הכתבה פורסמה במקור בגיליון 251 - ינואר 2007
אני כבר מכיר את החיוך הזה של העורך. חיוך ערמומי, שומר סוד. אבל ההבעה על פניו הפעם עברה מתחום החיוך למחוזות אלסטיים נטולי שם. זה קרה במסגרת השיחות הקבועות שלנו ("כבר חודשיים לא היינו בנורבורגרינג"... "למה החודש לא נהגנו במשהו עם 500 כ"ס?" וכו') כאשר מסר לי כבדרך אגב כי אני אהיה זה שאבחן את ה-325 קופה החדשה. הוא ידע שאני אחייך בחזרה – בכל זאת, שתי דלתות, כמעט 220 כוחות סוס בגלגלים הנכונים ויומיים בכבישי הדרום. בדיוק מה שהדוקטור רשם. היה משהו בחיוך שלו שרמז על משהו אחר, אבל לא הצלחתי לשים עליו את האצבע (הוא ברח). רק כשהגענו לכביש ים המלח הבנתי את פשר החיוך – אבל זה היה כבר מאוחר מדי.
משקופים
שלא כמו בעבר, הדמיון בן גירסת הקופה ל-3 סדאן הרגילה מתחיל ונגמר בשם ובבסיס הגלגלים (276 ס"מ). לטענת ב.מ.וו גירסת הקופה החדשה לא חולקת אפילו פאנל מתכתי אחד עם אחותה מרובעת הדלתות. הקופה ארוכה (458 ס"מ), רחבה (178.2 ס"מ) ונמוכה מגרסת ארבעת הדלתות (.5139 ס"מ) והתוצאה מוצלחת מאוד מלפנים, הרבה פחות הומוגנית ומושכת מאחור וסתמית למדי בפרופיל.
בניגוד לבידול החיצוני, שינויים עיצוביים קלים מקבלים את באי תא הנוסעים. העיצוב המינימליסטי והנקי של הדור האחרון של ב.מ.וו בולט גם כאן ותאורת סיב אופטי, המשוכה מהדלתות הקדמיות ועד לחלקו האחורי של התא, מפיצה אור רך ונעים, התואם לאווירה הרגועה. סביבת הנהג נוחה ומרווחת, אך נהגים גבוהים ילינו על מרווח ראש מעט מצומצם. בנוסף, ההגה לא נע די הצורך על ציר העומק ופוגם מעט בתנוחת הנהיגה (החיובית בסך הכל), אשר נתמכת במושב נוח ונטול תמיכת ירכיים מספקת. ראוי לציון המנוף המכאני המגיש אוטומטית את חגורת הבטיחות ופותר את אחת הבעיות המעצבנות של מכוניות קופה באשר הן.
פנדלים
בנסיעה עירונית, כצפוי, הב.מ.וו 325 עוטפת את הנהג ברייד מוצק אבל לא קשוח מידי, סופג במפתיע. שברים חדים יפריעו אומנם את הנינוחות, אבל החוויה הכללית נעימה עבור מכונית ספורטיבית במהותה. אולם את מה שלא עושים המתלים, עושה ההגה הכבד והמלאכותי, אשר דוחף אותי לצאת מהכרך החונק לאספלט הפתוח. אלא שכבר בשיוט בכביש המהיר מתחילה להתבקע חומת המוצקות של ה-325. ספיגת המהמורות החיובית ממשיכה גם במהירויות בינעירוניות, אבל מתחיל להתגלות קושי בהתמודדות עם מהמורות בתדר גבוה. ככל שהמהירות עולה ואיתה העומס מגלים המקפרסונים מלפנים והמתלה הרב חיבורי מאחור בעיות ריסון, ועל הכביש הגלי מתקבלת נסיעה לא רגועה ומתנדנדת. מהמורות חדות בעומסים שכאלו יגרמו לסגירת מהלך, מפגישים את פדחת הנוהג ברכב במסגרת גג השמש. וזה חבל, בעיקר בגלל הדרך המופלאה בה ה-325 צוברת מהירות. זוהי ללא ספק אחת מיחידות ה-6 צילינדרים בטור המוצלחות ביותר של ב.מ.וו (והיו לה הרבה כאלו), והבוכנות מטפסות במעלה הסל"ד במהירות, מייצרות כוח לינארי, חלק וממכר. היא מספקת 218 כ"ס ב-6500 סל"ד גבוהים ומומנט של 25.5 קג"מ בין 2750-4000 סל"ד, נתונים המרמזים על חיבה לטורים גבוהים – והם לא משקרים. ההתחזקות במעלה הטורים משמעותית (החל מ-4000 סל"ד, עם מדרגת כוח נוספת ב-5000 סל"ד) והמנוע ממשיך בפעולתו המשיית עד למנתק ההצתה ב-7000 סל"ד. הצליל הנעים, הרייסרי, שהוא מייצר לרגע לא מוגזם ומותיר אותי צמא לעוד ועוד. השילוב עם התיבה האוטומטית (שישה הילוכים) מעולה אף הוא, התגובות זריזות ויחסי ההעברה מחולקים היטב. התאוצה ל-100 קמ"ש מתבצעת ב-7.6 שניות מוצהרות ואישוש נתון המהירות המרבית (248 קמ"ש) הוא עניין של מה בכך.
