים. אבל כאשר מדובר בתחום הפנאי הקל שמשגשג באמריקה, הם נרדמו בשמירה. רק ב-2002 שיגר היצרן המיתולוגי רמז על כוונות לחדור לתחום עם הקומפאס המקורי. חלפו עוד ארבע שנים עד שג'יפ הציגה את המכונית המוגמרת.
לפי כל קנה מידה מסתערת ג'יפ על התחום האופנתי באיחור לא אופנתי. טויוטה כבר חוגגת דור שלישי לראב4, ממש כמו הונדה עם ה-CRV ואפילו לנד-רובר השמרנית רושמת דור שני לפרילנדר. ואולי לכן החליטו בג'יפ שאם כבר הם מאחרים למסיבה עדיף להיכנס בסטייל עם שני כלים הקומפאס והפטריוט.
על רקע חוסר היכולת האמריקנית לפתח מכוניות קטנות ביעילות, נראה הצעד של ג'יפ יומרני. אלא שג'יפ לא הלכה לבד. היא השתלבה בתוכנית עולמית גרנדיוזית אשר קבלה אור ירוק בימים בהם השתרעה אימפריית דיימלר מיפן (מיצובישי), דרך קוריאה (יונדאי) ועד אמריקה (קרייזלר). אחר כך בא ההלם התרבותי, הפרשיות המביכות וההפסדים הצורבים והמעצמה נקרעה. אבל השותפות כבר הייתה בשיאה: המנוע העולמי פותח על ידי יונדאי, בפלטפורמה טיפלה מיצובישי וכל אלה סייעו לקונצרן החולה לשגר לשוק את הקומפאס, הפטריוט והדודג' קאליבר שחולקים פס ייצור.
בג'יפ גאים לספר שזהו הרכב הראשון שלהם עם מבנה הנעה קדמית (יש גם דגמים עם הנעה קדמית בלבד) ומתלה אחורי נפרד. ואני בטוח שחובבי המותג המושבעים בוודאי נאנחים בצער לשמע המילים. אבל גם הם ידעו להעריך את כמות המזומנים החשובה שאמורים להכניס הקומפאס והפטריוט.

בניגוד ללסורדה אני לא שכחתי את הקומפאס התצוגתי שנראה הרבה יותר שלם, ספורטיבי והרמוני מאשר הכלי שהתייצב למבחן. ברור שבג'יפ שתלו מאפיינים מוכרים וזה עובד לא רע בקצוות. החזית נראית כמו איור הומוריסטי של ג'יפ, האחוריים מדברים בשפת הגרנד וברור שכל נערה מטופחת תדע באיזה מותג מדובר. אלא שהחיבור בין חזית לדפנות אינו זורם. זה נראה כאילו משהו לקח מכונית (קאליבר?) והרכיב עליה פנים של ג'יפ. הפרופורציות אינן נכונות ויוצרות תחושה מגושמת וכבדה מלפנים. גם הכתפיים הרחבות מעל הגלגל האחורי מפוסלות בגסות ואפילו החישוקים נראים גדולים מדי (לעומת המרכב שנראה נמוך מדי). גם ידית פתיחת הדלת האחורית המוסתרת (משהו באמת יחשוב שזה קופה?) לא עשויה יפה.
גם הפנים מכיל שפע רמזים למותג כמו בורר ההילוכים, או ידית "נעילת" ההנעה הכפולה הכסופה. ויש גם קריצה למצפן (קומפאס) בעיצוב מדי המהירות והסל"ד. אבל בעוד הקווים הרבועים של לוח המחוונים נראים ג'יפיים שפע המיתוג שבמרכז לא מסתיר את הקרבה לקאליבר. גם האיכות שאינה רחוקה מספיק מהקאליבר מזכירה שזהו כנראה הג'יפ הזול בהיסטוריה. הפלסטיקה השופעת (אפילו דיפון הדלתות פלסטי לגמרי) מקנה תחושה חלולה שקשה לקבל אפילו ברכב עממי. ולכך מצטרפות גם טעויות בהנדסת האנוש כמו בליטה מתחת להגה שפוגעת בברכיים או תפעול פתחי האוורור.
ולמרות שגרסת הלימיטד שלנו כוללת עור, שפע אבזור (גג נפתח, מערכת שמע עם תפעול מההגה, מחשב דרך וחישוקי "18) הרי שבולטים בחסרונם פרטים מהותיים כמו בקרת אקלים או כיוון הגה למרחק. אלה, כמו העדר תאורות למראות האיפור או לתא הכפפות הזעיר, הם רק דוגמה מדוע הקומפאס אינו מרגיש יוקרתי.
תנוחת הנהיגה הגבוהה נוחה ובהחלט מזכירה ג'יפ אך למרות זאת הראות אינה טובה וזה יפריע בעיר. מה קורה מאחור? המרחב נאה, המושבים מתכוונים, אך בליטה גדולה במרכז תפריע להסעת שלושה. תא המטען לעומת זאת פשוט קטן בצורה מביכה ואפילו הפנס הנשלף (בסגנון הקאליבר) לא יסייע לאתר את החלל החסר. הכיסוי הפשוט שמשמיע רעשים מזכיר את בעיית האיכות.