גם התנהגות הכביש מצוינת (ולא שחשבנו אחרת) – אך יש מספר הסתייגויות שפוגמות בהרמוניה. נתוניה הפיזיולוגים (חלוקת משקל של 50:50, הנעה אחורית, סרח עודף קצרצר מלפנים) בשיתוף עם ההגה המהיר (למרות 3 סיבובים בין נעילה לנעילה), יוצרים כניסה מהירה לפניות וההתנהגות מאופיינת בניטראליות אדירה ומגבלות האחיזה גבוהות. מהירויות הפניה גבוהות מאוד ודחיפה נוספת בקצוות המעטפת תתבטא בהרחבת קו עדינה, הנשלטת בקלות על ידי רגל ימין. כניסה אגרסיבית יותר תחדד את קו הכניסה לפניה, תעלים את תת ההיגוי ותאפשר מהירות דומה למרות הסגנון השונה. מאוד מדויק, מאוד כירורגי – מעט משעמם.
אולם כל זה נכון כל עוד פני הכביש מושלמים (כמו בגרמניה), וכאשר הקצב הזה פוגש את פני הכביש המקומיים, השבורים והמטולאים, נחשפים גם כל תחלואי השלדה שלה. גלים ומהמורות בכביש לא מצליחים להיספג על ידי המתלים ומשפיעים גם – והרבה – על ההיגוי. גם במהירות לא מאוד גבוהה (עדיין במסגרת ברירת קנס), מתחיל ההגה לשחק בידיים במעבר מהמורות, ועושה זאת באופן לא נעים ולא בטוח. זו בעיה שכבר נתקלנו בה בסדרה 3 הקודמת, וכאן היא אף החריפה, עם שטח מת גדול במרכז ההגה, מרכוז מלאכותי וחוסר דיוק במהלך הראשון שלו. בעיית הספיגה מתורגמת לתנודות בהגה ואלו מפחיתות באופן משמעותי את בטחון הנהג, מקשות על שמירת קו ישר בכביש גלי, שלא לדבר על שמירת קו בתוך הפניה. לא לעניין במדינה בה רוב הכבישים רחוקים מלהיות מושלמים, לא לעניין במכונה שחורטת על דגלה את ההנאה מהנהיגה. הבלמים, לעומת זאת, מצוינים. הדרגתיים, בעלי עוצמה טובה ורק לאחר סדרת בלימות חזקות ממהירות גבוהה נרשמה דעיכה קלה בעוצמתם.
זמן פציעות
ה-325 קופה מעוצבת, בנויה לתלפיות ובעלת מקדם הגעה גבוה. יחידת ההנעה משובחת ואיכות הנסיעה הטובה במהירות עירונית עומדים לזכותה. אבל כל אלו ואפילו התנהגות הכביש המצוינת שלה על כבישים איכותיים, לא מצליחים לכפר על חוסר היכולת ואיבוד הדעת שלה על כבישים גליים ומטולאים. במחיר של כ-400 אלף ש''ח ועם מוניטין וציפיות כמו שהיא יצרה, אפשר וצריך היה לצפות ליותר.
* המחירים בכתבה נכונים לעת פרסומה במקור