הגיע הזמן לסובב מפתח לא? עם יחידת הכוח הקוריאנית, שמייצרת 170 כ"ס הג'יפ קומפאס, לפחות על הנייר, הוא אחד החזקים בסגמנט. ואני כמוכם מצפה לפלפל מסוים גם אם מדובר בכלי ששוקל – 1659 ק"ג. אז אני לוחץ על המצערת ומחכה, ומחכה ומחכה... היי מה קורה פה? חולף יותר משבריר שנייה עד שהתיבה הרציפה מתעוררת, מותחת זרועות ורצועות ומוכנה לתרגם את תנועת המצערת לתזוזה. וההמשך? כרגיל, התיבה משתדלת להביא את המנוע לשיא ההספק ולצבור מהירות באמצעות שינוי יחסי ההעברה-תהליך שתמיד דורש הסתגלות. אלא שלמרות הרגל הנושקת לשטיח לוקח זמן עד שהמנוע מתייצב על סל"ד גבוה באמת. יש אמנם תפעול ידני עם שישה יחסים מתוכנתים (לא נוח ולא מדויק), אבל במקרה של זינוק הוא אינו משנה ממש. זאת כיוון שההילוך הראשון כה ארוך עד שניתן להגיע עמו לשמונים קמ"ש. שני ההילוכים הבאים קרובים באופן מבדח (90 קמ"ש ו-105 קמ"ש). ידני או אוטומטי התוצאה היא ש-11.3 ש' למאה קמ"ש (הנתון הרשמי) נראים אופטימיים מדי. בכל מקרה המצב משתפר כשעוברים מעל ה-60 קמ"ש וברוב הזמן המצב האוטומטי הרגיל ייצר ביצועים עדיפים. מכאן הג'יפ קומפאס מצליח לייצר ביצועים סבירים גם אם אינו מרגיש מהיר. בשיוט רגוע בסל"ד נמוך הוא אפילו מצליח להיות שקט אבל היכן שדרושות האצות, גם בעיר, המנוע הופך רעשני.
אין סוף יחסי ההעברה של התיבה אמור להוליד חיסכון אך הכלי שלנו לגם ליטר כל 6 ק"מ תחת עומס וכ- 9 ק"מ לליטר בשיוט נינוח. יחד עם מיכל דלק קטן זה אומר טווח קצר.

נראה שבג'יפ התעקשו לגרור כמה מאפיינים לתחום הניהוג. להגה משקל נכון מהצפוי בכלי אמריקני אבל הוא סובל מחופש גדול במרכז עם תחושה כהה - כאילו מדובר ברכב שטח כבד. נסיעה מהירה תגלה יציבות כיוונית בינונית וגם הבלמים מציגים חזית כהה וחסרת נשיכה ותחת עומס נוטים להתעייף. מצד שני מערכת ההנעה ומכללי השלדה יוצרים תחושה בטוחה למדי. הג'יפ קומפאס אינו מאבד את הצפון בכניסה לפניות ולמרות זווית גלגול מוחשית, שומר היטב על הקו ונעזר במערכת ה"פרידום דרייב" ששולחת עד 60 אחוזים מהכוח לאחוריים כשצריך. לא פחות חשוב - הוא גם נוח ובייחוד מחוץ לעיר.
והנוחות בולטת דווקא על השבילים בהם הוא לא מתקשה לשמור על קצב נעים. כאן מפתיעה יכולתו להתמודד מול בורות עמוקים שנספגים היטב על ידי המתלים שמשדרים תחושת חוסן. התלונה הבולטת כאן היא לגבי רעשים שונים מהמרכב ומכיסוי תא המטען. כמובן שלשטח קשה אין טעם להגיע ואין גם יומרה. אפילו בהצלבות צירים קלות ראינו שנעילת ההנעה (קדימה-אחורה) ובקרת האחיזה אינן מצליחות לייצר תנע מספק.

עם הקומפאס מוצאת ג'יפ את הצפון היוקרתי ואת הצפוניות המטופחות אבל האם היא אבדה את המצפון? שאלה מורכבת: עם כל הצער של חובבי השטח הצעד מתבקש. הרי אין סיבה שג'יפ תתעלם מפלח כה גדול שרוצה מראה ולא יכולת שטח.
ברור שהסמל יעזור לג'יפ קומפאס לזכות בהצלחה מסחרית, במיוחד כאשר הג'יפ קומפאס, אינו יקר משמעותית מהמתחרים האחרים. לג'יפ קומפאס יש סמל נכון אבל הוא לא גובה על כך תוספת גדולה, והמחיר סביר (190,000 לגרסת הספורט, ו-225,000 שקלים ללימיטד שנבחן). אבל היינו מצפים שבחדירה ראשונה של ג'יפ לפלח היא תחדש ותיצור משהו מעניין ותחרותי יותר עם ניחוח יוקרתי ולא אווירת קאליבר משופרת. וזה אולי הצד שמקשה להתלהב מהג'יפ קומפאס.
*המחירים בכתבה נכונים לעת פרסומה במקור